תקציב האגף להכשרות מקצועיות במשרד העבודה צפוי לעמוד ב-2024 על 1.14 מיליארד שקלים – ירידה של 13% מהתקציב שהוקצה בשנת 2022, כך עולה מניתוח שפרסם היום (רביעי) מרכז אדווה. התקציב המעודכן שיעבור בכנסת בשבועות הקרובים צפוי לגזור קיצוץ נוסף על האגף. 

בשנים 2021 ו-2022, נוכח שיעור האבטלה הגבוהה שנגרם בשל משבר הקורונה, החליטה הממשלה להקצות תקציבים ייעודיים להכשרה באמצעות מעסיקים ובמקום העבודה, בהתאם להמלצה של מבקר המדינה ושל גורמים נוספים. הממשלה העלתה את תקציב האגף להכשרה מקצועית ב-20%, לשיא של 1.29 מיליארד שקלים בשנת 2022. בין היתר הוכפל פי 10 תקציב ההכשרות במקומות העבודה ועמד על 39.9 מיליון שקלים, זאת לצד תקציב של 86.7 מיליון שקלים להכשרות באמצעות מעסיקים מתוך 'הקופסה התקציבית' של הקורונה. 

תקציב האגף להכשרה מקצועית, 2014–2024 (מתוך דו"ח מרכז אדווה)

אך בתקציב 2023 צומצם שוב תקציב האגף להכשרות מקצועיות לרמתו טרם משבר הקורונה, ועמד על 1.12 מיליארד שקלים. התקצוב הכולל של הסעיפים הנוגעים בהכשרות במקומות העבודה, הכשרות מתוקצבות, הכשרות בשיתוף מעסיקים ופיתוח הכשרות דיגיטליות קוצץ ב-67%.  

הסעיף התקציבי שהוקדש להכשרת עובדים בשיתוף מעסיקים בוטל לחלוטין במשרד העבודה ונפתח מחדש במשרד הכלכלה (תחת השר ניר ברקת), אך בתקציב נמוך ב-48% מזה שהיה לו, ובניגוד להמלצת מבקר המדינה לרכז את נושא ההכשרות המקצועיות תחת גוף ממשלתי אחד. העברת התחום בין אגף ההכשרות למשרד הכלכלה הזיקה אף יותר. עקב ההעברה התעכבו התוכניות להכשרות בליווי מעסיקים, והושקו מחדש רק חודש טרם פרוץ המלחמה. 

במרכז אדווה ציינו שההוצאה הציבורית של ישראל על מדיניות פעילה בשוק העבודה והכשרות מקצועיות נמוכה משמעותית מההוצאה הציבורית הממוצעת ב-OECD. בשנת 2021 היא עמדה על 0.13% מהתמ"ג בלבד, לעומת ממוצע של 0.63% במדינות ה־OECD. ישראל ניצבה בהקשר זה במקום השני מהתחתית, שניה רק לארצות הברית. 

המלחמה, לצד צמצום ההשקעה, צפויים להחמיר את המצב עוד יותר. במרכז אדווה חוששים שהמשבר הכלכלי והחברתי הנלווה לה יביא להגדלת אי השוויון בישראל. "יישובי הנגב המערבי וקו העימות בצפון, שתושביהם פונו, נפגעו מבחינה כלכלית יותר ממקומות אחרים. זאת ועוד, בחלק מהמקומות – בעיקר בקו הגבול עם עזה, עסקים נחרבו עד היסוד ומקורות פרנסה רבים אבדו", כתבו החוקרות שני בר און ממן ואתי קונור-אטיאס. "כעת, כאשר תקציב 2024 נפתח מחדש, יש לשפר את מערכת ההכשרה המקצועית, לאחד את שפתה וניהולה בהתאם להמלצות המבקר, ולהחזיר תקציבים ייעודיים להתאוששות המשק דרך למידה והכשרה מקצועית כללית וספציפית". 

לדבריהן, על אף השוני בין המשבר הנוכחי לבין משבר הקורונה, "גם הפעם כדאי להיבנות מהמשבר באמצעות מנגנוני הפעלה של שוק העבודה הישראלי, ובפרט בנייה מחודשת של מערך ההכשרה המקצועית תוך הרחבת התקצוב הממשלתי. ללא צעדים אלו, המשק ייוותר מאחור, וגרוע מזאת – רבים האזרחים והאזרחיות שיתקשו למצוא את מקומם מחדש בשוק העבודה, בעיקר מי שגורלן לא שפר עוד קודם".