אף אחד מבאי הבארבי החדש בנמל יפו לא ידע אמש (שני) מה הוא הולך לקבל בהופעה של עמיר לב והתזמורת האנדלוסית. זה היה מקרה קלאסי של צל"ש או טר"ש.

והצל"ש הגיע מהר מאוד. החיבור בין עמיר לב, הרוקיסט בן ה-61, המשורר המינימליסטי עם הסוודר השחור, הקול העבה והמחוספס והגיטרה החשמלית, ובין 20 נגני התזמורת האנדלוסית מאשדוד רחוק מלהיות מובן מאליו.

עמיר לב והתזמורת האנדלוסית אשדוד בבארבי בנמל יפו. עטיפה מוזיקלית מחבקת (צילום: תומר גילת)

אבל כבר בשיר הראשון, "ערב ראש השנה", הצלילים החלו להתחבר ליצירה חדשה שסקרנה את האוזן ותפסה את הקהל במקום הנכון: בלב. "הסוודר השחור תמיד עושה לך טוב / את מביאה את המים ואני בא מהרחוב / מישהו דופק בדלת – הכלבים נובחים / אני משתעל בשקט, את לא אוהבת אורחים", שר המשורר. "פגשתי את השכן, זה שהילד שלו נהרג / הוא שאל אותי אם אנחנו עוד יחד / עוד מעט נצא, ירח מלא בלילה שחור / נלך, נקנה סיגריה ונחזור".

המילים שמתארות את הסיטואציות היום-יומיות שלב כה מיטיב לתאר זכו לעטיפה מוזיקלית מחבקת של כלי המיתר של האנדלוסית. זה אחד מול עשרים, אבל לא הייתה תחרות. התזמורת סחפה את לב למחוזות חדשים. זה היה שונה מהשילוש הרגיל של גיטרות-בס-תופים, אבל כנראה בתקופה הזאת, זה מה שהקהל צריך – ליטוף.

השירים התכתבו עם הסגנון של האנדלוסית – "צרפת", "פריז", "המים הכחולים", ואז הגיע השיר "מחכה" שהלחין אביתר בנאי והתפוצץ. עיבוד קצבי של המנהל האומנותי של הערב, אלעד לוי, בתוספת אורות אדומים-כחולים, והקהל התמוגג.

"כשכתבתי את השיר", אמר לב, "לא חיכיתי לכלום. המשכתי הלאה, רצתי קדימה. אני חושב שאף פעם לא חיכיתי למשהו. ועכשיו אני מוצא את עצמי מחכה, ממתין שהמצב יעבור, שהחטופים יחזרו כבר הביתה".

ההופעה הייתה מוקפדת, אבל התאימה לבארבי החדש. היא יכלה להתקיים גם בהיכל התרבות באשדוד או בתל אביב, אבל כאן, עם בירה ביד, ההופעה אפשרה לקהל, שרובו בני 40 פלוס, לרקוד ולשיר חופשי יחד עם לב.

הלהיטים "כחול וירוק", "עננים שחורים" ו"פעם בחיים" קיבלו תוספת תזמורתית ופרשנות מוזיקלית חדשה בליווי קאנון, עוד וכלי מיתר. בסיום החלק הרשמי של ההופעה, הקהל הריע ארוכות.

לב והאנדלוסית. "נגיד שיצאנו וחזרנו" (צילום: תומר גילת)

"זה מסובך לצאת ולהיכנס עם כל התזמורת", אמר לב בחיוך, "אז נגיד שיצאנו וחזרנו". לב חזר לבצע את השיר "שמוליק" עם גיטרה בליווי המפיק האומנותי אלעד לוי בכינור שפילח את הלב. הם ביצעו שלושה שירים נוספים. בסך הכול היו 13 שירים בהופעה, אבל העיבודים האריכו את השירים ונתנו לכל אחד מהם את הזמן והמרחב שהם ראויים להם.

לפני ההופעה אמר לב: "אם נצליח קצת להיות כמו השמש וההרים והים והריחות, הנוף והטעמים, השמש והערק, וגם אם זה יהיה לשעה קלה אחת בבארבי, אודה לאלוהים". והם הצליחו בגדול. כשמהחלונות של הבארבי משתקפות הסירות שעוגנות בנמל יפו, נעות ברוח החזקה של המערכת החורפית שמסתיימת, התמזגו הגיטרות, הבס, התופים, העוד והכינור לרוח ישראלית חדשה ומיוחלת.