הפרקליטות החלה בפילוח תיקים בהתאם למאפייניי גזע, מגזר ומגדר של חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, כך לפי הודעתה אתמול (שישי). המהלך יוצא לפועל כעת, בהנחיית פרקליט המדינה, עמית איסמן, לאחר שפרקליטות המדינה כבר החלה באיסוף נתונים הנוגעים למאפיינים מגזריים ואישיים של חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה.
המידע המתקבל במערכת כולל נתונים אודות מגדר וכן השתייכות למגזרים שונים, דוגמת יהודי או ערבי, וכן תתי-מגזר ספציפיים, כגון אוכלוסייה חרדית, בני העדה האתיופית, נוצרים, דרוזים. חלק מהנתונים יוזנו כבר כעת ומקצתם יישומו בהמשך. בשלב ראשון המידע יפולח בעזרת קבלת הנתונים ממאגרי המידע הממשלתיים, בהם משרד הפנים ורשות האוכלוסין. הנושא ימשיך להיבחן לאורך זמן על בסיס הניסיון שיצטבר, ובהתאם לצרכים שיתעוררו. בשלב זה מתקבלים נתונים ביחס לתיקים חדשים שנפתחו בפרקליטות, ובשלב הבא ייחל הליך השלמה של הנתונים גם באופן רטרואקטיבי.
לטענת הפרקליטות, באופן זה ניתן יהיה לתת מענה ולהתמודד עם אתגרים שונים המאפיינים קבוצות ייחודיות, למשל, פילוח ייעודי עבור בני העדה האתיופית בשל טענות שעלו בדבר שיטור או אכיפת יתר כלפיהם. הפרקליטות מדגישה כי הנתונים ייאספו אך ורק לצרכים רוחביים של חקר סטטיסטי ולא יהיו גלויים לפרקליטים המטפלים בתיקים. נתונים כלליים שייאספו יפורסמו לציבור באופן יזום.
מדובר בהליך שפורסם כבר לפני כשנתיים, לאחר שניתנו המלצותיו של צוות משותף לפרקליטות ולחטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים. עד כה, פרקליטות המדינה ניהלה, לדבריה, את תיקיה במדיניות "עיוורון צבעים", ונמנעה מפילוח נתונים אלה, מתוך תפיסה הרווחת הנובעת מעקרון השוויון. לדברי הפרקליטות, בשנים האחרונות גברו הקולות בדבר הצורך והערך שבאיסוף ופילוח מידע מגזרי ביחס לתיקי הפרקליטות, לשם הגברת השקיפות ובשל התועלת החברתית והארגונית שתצמח מאיסוף הנתונים.
ארגוני זכויות אדם וארגונים חברתיים הנוגעים בדבר, כגון האגודה לזכויות האזרח, אגודת יהודי אתיופיה, מרכז אדוה והקליניקה הסוציו-משפטית של המכללה למנהל, הגישו נייר עמדה מפורט במענה לקול הקורא שפורסם לפני כשנתיים. הארגונים בירכו על ההחלטה, וציינו כי סיווג המידע על בסיס מגזרי הוא ראוי וכדאי, ואף שחובת הרשות לבסס את החלטותיה ואת מדיניותה על בסיס תשתית עובדתית ראויה.
"היכולת לפלח נתונים ולאסוף מידע סטטיסטי לפי קבוצות שונות באוכלוסייה היא קריטית לאיתור והתמודדות עם תופעות שאין כמעט דרך אחרת 'לראותן', ובראשן שיטור ואכיפת יתר כלפי קבוצות מיעוט וכן הפליה במיצוי הדין כאשר קורבנות העבירה נמנים על קבוצות מיעוט", כתבו הארגונים. "עמדתנו היא כי יש לפלח את נתוני הפרקליטות, כמו גם את נתוני המשטרה ביחס להפעלת סמכויות הכפייה שלה (עיכוב, מעצר וחיפוש), וכן את נתוני מערכת בתי המשפט ושב"ס, לפי זהותם האתנית/דתית של עצורים, חשודים, נאשמים ומורשעים. כמו כן, יש לפלח את הנתונים באופן מגזרי גם ביחס לנפגעי עבירה ולמתלוננים במח"ש".
אולם, עלתה גם ביקורת למהלך וחשש מכך שהפילוח המגזרי יהווה הבחנה אסורה ויעמיק את ה"פרופיילינג" מול אוכלוסיות מסוימות. "עלולות להיות גם השלכות שאינן רצויות, ובהן חשש מהטיה עקב ציון השיוך המגזרי במסגרת מוסדית רשמית, קידום 'פרופיילינג' והכתמה של פלחי אוכלוסייה, חשש מהעמקת השסעים החברתיים בישראל, חשש מהטיית הנתונים שייאספו" ציינו חלק מהפרקליטים שחיברו את דו"ח ההמלצות.
פרקליט המדינה, עמית איסמן, אמר כי פילוח נתונים מגזרי בפרקליטות הינו עניין רגיש ומורכב, אך טומן בחובו פוטנציאל רב לניהול מבוסס נתונים וזיהוי מגמות ותופעות שונות. "זהו שינוי תפיסה קיימת ביחס לאופן עבודת הפרקליטות, אך אני סבור כי אימוץ ההמלצות ויישומן, פרי תהליך גיבוש מדיניות סדור, המפורסם לציבור ולאחר ששמענו את עמדות הציבור, צפוי להביא למימוש מטרות העל של התהליך: הגברת השקיפות וקידום ניהול מיטבי, חכם ומבוסס נתונים של עבודת הפרקליטות, וכן הגברת אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת אכיפת החוק".
