תקציב כרטיסי המזון של ש"ס יקוצץ בחצי, ובניגוד לקביעת בג"ץ, טרם כונסה ועדה לקביעת קריטריונים חדשים לחלוקת התווים.
תקציב כרטיסי המזון של ש"ס – תלושי מזון לנזקקים שתקציבם מחולק מהכספים הקואליציוניים במסגרת ההסכמים עם מפלגת ש"ס, יקוצץ בחצי ויעמוד בשנת 2024 על 300 מיליון שקלים (במקום 600 מיליון).
גובה התקציב אמור היה להיות בסך כולל של מיליארד שקלים לשנתיים – 400 מיליון שקלים ב-2023 ו-600 מיליון שקלים ב-2024. אולם על פי הצעת התקציב הנוכחית שהונחה בשבוע האחרון על שולחן הכנסת, תקציב התוכנית ל-2024, יקוצץ כאמור ב-50%.
בנוסף, למרות הביקורת הרבה על אופן חלוקת הכרטיסים, ובניגוד לקביעת בג"ץ, טרם נבחנו מחדש הקריטריונים לחלוקת התווים. עד אז, גם 300 מיליון השקלים הללו נמצאים בסעיף רזרבה תקציבית, ועד שלא יגובשו הקריטריונים החדשים וזהות המשרד שיחלק את הכרטיסים, הוא יהיה נעול ואי אפשר להשתמש בו.
בש"ס דרשו לחלק את התווים דרך משרד הפנים
עם תחילת הקצאת הכספים במהלך השנה שעברה, בש"ס דרשו לחלק את תווי רכישת המזון (בסך מאות שקלים בחודש) דרך משרד הפנים, לפי הקריטריון של הזכאים להנחה של 70% בארנונה, כפי שנעשה ב-2021 – שיא משבר הקורונה.
קריטריון זה מיטיב עם האוכלוסיה החרדית ועם אוכלוסיה שבה משפחות גדולות, ואינו מטיב עם משפחות מהמגזר הערבי, המתגוררות פעמים רבות ביישובים בהם אין מנגנון ארנונה מסודר. על פי עקרון החלוקה הזה, מי שלא זכאי להנחה בארנונה, צריך להגיש בקשה ולהוכיח שהוא עומד במבחנים, ויוקצה לו סכום מוגבל.
לאחר התנגדויות של מספר גורמים, הן מקצועיים והן פוליטיים, לאופן חלוקה זה, בהן של משרד האוצר, שנציגיו טענו כי חסר מבחן תעסוקה בעת קביעת הזכאות ושהמנגנון הנוכחי לא מיטיב עם אוכלוסיות המצויות באי-ביטחון תזונתי, הקפיאה היועצת המשפטית לממשלה את התוכנית.
בעקבות ההקפאה התקיימו דיונים מקצועיים בין המשרדים והקריטריונים שונו: נוספו קריטריונים שנתנו מענה לחלק מהבעיות שסומנו, וכללו בעיקר הכללה של מקבלי קצבאות ביטוח לאומי כמו קצבת זקנה, קצבת שאירים, קצבת תלויים או נכות בשל פגיעה בעבודה, ניצולי שואה ונשים שמקבלות מזונות מהביטוח הלאומי.
למרות זאת, מספר ארגונים, בהם התנועה לאיכות השלטון, עתרו לבג"ץ נגד הקריטריונים לחלוקת הכרטיסים. בעקבות העתירה הוציא בג"ץ צו ביניים שעיכב את החלוקה, אולם מעט לפני ראש השנה האחרון קבע בג"ץ שחלוקת תווי המזון לאוכלוסיות נזקקות תתקיים על פי הקריטריונים הנוכחיים בפעימה הראשונה לקראת החגים, אך הוציא צו ביניים לפיו התוכנית והקריטריונים לחלוקה יעודכנו וייבחנו מחדש לקראת 2024.
צוות המנכ"לים לא כונס ולא גובשו המלצות
מעט לאחר מכן, ממש בערב ראש השנה האחרון, עדכנה המדינה את בית המשפט כי שר הפנים משה ארבל ושר הרווחה יעקב מרגי החליטו להקים צוות מנכ"לים בראשותו של מנכ"ל משרד הפנים ובהשתתפות מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד הרווחה, על מנת לבחון את שאלת זהותו של המשרד שיחלק את תווי המזון בשנת 2024, ובמטרה לגבש עקרונות לקביעת אמות המידה לחלוקה.
צוות המנכ"לים התבקש להגיש בתוך 90 יום את המלצותיו לשרים, כאשר אלה יבחנו אותן ויאשרו את השינויים בהחלטת הממשלה ככל הנדרש. אולם מעדכון ששלחה המדינה לאחרונה, עולה כי על רקע מלחמת חרבות ברזל, שפרצה ב-7 באוקטובר בטרם הסתיימה פגרת החגים, צוות המנכ"לים לא כונס ולא גובשו המלצות בנושא חלוקת תקציב 2024. בנוסף, כאמור, בהתאם להצעת התקציב החדשה והקיצוץ הרוחבי שהונח איתה ("התוכנית המאזנת"), תקציב חלוקת הכרטיסים ל-2024 קוצץ ב-50%.
עוד הודיעה המדינה, כי גם הפעימה של 2023 לא מוצתה, ורק 75% מהזכאים שהעבירו הרשויות המקומיות קיבלו את כרטיסי המזון. בהתאם לכך, המועד להגשת בקשה עצמאית לקבלת תווי המזון לשנת 2023 על יסוד הוכחת עמידה ברף ההכנסה, שהוארך כבר פעמיים מאז פרוץ המלחמה, הוארך עד לסוף חודש מרץ, ובהתאם הוארך גם המועד להגשת רשימות הזכאים לפי מבחן זה על ידי הרשויות המקומיות למשרד הפנים. המדינה חתמה את ההודעה מטעמה בבקשה לעדכן שוב רק באפריל 2024.
העותרות: יש קשר בין הקיצוץ לדחייה בבחינת הקריטריונים
אחת העותרות המרכזיות לבג"ץ בנושא כרטיסי המזון – עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, טוענת לקשר בין הקיצוץ המסתמן לעיכוב בבדיקת הקריטריונים. "בדיון בחודש ספטמבר קבע בג"ץ כי יאפשר את חלוקת כרטיסי המזון לשנת 2023, למרות שהקריטריונים מעידים על חלוקה בלתי שוויונית שנותנת העדפה למשפחות חרדיות מרובות ילדים, רק בשל העובדה שהדיון התקיים ימים אחדים לפני ראש השנה.
"אולם הוא אסר על המדינה לחלק את תקציב 2024, וקבע כי הקריטריונים החדשים ואופן חלוקת התקציב יובאו בפניו ויוצגו לעותרת מספיק זמן מראש לצורך עיון ודיון. אלא שתשובת המדינה התעכבה שוב ושוב. מההודעה שהוגשה לבית המשפט ב-24 בינואר עולה כי הצוות שאמור היה לקבוע את הקריטריונים ואופן החלוקה, שהיה אמור לסיים את פעולתו לא יאוחר מדצמבר, מעולם לא כונס, והמדינה ביקשה לדחות את הגשת העדכון המהותי לחודש אפריל. בין לבין החליטה הממשלה לקצץ מחצית מהתקציב שיועד לכאורה ל'ביטחון תזונתי' ולהעמידו על 300 מיליון שקל בלבד", נמסר מהעמותה כתגובה להודעת המדינה לבית המשפט.
בחדו"ש טוענים, כי הדחייה לאפריל נועדה למנוע דיון ענייני ובדיקה הולמת של התבחינים. סמנכ"לית העמותה, עו"ד ד"ר יפעת סולל, טענה כי "בקשת הדחייה נועדה למנוע מצב בו לא יוותר הזמן הדרוש כדי להתייחס מהותית לקריטריונים שנקבעו ולשיטת החלוקה, בטרם יבואו המשיבים כפי שנהגו לקראת הדיון שהתקיים בסמוך לחגי תשרי, ויטענו כי לא ניתן לעכב את החלוקה, "שכן חג הפסח, שעניינו 'כל דצריך ייתי ויפסח' יתדפק על דלתנו. מדובר בזילות החלטת כבוד בית המשפט, אשר אין ליתן לה יד".
להורות למדינה לפרסם את הקריטריונים
ד"ר סולל מצרה על העובדה שהממשלה בחרה לקצץ מחצית מהתקציב וכותבת כי "הקיצוץ הכללי בכספים הקואליציוניים עמד על 15% בלבד, וגם משיעור זה הוחרגו חלק מהסעיפים. לו כוונת הממשלה הייתה באמת לקדם ביטחון תזונתי, הייתה נמצאת הדרך למניעת הקיצוץ האמור, או לפחות להעמידו בשיעור הקיצוץ הכללי. נדמה כי באשר הבינו המשיבים מכבוד בית המשפט, כי לא יעלה בידם לשחזר בשנת 2024 את המהלך שרקמו בזמן הקורונה, ושיחזרו עם תיקונים קלים ב-2023, לפיו רוב התקציב המיועד לכאורה לביטחון תזונתי יועבר אל משפחות חרדיות מרובות ילדים, בחרו לוותר במחי יד על מחצית התקציב כאמור, ויש לחשוש לפיכך שלא ביטחון תזונתי במשמעותו האמיתית היה לנגד עיניהם בעת גיבוש הסעיפים הקואליציוניים והחלטת הממשלה בנדון, אשר נשאו את שם ה'ביטחון התזונתי' לשווא".
באשר לטענת המדינה לגבי הקושי בעבודה והעיכובים בשל המלחמה בעזה, ציינה סולל כי "אכן, פרצה מלחמה בישראל, אולם נראה כי עובדה זו לא הפריעה למשיבים להמשיך ולהעביר כספים קואליציוניים בשנת 2023 ואף להשקיע מאמץ יצירתי לא מבוטל כדי לגבש ניסוחים שיגדילו את התמיכות באוכלוסיות הקרובות ללבם, שהן לא במקרה אותן אוכלוסיות אשר נהנו משיעור מוגדל של 'כרטיסי המזון של דרעי'. תמוה שדווקא במקום בו נדרשו לקבוע קריטריונים בהתאם להחלטת כבוד בית המשפט, שיתקה המלחמה את פעולת הרשויות כמובטח בהתחייבות הנ"ל".
"חדו"ש מבקשת מבית המשפט להורות למדינה לפרסם את הקריטריונים לחלוקת תקציב הביטחון התזונתי לא יאוחר מסוף חודש פברואר הנוכחי, כך שניתן יהיה לבחון אותם ולאפשר לבית המשפט להכריע בזמן".