7 באוקטובר תפס את עובדי המדינה בהפתעה ובכאב גדול. אלפי עובדים גויסו, מאות פונו מבתיהם, ועשרות עובדים נרצחו, נחטפו, נפגעו או איבדו את יקיריהם. בהבנה מהירה של גודל השעה, בעמותות הסתדרות עובדי המדינה התעקשו להיכנס מתחת לאלונקה, ומהרגע הראשון דאגו לעובדים שנפגעו או גויסו, ואף התנדבו להיחלץ לעזרת הנפגעים, החיילים בחזית והמשפחות בעורף, ולהיות עוגן לעובדים ולכלל החברה הישראלית בשעתה הקשה ביותר.

"יחד עם יו"ר הסתדרות עובדי המדינה עו"ד אופיר אלקלעי, הבנו די מהר שקרה כאן דבר שלא היה כמותו בעבר, שאמות הספים רועדות", מספר אבי שלמה, מנכ"ל העמותות של הסתדרות עובדי המדינה. "הבנו שצריך להתגייס למען עובדי המדינה שנושאים בנטל. הרמנו טלפונים לכל המעסיקים, וקיבלנו מהר מאוד את פרטיהם של העובדים שגויסו בצו 8, שנפלו, שנחטפו, שנפצעו, שאיבדו קרובים, שפונו, שבתיהם נפגע – כל עובד שהמערכה השפיעה עליו".

בבית החולים ברזילי באשקלון, אופיר אלקלעי יו"ר הסתדרות עובדי המדינה מבקר פצוע שאיבד את אישתו ובנו. "דיברנו, חיבקנו, עודדנו, השתתפנו בכאב ובצער" (צילום: הסתדרות עובדי המדינה)

כבר בימים הראשונים למלחמה, כשרבים עוד חששו לצאת מבתיהם, אנשי העמותות ויו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי, יצא עם הצוותים לשטח ויחד הם הגיעו לכל הארץ, מהעוטף עד הגליל. "ירדנו לפגוש עובדי מדינה שנמצאים בחזית העשייה. ביקרנו עם יו"ר ועד עובדי ברזילי אריה ברנס בבית החולים באשקלון שטיפל במאות פצועים, ראינו את אתרי הפגיעות הישירות בבית החולים ואת הצוות המדהים שמתפקד תחת אש ולחץ. ביקרנו בבית החולים שיבא-תל השומר עם יו"ר הוועד מרסל נעמן, וראינו את ההיערכות של בית החולים המדהים הזה. ביקרנו גם במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, שהגיעו אליו המוני טלפונים ופניות מאנשים בעקבות האירועים". כבר בימים הראשונים נפתחה המערכה גם בצפון, ופונו עוד עשרות אלפי תושבים. אבי שלמה ואלקלעי עלו גם צפונה, וביקרו בבית החולים זיו בצפת, בבית החולים רמב"ם בחיפה ובמרכז הרפואי לגליל בנהריה.

ביקור בבית החולים רמב"ם בחיפה. "פגשנו את האנשים, שמענו מה עובר עליהם ושאלנו במה אפשר לסייע" (צילום: עמותות הסתדרות עובדי המדינה)

"פגשנו את האנשים, שמענו מה עובר עליהם ושאלנו במה אפשר לסייע", מספר אבי שלמה. "פגשנו פצועים ואת משפחותיהם. כמובן את עובדי המדינה, וגם כאלה שלא בהכרח. יצרנו קשר עם פנימייה של נוער בסיכון, שכחלק מהשיקום שלהם הקימו מפעל שוקולד. הוצאנו חפיסות שוקולד עם הטבעה של 'ביחד ננצח', וחילקנו לפצועים בבתי החולים. דיברנו, חיבקנו, עודדנו, השתתפנו בכאב ובצער".

העמותות לא הפסיקו לפעול גם עבור העובדים שגויסו ומשפחותיהם שנותרו בעורף, ועבור העובדים שקרה להם אסון כבד. "מקרב עובדי המדינה יש 110 משפחות אבלות", מספר אבי שלמה. "כל משפחה קיבלה ערכת אבל גדולה, שיוכלו להשתמש בה כל השבעה. כל משפחה קיבלה גם שיחת טלפון אישית מאופיר, ובימים אלה אנחנו מבקרים כל משפחה ומשפחה". אבי שלמה מספר שבהסתדרות עובדי המדינה החליטו גם לאמץ את משפחות השוטרים, אף שהם לא עובדי מדינה. "חילקנו להם ערכות אבל וביקרנו המון משפחות של שוטרים שנפלו באופקים, ואנחנו מתכוונים להמשיך לעשות את זה".

אריזת מתוקים לחיילים בחזית במשרדי העמותות. "יצרנו קשר עם פנימייה של נוער בסיכון, שכחלק מהשיקום שלהם הקימו מפעל שוקולד, הוצאנו חפיסות שוקולד עם הטבעה של 'ביחד ננצח', וחילקנו לפצועים בבתי החולים" (צילום: עמותות הסתדרות עובדי המדינה)

אבי שלמה מספר שאלקלעי, שמקפיד לפקוד את כל יושבי ראש הוועדים גם בשגרה, דיבר עם שרון וענונו, יו"ר הוועד בבית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול בירושלים, והוא סיפר לו על העובדת בטי דאווי, שבנה נמצא בעזה. "אופיר התקשר לעודד אותה, והיא מאוד התרגשה, וסיפרה שאין לה יום ולילה מרוב דאגה. לצערי, שבועיים לאחר מכן אופיר ואני ביקרנו אותה בשבעה של בנה, רועי דאווי ז"ל, שנפל בעזה. זה היה אחד המקרים הכואבים ביותר במלחמה עבורי".

בינתיים, כ-5,000 עובדי המדינה שגויסו למילואים קיבלו שיחת טלפון. "הבענו את ההערכה העצומה שלנו אליהם ואת התודה האדירה שאנחנו חשים כלפיהם על התרומה שלהם, וביקשנו טלפונים של המשפחות", מספר אבי שלמה. "הקמנו מוקד, וביררנו מה הצרכים של כל משפחה. בדרך כלל מדובר בבנות זוג של עובדים שגויסו, שנאלצות להתמודד לבד עם הילדים, ונתקלנו בהרבה צרכים ובעיות".

בעקבות הקושי בטיפול בתקלות טכניות בבתים בהיעדרם של מגויסי המילואים, הוקם בנק אנשי מקצוע עם חלוקה גיאוגרפית. אותם אנשי מקצוע נשלחו, חלקם בשכר וחלקם בהתנדבות, ותיקנו ללא תשלום תקלות בחשמל, בבתים ובמרחבים המוגנים. "הכל נעשה ברוח המפקד" אומר אבי שלמה, "אופיר הוא זה שזיהה מיד שצריך לפעול, מאוד חשובים לו העובדים בשטח והוא מאוד דואג שלכולם יהיה את הגב הכי גדול שאפשר.

"עלתה למשל בעיה של עיסוק לילדים", מספר אבי שלמה. "אופיר העלה יוזמה שיצאה לדרך באופן מיידי, להעניק לכל המשפחות של המגויסים תווי שי של 250 שקלים למשפחה, בשווי כולל של יותר ממיליון שקלים, לקנייה של ציוד לילדים, צעצועים, ציוד יצירה, כל דבר שעולה על רוחם. זו רק אחת הדוגמאות להרבה יוזמות ברוכות של אופיר שלא היו קורות ללא היוזמה והמנהיגות שהוא מוביל".

עובדי המדינה שלא בחזית ויכלו להתפנות לעשייה – יצאו להתנדב. "יצאנו לסייע לחיילים, יצאנו מאות עובדים באוטובוסים כדי לעזור לחקלאי העוטף בקטיף. מאוחר יותר יצאנו גם לצפון. העמותות מימנו הסעות, ארוחות וציוד למתנדבים". גם לחיילים נאספו כספים וציוד, והעמותות רכשו ציוד לחיילים, הן ציוד טקטי והן ציוד אישי וביגוד. "דאגנו לכל מחסור שצף מהשטח – מזרנים, אוהלים, ביגוד חם".

עובדי העמותות עוזרים לחקלאים שנותרו ללא ידיים עובדות. "יצאנו מאות עובדים באוטובוסים כדי לעזור לחקלאי העוטף והצפון בקטיף" (צילום: עמותות הסתדרות עובדי המדינה)

אלקלעי דאג גם שבנק יהב, שהסתדרות עובדי המדינה בעלים של רבע ממנו, יציע אפשרויות הלוואה בתנאים חסרי תקדים לכל עובדי המדינה המגויסים ולמשפחותיהם. "אלה תנאים שלא קיימים בשוק, הכול כדי שמשפחה שזקוקה לסכום כסף כדי להמשיך להתנהל כרגע תוכל לעשות את זה בראש שקט ועם גב חזק. העובדים בהסתדרות עובדי המדינה יודעים שיש להם על מי לסמוך בשעות הקשות האלה, ושיו"ר האיגוד וצוותו עושים הכל כדי לסייע, לתת מענה ולהירתם עבור מי והיכן ומתי שצריך".