כ-26% משטחי הגידול של פירות באזור קו העימות בצפון, הוכרזו כשטח 'במניעת קטיף' מטעמי ביטחון. מדובר ב-3,757 דונם מתוך 14,230 דונם שלא ניתן לקטוף מהם את הפרי, שמורכבים בעיקר ממטעי תפוח וקיווי. כך לפי נתוני קנט, קרן לנזקי טבע, שנרתמה לתיעוד נזקי המלחמה לחקלאות.
האיום המתמשך של חיזבאללה על יישובי הצפון הביא כבר לפינוי עשרות ישובים, להרס בתי מגורים, מבני ציבור ותשתיות ולפגיעה חמורה ברצף התפקודי של עבודת החקלאים. מטעי הפרי של מטולה, יפתח, מלכיה וברעם, חוצצים בקושי בין בתי הקיבוצים והמושבים לבין מחבלי חיזבאללה, ומסמנים הלכה למעשה את הגבול. יישובי הצפון מספקים בשגרה כ-40% מגידולי הפירות הנשירים בישראל.
לפי נתוני ענף הפירות במועצת הצמחים וארגון מגדלי הפירות, כ-1,000 דונם מתוך 25,000 דונם של מטעי תפוח לא נקטפו. הבשורה המעודדת עבור הצרכנים היא שמדובר בכמות נמוכה שמסתכמת בכ-5,000 טון מתוך 90 אלף טון שהיו צפויים להיקטף. מרבית היבול של העונה כבר נקטף והועבר לקירור, כך שהתפוח הישראלי לא צפוי להיעלם מהמדפים. הפחת ביבול יושלם מיבוא, שעומד בשגרה על כ-45,000 טון.
קטיף הקיווי נעצר במטעים שסמוכים לגדר, כך שלא נקטפו כ-2,700 טון מתוך 9,000 טון שהיו צפויים השנה. יחד עם זאת, מרבית הקיווי נקטף והועבר לקירור, כך שלא צפויים מחסור על המדפים או עליות מחירים. גם במקרה זה, הפחת בקטיף יושלם מיבוא בחודשים יולי-אוגוסט, שבהם בדרך כלל מתקיים יבוא משלים. החקלאים יקבלו פיצוי על נזק ישיר של אי קטיף.
לדברי אסף שמיר, סמנכ"ל הערכה ותביעות בקנט, המצב חמור אף יותר בגידולי האבוקדו, שבהם כ-58% מהשטח במניעת קטיף (3,560 מתוך 6,110 דונם) ובגידולי הבננות שכ-78% משטחיהם במניעת קטיף (1,635 מתוך 2,089 דונם). מטעים אלה ממוקמים בעיקר בין סאסא ואילון בגזרה המרכזית, לכברי, מצובה וראש הנקרה בגליל המזרחי. "עד כה תיעדנו נזקים בכ-22 אלף דונם מטעי פרי בקו העימות בצפון", אמר שמיר, "מתוכם 40% הוכרזו כשטח במניעת קטיף". שמיר הציג את הנתונים בכנס לפירות נשירים בהר, שהתקיים ביוזמת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל ושירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות.
בחודשים האחרונים קנט מתעדת את הנזקים העקיפים שנגרמו בעקבות הלחימה בחקלאות ביישובי הספר, במרחק של 0-9 ק"מ מהגבול בצפון ו-0-20 ק"מ בדרום. הפיצוי על נזקים עקיפים נקבע במסגרת מסלול נורמטיבי (ורוד) לא מחייב, שנועד לקיצור הליך קבלת הפיצויים. בהתאם למסלול זה, הקביעות המקצועיות של קנט ישמשו את מס רכוש לקביעת היקף הנזק לחקלאים. פיצוי יתבצע לפי מפתח לדונם, שיוגדר מראש.
"תיעדנו עד כה כ-300 מגדלים שבחרו לבצע תיעוד במסלול הוורוד בחלקות חקלאיות בגזרה הצפונית", ציין שמיר. "היקף השטחים מגיע לכ-30 אלף דונם, מתוכם כ-22 אלף דונם מטעים, ש-40% מהם הוכרזו כשטח במניעת קטיף".
בכל הקשור לפירות הקיץ, נותרו הרבה סימני שאלה. החקלאים מנועים מהגעה לאלפי דונמים של מטעי פרי שנדרשת בהם עבודה שוטפת. במטעי אפרסק, נקטרינה, משמש ודובדבן שנמצאים בשטחים המאוימים אין אפשרות לבצע גיזומים, ריסוסי הדברה נגד מזיקים, ריסוסים מעודדי התעוררות ועוד. העדר הבהירות לגבי עתידה של הלחימה בצפון משפיע גם על היכולת לצפות את ההתפתחויות על היקף היבול ומחירי הפירות ברשתות ובשווקים בקיץ הקרוב.
ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל: "קיימת פגיעה חמורה ברצף התפקודי של החקלאים בגבול הצפון, שאינם יכולים להגיע ולטפל במטעים, כחלק מההכנות ההכרחיות לקראת שנת 2024, ולא קטפו את כל הפרי במטעים בשטחים שהוכרזו שטח צבאי סגור בצפון ובדרום."
"מדובר בהפסדי עתק ואנו דורשים ממשרד האוצר להגיע עם ארגוני החקלאים למתווים 'ורודים', כך שהחקלאים יקבלו פיצויים מלאים על כלל הנזקים שנגרמו להם עקב הלחימה, כמו במלחמת לבנון השנייה. העדר פיצוי יביא להתמוטטות של משקים שלמים. על הממשלה לשים את עניין החקלאות והפיצויים לכלל החקלאים בראש סדר העדיפויות, בדרך לשיקום המדינה ואבטחת מזון לתושבי ישראל".
