מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה הראשונה את הצעת חוק תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024, שעומד על 584 מיליארד שקלים – גידול של 68 מיליארד שקלים מהתקציב המקורי שאושר ל-2024, בעיקר בהוצאות הקשורות למלחמת חרבות ברזל, לצד קיצוצים בסך כ-10 מיליארד שקלים בחלק מהסעיפים ביחס לתקציב המקורי. בהצעה תמכו 57 חברי כנסת, מול 50 שהתנגדו, והיא תועבר לדיון בוועדת הכספים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) הציג את התקציב במליאה ואמר: "התקציב שמונח בפניכם הוא הכרחי לעת הזו. בעיקרו הוא כולל שני מרכיבים עיקריים – הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון ושל תקציבי הוצאות אזרחיות אחרות אשר הכרחיות לקיום המלחמה וכן הפחתות ביתר התקציבים לצד הגדלת הכנסות המדינה על מנת לממן חלק מהגידול. הוצאות המדינה בגין המלחמה הן חסרות תקדים, עליהן נלוות פגיעות בתוצר, בשוק העבודה ובהכנסות המדינה.

לדברי סמוטריץ', "חלק מהפגיעות ילוו אותנו בעתיד הנראה לעין ויכבידו על המשק. זו נקודת מפנה בכלכלה הישראלית המחייבת התגייסות של הממשלה ושל כולנו כחברה. זה משבר, יש גידול פרמננטי שילווה אותנו בשנים הקרובות בתוך התקציב כולל הוצאות אזרחיות – תוספת בריאות, בריאות הנפש, רווחה, גמלאות, נפגעי פעולות איבה, פיצויים ועוד. אני משוכנע שאם נתנהל באחריות – נעבור את המשבר הזה טוב. זה דורש מאיתנו התגייסות ואחריות.

"לאור האתגרים הכלכליים וחוסר הוודאות הבאנו תקציב אחראי. התקציב, יחד עם התכנית המאזנת, יאפשר לממשלה לנהל את המלחמה עד הניצחון, כאשר הכלכלה תומכת את מאמצי המלחמה ככל שנדרש. הכול תוך שמירה על אחריות פיסקאלית שמייצרת אמון פיסקאלי במדינת ישראל. האמון הזה קריטי כדי למנוע הידרדרות של הכלכלה ולאפשר לנו לחזור מהר לנתיב של צמיחה".

לאחר העברת התקציב אמר סמוטריץ': "אישרנו בקריאה ראשונה בכנסת את התקציב שמחזק את צה״ל ומערכת הביטחון בעשרות מיליארדי שקלים לניצחון במלחמה, נותן מעטפת מלאה למפונים ולשיקום של חבל התקומה והכי חשוב- מוסיף 9 מיליארד ש״ח של הטבות ומענקים לגיבורים שלנו, המילואימניקים ולבני משפחותיהם".

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד בדיון במליאת הכנסת על תקציב 2024 המתוקן בקריאה ראשונה (צילום: דני שם טוב / דוברות הכנסת)

יו"ר האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, ביקר בנאומו את הקצאת הכספים למוסדות חרדיים ולהשארת חלק מהכספים הקואליציוניים בתקציב: "התקציב שמונח פה היום מחזיר אותנו לכל מה שהוביל לאירועי ה-7 באוקטובר. גסות הרוח, האדישות המוחלטת לצד השני, השיקול הפוליטי בלבד, העולם שבו אתה יודע שלממשלה לא אכפת ממך ושהיא עוסקת רק במה שטוב לה. זהו לא תקציב, זו הודאה שלא למדתם שום דבר, אתם לא תלמדו שום דבר, ולא מעניין אתכם שום דבר חוץ מעצמכם".

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן בדיון במליאת הכנסת על תקציב 2024 המתוקן בקריאה ראשונה (צילום: דני שם טוב / דוברות הכנסת)

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן: "שר האוצר ושר הביטחון הבטיחו לדאוג לחיילי המילואים והציגו במסיבת עיתונאים חבילת סיוע בהיקף של 9 מיליארד שקל. אני מחפש בכל השורות בספר התקציב – איפה 9 המיליארד שהובטחו?".

ביציע המליאה נכחו בני משפחות של חטופים ונרצחים במלחמה. על הכסאות הוצבו תמונות של חטופים, ובני המשפחות הניפו שלט ענק עם תמונות הנרצחים במסיבת נובה.

בני משפחות של חטופים ונרצחים בדיון על תקציב 2024 המתוקן במליאת הכנסת (צילום: דני שם טוב / דוברות הכנסת)

תוספת של 68 מיליארד ש"ח, לצד קיצוצים בסך 10 מיליארד ש"ח

לפי ההצעה, התקציב המעודכן יעמוד על 584 מיליארד שקלים, 2 מיליארד שקלים יותר מהצעת התקציב שאושרה בממשלה, ו-68 מיליארד שקלים לעומת התקציב המקורי, כשעיקר התוספת היא למשרד הביטחון – 53 מיליארד שקלים. ניתוח 'דבר' בסיוע אדם קריב מפרויקט 'מפתח התקציב העלה שמהנתונים החלקיים שפרסם האוצר, התקציב כולל קיצוצים בסעיפים שונים שמסתכמים בכ-10.5 מיליארד שקלים לעומת תקציב 2024 שאושר בכנסת במאי.

תקציב משרד הביטחון המעודכן יעמוד על 117 מיליארד שקלים, ועוד 50 מיליארד שקלים של הוצאה מותנית בהכנסה. תקציב המשרד לביטחון לאומי יעמוד על 25 מיליארד שקלים, תקציב משרד החינוך על 84 מיליארד שקלים, משרד הבריאות על 54 מיליארד שקלים.

התקציב הוגש באיחור, ולכנסת נותר זמן קצר מאוד לדון בו

התקציב הונח על שולחן הכנסת בשני השבוע, באיחור של יותר משבועיים. כתוצאה מהאיחור לכנסת נותר זמן מועט לדון בתקציב, לפני שיכנס קיצוץ רוחבי לתוקף ב-20 בפברואר. זאת עקב תיקון לחוק יסוד משק המדינה שעבר רק בשנה שעברה, לפיו אם בשנה השנייה של תקציב מדינה דו-שנתי האוצר צופה חריגה מהגירעון המתוכנן בתקציב, הממשלה נדרשת לאשר שינויים בתקציב הקיים או תקציב חדש. עוד קובע החוק שאם הממשלה אינה עושה זאת, ייכנס לתוקף קיצוץ רוחבי אוטומטי.

מכיוון שמלחמת חרבות ברזל גרמה לצמצום צפי ההכנסות וגידול בהוצאות, באוצר הכינו הצעה לתקציב מדינה חדש, אך לא עמדו בזמנים הקבועים בחוק. עקב האיחור, לכנסת נותר זמן מצומצם מאוד לדון בתקציב ולהעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית.