מרכזי היום לקשיש הם הגוף היחידי שנותן מענה בריאותי, פיזי ונפשי לקשישים, ומפיג בדידות באמצעות קהילה תומכת. איגוד 'הל"ב' הוא ארגון הגג של העמותות למען הזקן בכל רחבי הארץ, וחברות בו יותר מ-100 עמותות המפעילות מרכזי יום לכ-15 אלף קשישים.

העמותות למען הזקן, המפעילות את מרכזי היום, עמדו זה מכבר במבחני קיצון ובעתות משבר, והוכיחו את חשיבות קיומם. תקופת הקורונה חידדה ביתר שאת את הצורך בתמיכה בקשישים, בחשיבות המפגש – גם אם מרוחק וחבוש מסיכה – כדי להימנע מעריריות ומבדידות. הבדידות היא המחלה הכי קשה בקרב קשישים. היא לא מדוברת מספיק, לא מטופלת מספיק, אך היא מאוד מוחשית בקרב אזרחים וותיקים. יש מקום אחד בו ניתן מענה מיטבי לבדידות זאת, ואלו הם מרכזי היום.

גם כעת, בימים מורכבים אלה, במלחמת חרבות ברזל, הנחיצות במכרזי היום עולה מעל לכל ספק. מרכזי יום לקשיש שפונו מיישובי אשכול בדרום ומתל חי בצפון, פועלים כקהילות מאוחדות. הפעילויות הרבות במקום מושבם החלופי הם כמו אוויר לנשימה. במשך חודשים ישבו הזקנים בבדידות, הפעם לא עם מסכות – אלא במקלטים.

בקרב צעירים "החזרה לשגרה" אולי מהירה וקלה יותר, אך בקרב אזרחים ותיקים, תקופת המלחמה – והבדידות בצידה – היא עוד הכבדה ועוד העלאה של סף הבדידות שהחל בקורונה. החזרה לשגרה קשה יותר, בודדת יותר ומצריכה טיפול קהילתי וחברתי שקיים במרכזי היום.

על אף הנחיצות הרבה, תקציב מרכזי היום לא עודכן כראוי במשך שנים ואינו מעוגן בחוק. התעריף מביטוח לאומי בשחיקה מתמדת והמשך תפקודם וקיומם של מרכזי היום עומד בפני קריסה. לאחרונה עודכן התקציב, והמרכזים זכו בתוספת של 1.37 שקלים לאדם ליום. "העלאה" זאת מעליבה ולא באמת מאפשרת הפעלה ראויה של המרכזים.

מרכזי היום דורשים לקבל מהממשלה עזרה דחופה, ממש לפני שתקציב 2024 מאושר ויוצא לדרך. העוול זועק לשמיים. יש להעלות את כלל התעריפים לטובת מרכזי היום שעומדים בפני קריסה. ללא תקצוב זה, המרכזים הפועלים ברשויות מקומיות חלשות ייאלצו לסגור את שעריהם בפני הקשישים והקשישות והתוצאה של מהלך כזה ידועה מראש.

שמואל קידר הוא מנכ״ל איגוד העמותות למען הזקן בישראל – הל"ב