מחפשים עבודה? על פי דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם אתמול (חמישי), המקצועות להם היה ביקוש גבוה במיוחד ברבעון השלישי של השנה החולפת (חודשים יולי-ספטמבר) מצויים בעיקר בתחום העובדים המקצועיים בתעשייה ובבינוי. על פי הדו"ח, ביקושים גבוהים במיוחד יש לרצפים, טייחים, עובדי שלד בתחום הבנייה וכן נהגי משאיות ואוטובוסים. מקצועות נוספים בהם יש ביקוש גבוה לעובדים הם מפתחי תוכנה, מהנדסים, בתחום טכנולוגיית המידע וכן מאבטחים, שהביקוש אליהם עלה בשנתיים האחרונות על רקע גל הטרור.

מנגד, גם ברבעון האחרון התחום המרכזי בו יש מתחרים רבים על כל משרה פנויה הוא תחום הניהול, עם יחס של 4.8 מבקשים על כל משרה פנויה, עלייה קלה מהרבעון הקודם. בכלל תחומי הניהול יש בישראל כ-2,134 משרות פנויות בלבד.

אם הרגשתם שהתורות לראיונות העבודה הצטופפו במקצת נראה שאתם צודקים: על פי הדו"ח נרשמה עלייה קלה (0.2) לרמה של 3.7 מתמודדים על כל משרה. עם זאת, יש לציין כי עדיין מדובר בירידה ביחס לשנה שעברה, בה עמד הממוצע על כ-4.5 דורשים למשרה.  ברבעון השלישי של 2016 עלה מספר המשרות הפנויות ל-102.1 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 99.6 אלף משרות פנויות ברבעון השני לאותה שנה.

יש לציין כי בעוד קיים מחסור בעובדים מקצועיים בחלק מתחומי התעסוקה, בקרב העובדים הבלתי מקצועיים היחס בין היצע העובדים המחפשים עבודה לביקוש עומד על 2.6. כך, בעוד הביקוש בעובדים בלתי מקצועיים בתחום הבנייה הוא נמוך יחסית ועומד על (פי 3.5 מחפשי עבודה ממשרות פנויות), הביקוש לעובדי בינוי מקצועיים כמו בוני בתים למגורים, סתתים, יוצקי בטון, עובדי שלד וטייחים עומד על 0.5 – על כל שתי משרות פנויות יש עובד אחד פנוי בלבד.

על רקע נתונים אלה, כדאי אולי לחזור לדיון שנערך לרגל יום ההכשרה המקצועית בכנסת בחודש נובמבר. בדיון שנערך לקראת אישור תקציב המדינה לשנים 2017-2018 קראו המשתתפים להגדיל את אחריות המדינה על תחום ההכשרה המקצועית. הדברים נאמרו על רקע פרסום נתונים לפיהם  תקציב ההכשרות המקצועיות של משרד העבודה צנח מ-2002 ב-80% ומספר התלמידים צנח בשיעור דומה, וכי התקציב שעמד ב-2002 על 273 מיליון שקלים, יעמוד בתקציב הקרוב על פחות מחצי, כ-130 מיליון שקלים בלבד.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, שמרבה להתבטא בנושא זה, אמרה בדיון כי "ברור שהממשלה צריכה להיות מעורבת בהכשרה המקצועית גם בפיקוח וגם במימון. הפתרון הבסיסי של הכשרה מקצועית שתמומן או תסובסד בצורה ניכרת על ידי הממשלה נראה כפתרון הנכון". לדבריה ההוצאה הממשלתית על הכשרה בישראל היא נמוכה מאוד – פחות ממחצית ממה שמושקע במדינות ה-OECD. "יש לפעול להעלאת המיומנויות הבסיסיות. להגדיל את ההשקעה במערכת החינוך ואת ההשקעה בתכנים טכנולוגיים. ולהגדיל את ההשקעה בהכשרות מקצועיות".