ועדת הכלכלה של הכנסת המשיכה היום (שני) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק אספקת חשמל של ח"כ אופיר כץ (הליכוד) וקבוצת חברי כנסת. הצעת החוק מציעה פתרון זמני, בהוראת שעה לשנתיים, ליישובי דרוזים וצ'רקסים שאין להם תוכנית בנייה מפורטת או היתר בנייה לפי חוק התכנון והבנייה, ולכן לא יכולים להתחבר לרשת החשמל ולקבל אספקה מחברת החשמל.
מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, אמר שהחברה תומכת באספקת חשמל סדירה ליישובי הדרוזים, אך הזהיר כי אם לא רוצים שהחקיקה תהיה אות מתה, חייבים להכניס בה שינויים. לדבריו, הקושי טמון ביכולתה של חברת החשמל לפרוש את רשת החשמל בתוך היישובים בלי תוכנית מתאר מפורטת.
שפיגלר התייחס לתיקון לחוק החשמל מ-2022, שמכוחו ניתנו 11 צווים לחיבור בתים לחשמל, אך אף בית עדיין לא חובר. ככלל, חוק החשמל מתנה חיבור מבנה לרשת החשמל בתעודת גמר ואישור כי המבנה נבנה כחוק. סעיף 157 א' לחוק מתיר לשר האנרגיה להורות בצו על חיבור מבנה לחשמל אם הופקדה תוכנית מפורטת במוסדות התכנון. נוסף על כך, במשך השנים נחקקו הוראות שעה (ב-1988 וב-1996) שיאפשרו חיבור לחשמל למבנים שלא נבנו כחוק, אך תוקפן פג. מאחר שהפקדת התוכנית המפורטת היא שלב מאוחר בהליך התכנון, נחקק תיקון 136 ב-2022 שמקדים את אפשרות החיבור לחשמל לשלב קליטת התוכנית, שהוא השלב המוקדם ביותר של ההליך התכנוני. מכוח תיקון זה, ניתנו אותם 11 צווי חיבור שלא בוצעו.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן הביע בדיון את תמיכתו בקידום החקיקה. "חשמל הוא מוצר בסיסי חשוב, שחייב להיות בכל בית", אמר כהן. "חשוב לומר, העדה הדרוזית היא יקרה, שומרת חוק, וגם אם היו תקלות בעבר, לא מדובר באנשים שאינם שומרי חוק". הוא הוסיף שצריך לקדם את ההצעה גם מבחינה תקציבית.
נציג משרד המשפטים, רוסלאן עותמאן, הזהיר כי החקיקה המוצעת לא תקדם בטווח הארוך את התכנון ביישובי הדרוזים ואת הטיפול במצוקת הדיור.
בני ארביב, סגן ראש מטה התכנון הלאומי במשרד הפנים, אמר שקיימים שני קשיים בביצוע החוק: האחד הוא שחברת החשמל לא יכולה לפרוש תשתית כי אין תוכנית לרשת החלוקה שלה; והשני הוא הדרישה להפקדת ערבות בנקאית בהתאם לגובה האגרות הנדרשות בהוצאת אישור בנייה.
בדיון נדונו ההקלות הנדרשות על האזרחים הדרוזים להתחבר לרשת החשמל בשל אופי היישובים ותוואי הנוף ההררי. נציג הלשכה המשפטית של משרד האנרגיה, עו"ד רועי גולדשטיין, אמר כי הקריטריונים להקלות לא ברורים: "לנוכח העובדה שמדובר בעניין תכנוני, הקריטריונים צריכים להיות לפי תנאי תכנון ובנייה, ואת הסמכות לתת צו צריך להעביר לשר הפנים ולגורמי המקצוע ממשרדו".
היו"ר ביטן התייחס לנושא השוויון בחקיקה, ואמר כי יקדיש לכך דיון נפרד. עם זאת, הוא הבהיר כי ברור שהוועדה לא תקדם חקיקה לא שוויונית. הוא אף ביקש לבדוק אם אפשר להחיל את החוק רק על בעלי קרקע פרטית. ביטן הודיע על כוונתו להקים מנהלת ייעודית, לנוכח אוזלת ידן של הרשויות הדרוזיות. הוא הוסיף שיכניס להצעת החוק לוח זמנים לפתרון הבעיה, והבהיר כי מטרתו הסופית היא קידום התכנון וההסדרה ביישובי הדרוזים.
ח"כ יאסר חוג'יראת (רע"ם) אמר כי החקיקה מבורכת אבל אינה מושלמת. הוא הציע להחיל את החקיקה על כל היישובים, ואמר כי זה צריך לשרת את כל אזרחי המדינה. ח"כ אופיר כץ ציין כי הממשלה מקבלת לעתים החלטות למגזר מסוים, ושאל למה הכנסת לא יכולה לחוקק חוקים למגזר מסוים. היו"ר ביטן אמר בתגובה כי יקיים בנפרד את הדיון בנושא השוויון.
שפיגלר אמר כי אם לא יהיו שינויים בהצעה, מנורה אחת לא תידלק. הוא קיבל את ההצעה לעמוד בראש המנהלת, ואמר כי הוא לא צריך תקציב, אלא רק סמכויות בחוק לקדם את העניין, ולהזיז הצידה את מי שמערימים מכשולים. היו"ר ביטן השיב כי המנהלת תהיה בעלת סמכויות וייקבעו מועדים לביצוע.