מחקר שביצע המוסד לבטיחות ולגיהות, מצא עלייה בשיעור העובדים החווים לחץ ושחיקה מאז תחילת המלחמה, וכן עלייה בשיעור ההיפגעות מתאונות בעבודה ובדרך אליה.
המחקר, שנערך על ידי ד"ר לליב אגוזי מיחידת המחקר של המוסד, בוצע באמצעות סקרים בקרב כ-1,500 איש שעבדו במהלך קיץ 2023.

בעוד שלפני המלחמה דיווחו 24% מהמשיבים כי הם מצויים בלחץ רב, ו-25% כי הם מצויים בשחיקה גבוהה, במהלך המלחמה דיווחו 43% מהעובדים כי הם חווים לחץ ו-39% כי הם חווים שחיקה גבוהה מאוד.

לצד ההשלכות הרגשיות והנפשיות של שחיקה גבוהה, והקשר שנמצא במחקרים בינה לבין מצבי דיכאון, היא מהווה גם גורם סיכון לבריאותם של העובדים וקשורה לריבוי של כאבי שריר-שלד, וכן מעלה את הסיכונים לתחלואה לבבית ומהווה סיכון לבטיחות העובדים בשל העייפות וחוסר הריכוז.

ד"ר לליב אגוזי. "סיכונים מוגברים לבטיחותם של העובדים" (צילום: המוסד לבטיחות ולגיהות)

ממצאי המחקר הנוכחי מלמדים על עלייה באחוז העובדים שדיווחו על כאבי שריר-שלד. כך, למשל, 41% מהמשיבים דיווחו על כאב מגביל פעילות בעורף ובכתפיים בתקופת המלחמה, לעומת 19% לפניה. 38% דיווחו על קשיי שינה משמעותיים לעומת 19% בקיץ 2023.

"שמירה על הבריאות הנפשית משפיעה על תפקות העובד"

במהלך חודשיים של מלחמה, נמצא כי 13 מבין הנשאלים (0.9%) היו מעורבים בתאונות דרכים בדרכם לעבודתם או בחזרה ממנה, כולם למעט אחד דיווחו על שחיקה גבוהה. בנוסף, 110 עובדים (7.3% מהנשאלים) היו מעורבים בתאונות עבודה בהן נפצעו ובעקבותיהן נאלצו להיעדר מהעבודה. גם כאן נמצא כי ככל שרמת השחיקה הייתה גבוהה יותר, כך שיעור המעורבים בתאונות עלה. בקרב עובדים בשחיקה נמוכה, שיעור ההיפגעות היה 3.5%; בקרב עובדים עם שחיקה בינונית 6.3%, ובקרב עובדים עם שחיקה גבוהה – 8.6%.

מדובר בעלייה דרמטית במספר התאונות (בעבודה ובדרך אליה וממנה) לעומת קיץ 2023, אז דיווחו 11% מהעובדים בלבד על פציעה בשל תאונה במהלך כל השנה. "אם מגמת החודשיים הראשונים תימשך", ציינה ד"ר אגוזי, "השנה הקרובה מסתמנת כבעלת סיכונים מוגברים לבטיחותם של העובדים".

(מתוך מחקר המוסד לבטיחות וגיהות)

על אף נתונים מדאיגים אלה, מסרה ד"ר אגוזי כי 57% מהמשיבים במהלך המלחמה ציינו כי עבודתם דווקא תורמת להרגשתם הכללית, בעוד ש-13% בלבד אמרו כי העבודה מקשה עליהם רגשית במהלך המלחמה.

במוסד לבטיחות ולגיהות המליצו לארגונים ולמקומות עבודה לפתח נהלי עבודה שתכליתם שמירה על בריאותם הנפשית של העובדים, שיכללו בין היתר דרכי מדידה וזיהוי מצוקות, וכן הגדרת יעדים לתנאי העבודה ודרכי מניעה וטיפול במקרים של שחיקה.

בין היתר המליצו להפגין עירנות ולבדוק באופן שוטף דפוסים והתנהגויות המעידים על מצוקה נפשית, כמו יציאה חריגה לימי מחלה, שיעורי תחלופה גבוהים של עובדים, עייפות וחוסר ריכוז, רגזנות, ירידה במדדי הביצוע או סקרים תקופתיים.

(מתוך מחקר המוסד לבטיחות וגיהות)

במקרים בהם מזהים שחיקה בקרב עובדים, מומלץ לתת מענה ברמה המערכתית באמצעות שיפור מערכות התקשורת והבירוקרטיה הארגונית והפחתת עומסים מיותרים, ולצד זאת גם מתן מענה אישי בדמות התאמת התפקיד לעובדים והכשרתם לתפקידם באופן שיגביר את ההלימה בין הנטיות והיכולות שלהם לבין המשימות שעליהם לבצע. כמו כן, הדגישו את החשיבות של שמירה על איזון בין העבודה לבין היבטים אחרים בחיי העובדים, בהם משפחה ומנוחה.

"לחץ ושחיקה נפשית מוכרים היום כחלק בלתי נפרד מהסיכונים הבריאותיים במקום העבודה וכסיכון לבטיחות העובדים", מסר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות. "תופעות אלה החמירו עוד יותר במהלך מלחמת חרבות ברזל. על המעסיקים בישראל להבין ששמירה על הבריאות הנפשית של העובדים יכולה להשפיע גם על רמת התפוקה שלהם עבור החברה. המוסד לבטיחות ולגיהות מזמין את המעסיקים להשתמש בשירות הייעוץ וההכוונה שלנו לשמירה על בטיחותם ובריאותם הנפשית והפיזית של העובדים בישראל".