ועדת השרים לחקיקה תצביע היום (ראשון) על תיקון לחוק החינוך הממלכתי, שנועד למנוע את פעילות ארגון 'שוברים שתיקה' בבתי הספר. במסגרת ההצעה תתווסף למטרות החינוך הממלכתי בישראל מטרה חדשה בזו הלשון: "לחנך לשירות משמעותי בצה"ל, ולשמור על מעמדו וכבודו של צה"ל בחברה הישראלית". בנוסף מוצע ששר החינוך יקבע כללים למניעת פעילות של "כל אדם או גוף חיצוני שפעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית" למטרות החינוך, או ש"בשל פעילותו מחוץ לישראל קיים חשש שחיילי צבא הגנה לישראל יועמדו לדין, בערכאות בינלאומיות ובמדינות זרות, על פעולה שביצעו במסגרת תפקידם". על הצעת החוק חתומים ח"כים מסיעות הבית היהודי ויש עתיד, והיא זוכה לתמיכתו של שר החינוך נפתלי בנט.

"שוברים שתיקה" הוא ארגון שהוקם ע"י לוחמים לשעבר בצה"ל בשנת 2004 ועוסק בתיעוד עדויות של לוחמים על אירועים בלתי מוסריים המתרחשים בשטחי יהודה ושומרון ופרסומן בארץ ובעולם. פעילותו שנויה במחלוקת ציבורית עקב טענה שהוא מציג את צה"ל ואת ישראל באופן שלילי, וכן שחלק ממימונו מגיע ממדינות זרות המשתמשות בו כדי לפגוע בישראל. כחלק מפעילויות הארגון מתקיימים מפגשים עם לוחמים לשעבר וכן סיורים ביהודה ושומרון. פעילויות כאלה מתקיימות גם בבתי ספר, אולם בכל הדיונים שנערכו בנושא לא הוצגו נתונים על היקפן וככל הידוע מדובר במספר פעילויות קטן יחסית. עם זאת, נציגי הארגון הוזמנו לדבר בבתי ספר נחשבים ובולטים כגון גימנסיה הרצליה ו'תיכונט' בתל אביב והתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים.

בשנה האחרונה הצהיר שר החינוך נפתלי בנט שיפעל לאיסור פעילויות הארגון בבתי ספר. בין השאר הופץ עדכון לחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא דיון בבתי ספר על סוגיות שנויות במחלוקת. החוזר מעודד בתי ספר ומורים לקיים דיונים בנושאים כאלה תוך הקפדה על איזון בין הדעות. ביחס לפעילויות חיצוניות נכתב כי "אחריות מנהל בית הספר לבדוק כי הפעילות עולה בקנה אחד עם חוק החינוך הממלכתי ועם מטרות החינוך ואין בה משום עידוד לגזענות ולהסתה, או קריאה לאלימות ולהדרה, הנוגדות את מסגרת החוק ו/או פגיעה בלגיטימיות של מדינת ישראל ומוסדותיה הממלכתיים". הוראה זו נכנסה לתוקף מדצמבר 2016, ומשאירה את ההחלטה בנושא ארגונים או אנשים שהמוסד החינוכי יזמין לפעילות לשיקול דעתו של המנהל, ללא הזכרת ארגון כלשהו. למרות זאת, היא הוצגה כחלק מהמאבק בפעילות ארגון שוברים שתיקה בבתי הספר, וכן כחידוד נהלים בעקבות פיטורי המורה אדם ורטה מקרית טבעון שערך דיון עם תלמידיו בסוגית המוסריות של צה"ל.

עתה מבקשים הח"כים, בתמיכת בנט, לשנות גם את מטרות החינוך הממלכתי בישראל נקבעו בחוק ב-1953 והן מהוות קריאת כיוון הצהרתית למערכת החינוך. הן כוללות מטרות כגון "לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו", חינוך לערכי מגילת העצמאות, "לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה", "לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית" ואף "התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל". במהלך השנים נוספו שתי מטרות ושונו חלק מהניסוחים אולם באופן כללי המטרות נשארו כפי שהן.

הוספת המטרה המעודדת גיוס לצה"ל לחינוך הממלכתי מעלה מספר שאלות – האם מורי החינוך הערבי, הנכלל במסגרת החינוך הממלכתי, צריכים אף הם לעודד את תלמידיהם להתגייס לצה"ל על אף שמדינת ישראל פטרה את ערביי ישראל מחובת השירות? האם החינוך הממלכתי-דתי צריך לעודד את תלמידותיו להתגייס, על אף שגם הן פטורות מחובת השירות? עבור שני הציבורים האלה יצרה המדינה את חלופת השירות הלאומי-אזרחי, שהיא חלופה שוות ערך לשירות בצה"ל מבחינת ההכרה וההטבות האזרחיות שהיא מקנה, אך היא אינה מוזכרת בחוק.