הפערים בשיעורי התעסוקה ובשכר בין גברים חרדים לגברים יהודים שאינם חרדים נותרים גדולים ויציבים לאורך השנים, ואילו הפערים בין חרדיות ליהודיות שאינן חרדיות הולכים ומצטמצמים, עד כדי היעלמות הפערים בדור הצעיר ביותר. כך עולה ממחקר חדש שפרסם המכון החרדי למחקרי מדיניות. 

"פיתחנו יכולות חדשות לזיהוי מדויק של חרדים ולמדידה מהימנה של תעסוקה ושכר באמצעות נתונים מינהליים ברזולוציות שלא היו זמינות בעבר", אמר ד"ר איתן רגב, מחבר המחקר וסמנכ"ל מחקר ונתונים במכון החרדי למחקרי מדיניות. "הזיהוי והממדידה נעשים לפי יישובים, זרמים, קבוצות גיל וענפי תעסוקה. היכולות הללו מאפשרות לראשונה להצביע במדויק על מוקדי הפערים מול הציבור הכללי ועל תתי-הקבוצות בחברה החרדית אשר תרומתן לפערי השכר והתעסוקה היא הגבוהה ביותר". 

לדבריו, "אחת הדוגמאות הבולטות לחשיבותן של יכולות אלו עולה מניתוח מגמות התעסוקה בציבור החרדי לפי קבוצות גיל. בעוד שדו"חות מבוססי סקרים שפורסמו לאחרונה על ידי משרדים ממשלתיים טענו בתוקף כי העלייה בתעסוקת הגברים החרדים היא בעיקר מנת חלקן של קבוצות הגיל המבוגרות (55-66) – הנתונים המינהליים המדויקים יותר מראים באופן חד וברור כי הצעירים (בני 25-34) היו הכוח העיקרי המניע את מגמת העלייה בתעסוקת גברים חרדים בעשור וחצי האחרונים". אצל גברים חרדים הייתה אחראית קבוצה זו לכמחצית מהעליה בשיעור התעסוקה, ואצל נשים ל-42% ממנה (כששיעורי התעסוקה הגבוהים ביותר נמצאו בקרב בנות 20-24 ועמדו על 87%). 

תרומתה של קבוצת הגיל לגידול בשיעורי תעסוקת חרדים (מקור: עיבודי המכון החדר למחקרי מדיניות לנתונים מנהליים של הלמ"ס)

עם זאת, הניתוח מעלה גם כי גברים חרדים צעירים בגילאי 25-34 אחראים לכמחצית מפער התעסוקה בין חרדים ליהודים שאינם חרדים, ובקרב נשים חרדיות דווקא המבוגרות (גילאי 55-64) אחראיות על כ-40% מפערי התעסוקה מול לא חרדיות. הן בקרב גברים חרדים והן בקרב נשים חרדיות, תרומתם של הצעירים (גילאי 25-34) לפער השכר גבוהה מחלקם היחסי בכלל המועסקים החרדים: 58% ו-63% בהתאמה. 

הנשים הליטאיות עובדות יותר, גברים ליטאים תורמים יותר לפער

הניתוח מעלה כי ישנם פערים משמעותיים גם בין הקבוצות החרדיות השונות: חרדים ליטאים, חסידים וספרדים. כך למשל, הנשים הלטיאיות עובדות בשיעורים גבוהים יותר מנשים בזרמים אחרים, אך חלקן בשכר נמוך מאלו של נשים חסידיות או ספרדיות.  

נשים חסידיות וגברים ליטאים הם התורמים הגדולים ביותר לפער בשיעור התעסוקה בין המגזר החרדי ליהודים שאינם חרדים. תרומתם של הגברים הליטאים לפער היא הגבוהה ביותר ביחס לשאר הזרמים, (וגבוהה משיעורם מקרב כלל הגברים החרדים בגילי העבודה). בקרב הנשים נמצא כי תרומתן של הנשים החסידיות לפער היא הגבוהה ביותר, וכמעט כפולה ממשקלן בחברה החרדית. 

בהיבט הגיאוגרפי, נמצא כי הערים ירושלים ובית שמש אחראיות לכ-73% מפער התעסוקה בין נשים יהודיות לא חרדיות ובין חרדיות (אף על פי שמתגוררת בהן רק כשליש מהנשים החרדיות בישראל). בקרב גברים – הערים ירושלים, בני ברק, בית שמש ומודיעין עילית אחראיות יחד לכ-67% מפערי התעסוקה ומתגוררים בהם 57% מהגברים החרדים. יישובים קטנים ופריפריאליים במחוזות הצפון, הדרום ויהודה ושומרון אחראים ל-37% מפערי השכר השנתיים בין נשים חרדיות לשאינן חרדיות, על אף שמתגוררים בהם 17% בלבד מהמועסקות החרדיות.

בבחינה לפי ענפי תעסוקה, נמצא כי התרומה הגדולה ביותר לפערי השכר היא של ענף החינוך. בקרב נשים נמצא כי ענף החינוך אחראי לכ-40% מפער השכר בין חרדיות ללא חרדיות. ענפי הבריאות והרווחה, המסחר ושירותי הניהול תורמים יחד כ-42% נוספים לפער השכר, אף כי מועסקות בהם רק כ-27% מן העובדות החרדיות. 

יהודית מילצקי, ממחברות המחקר וראש תחום תעסוקה במכון החרדי למחקרי מדיניות: "המחקר שלנו מעלה על פני השטח את השונות הגדולה שבתוך החברה החרדית, ואת חוסר היעילות בקביעת מדיניות שמתייחסת אל המגזר החרדי כולו כמקשה אחת. ידע זה יאפשר כעת לקובעי מדיניות, ברמה הארצית והמוניציפאלית כאחד, להקצות משאבים ציבוריים המושקעים בתחום באופן ממוקד, יעיל וחסכוני יותר. הוכחת ההיתכנות ליישום אפקטיבי של מיקרו מדיניות, מבוססת נתונים ומדדים מדויקים ברזולוציה גבוהה – היא בשורה חשובה גם עבור מקבלי החלטות האמונים על תחומי מדיניות ומגזרים אחרים".