עידן עמדי קיים היום (חמישי) מסיבת עיתונאים בבית החולים שיבא, ממנו הוא עובר לשיקום ביתי, לאחר שנפצע קשה בתחילת החודש בפעילות מבצעית במרכז רצועת עזה.
"המעמד הזה לא טבעי לי", פתח עמדי. "אני רוצה לשלוח חיבוק למשפחות השכולות. אין מילים שירפאו את הלב. הבנים והבנות שלכן הם הגיבורים שלי. הם המגן של מדינת ישראל".
"הגעתי לכאן שרוף ומפויח ולמרבה האירוניה הייתי בלתי ניתן לזיהוי, ועל התג נכתב 'אלמוני בן 22'. ביקשתי לקיים את מסיבת העיתונאים הזו מכמה סיבות, הראשונה היא להודות לצוותים הרפואיים, אתכם אני רואה כלוחמים בשטח. אין בפי מילים להודות לכם, קצר הדף מלהכיל את שמותיהם של כולם אבל חשוב לי שעם ישראל ידע שהוא זכה בצוותים הרפואיים המסורים והמקצוענים ביותר".
"סיבה נוספת שבגללה אני כאן היא ההבנה העמוקה של פצועי המלחמה. אני פוגש אותם בבדיקות ובמחלקות השונות. אם יש דבר טוב שקרה בעקבות הפציעה שלי, זה היכולת שלי להיות שליח. בשביל אנשים מסוגנו, שרגילים להיות עצמאיים וחזקים, הדבר הזה כשלעצמו הוא אתגר, להבין שאתה פצוע וחולה, לעכל דברים, ולקבל שיש דברים שכנראה לא ישובו להיות כבעבר.
"מכם הציבור אני מבקש, כפי שהייתם למעני תהיו למען הפצועים, תנו להם את המקום להשמיע את כאבם, תתמכו בהם ותחבקו. אלה שרצו ראשונים ללא היסוס ומרצון מתוך אהבת העם והארץ זקוקים לכם כעת בשעה הקשה שלהם. הפציעות שלהם אינם רק פיזיות, אלא גם נפשיות. במהלך הקרבות איבדנו אחים לנשק. יש דברים שלוקח לנפש זמן לעבד ולהכיל. יש לי האפשרות לעמוד על הבמה ולדבר בשמם ולבקש מכל הגורמים המקצועיים והאזרחים, בבקשה שימו לב אליהם".
עמדי הסביר בדמעות על התאונה בה נפצע: "המבצע בו נפצעתי היה מבצע חשוב וערכי. אינני יודע מה כבר התפרסם, אז אהיה זהיר. הדברים שמצאנו שם הדירו שינה מעינינו, ההיקף והעומק של המנהרות ואמצעי הלחימה המיוחד שנמצא שם הם הוכחה נוספת לאכזריות של אויבינו. מסיבות שעדיין מתוחקרות, התאונה הזו הסבה נזק רב לכוחותינו, שניים מתוך ההרוגים היו לוחמים וחברים בצוות שלי. רס"ל גבריאל בלום ז"ל ורס"מ עקיבא יסינסקי ז"ל".
"היית לי למצפן ערכי ומוסרי"
"המסר החשוב ביותר שאני רוצה שייצא מכאן הוא שאסור להפקיר את החטופים. מדינת ישראל קמה בראש ובראשונה כדי שכל היהודים יידעו שיש מבצר לעם היהודי שבו לא חוטפים אנשים ולא אונסים את הבנות. כדי להשיב את תחושת הביטחון לעם צריך להחזיר את כל החטופים".
"עצם זה שאני עומד כאן היום זה נס"
"במהלך השנים האחרונות הייתי פעיל במטה השבויים והנעדרים להשבתם של הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. עם חברי הקבינט והכנסת אמרנו שבעיית השבויים היא כרגע בעיה של משפחות בודדות, אבל אם מדינת ישראל לא תשכיל, יבוא יום וזו תהיה בעיה של רבים. כואב לי לגלות שצדקתי. המסר הכי חשוב שאני רוצה שייצא מכאן הוא שאסור לנו להפקיר אותם פעם נוספת. כדי לשוב ולבנות את האמון עלינו להשיבם הביתה – זוהי חובתנו המוסרית.
"בפניי שיקום ארוך, נפצעתי קשה". אמר, "עצם זה שאני עומד כאן היום זה נס. רסיס שחדר לגופי מהגרון, לא פגע בנס בחוט השדרה או בעורק חיוני. תאפשרו לי כמה חודשים של שקט. אני מבין את הסקרנות, עוד אגולל את הסיפור המלא, אבל בשלב הזה משפחתי ואני צריכים להתעסק בשיקום ובאתגרים שניצבים בפניי. גופי ונפשי נפגעו, אבל רוחי חזקה מאי פעם. אשוב ליצור, אשוב לשיר, אשוב לשחק.
"אני גם אשוב להילחם אם אלוהים ישאיר לי כוח, אמא אל תכעסי. הרוח שלי חזקה בזכות עם ישראל שעטף אותי בתפילות ובאהבה, קיבלתי אלפי הודעות, מכתבים, ביקורים ושיחות. זה לא מובן מאליו. ייקח לי זמן לעכל ולהכיל את כמות האהבה שקיבלתי. תודה רבה לכולכם. אני רוצה להודות למשפחה שלי ולחבריי, אולי יום אחד אוכל להשיב לכם על החסד והנתינה. לימדתם אותי מהי חברות אמת.
"יש לנו משימה כאומה להישאר מאוחדים, לא להתפרק. להוכיח לאלה שהקריבו את חייהם למעננו שההקרבה שלהם לא הייתה לשווא. לעיתונאים הזרים תודה שבאתם – למרות שנפצעתי קשות, הרוח חזקה. אני אחזור לשיר ולשחק ובעזרת ה' אחזור להילחם עבור המדינה שלי. הישראלים הם הכי חזקים בעולם, כשאנחנו מאוחדים אנחנו בלתי מנוצחים. זה ייקח זמן אבל אנחנו ננצח במלחמה הזו, אין לנו ברירה אחרת. תודה לכולכם שהגעתם, עם ישראל חי".
סגנית מנהל בית החולים, ד"ר יעל פרנקל שיבחה את עמדי על ההתקדמות בשיקום שלו והדאגה שלו לחבריו הלוחמים. "אתה יוצא לדרך של שיקום, עדיין יש לנו כאן כ-200 פצועים במרכז, שנמשיך ללוות אותם כאן וביציאה הביתה. נמשיך להיות עוגן לפצועים ולמדינת ישראל בטיפול בפצועים".
עמדי שמשרת במילואים מאז 7 באוקטובר כלוחם חיל ההנדסה, פונה לשיבא, והיה מורדם ומונשם עם רסיסים בכל חלקי גופו. הוא טופל ושוחרר ממחלקת הטראומה כעבור מספר ימים. בעקבות שיפור במצבו – הוא משוחרר לשיקום ביתי.