דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ד באדר א' תשפ"ד 23.02.24
14.0°תל אביב
  • 12.1°ירושלים
  • 14.0°תל אביב
  • 13.4°חיפה
  • 12.1°אשדוד
  • 12.3°באר שבע
  • 15.6°אילת
  • 12.1°טבריה
  • 10.0°צפת
  • 13.4°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

חבלים וקשרים

רישי סונאק, ראש ממשלת בריטניה (מימין); אמה ליטל-פנגלי, סגנית השרה הראשונה של אירלנד הצפונית; מישל אוניל, השרה הראשונה של אירלנד הצפונית; וכריס היטון-האריס, מזכיר המדינה של אירלנד הצפונית, בביקור בבלפסט (צילום: AP Photo/Peter Morrison)
רישי סונאק, ראש ממשלת בריטניה (מימין); אמה ליטל-פנגלי, סגנית השרה הראשונה של אירלנד הצפונית; מישל אוניל, השרה הראשונה של אירלנד הצפונית; וכריס היטון-האריס, מזכיר המדינה של אירלנד הצפונית, בביקור בבלפסט (צילום: AP Photo/Peter Morrison)

הממלכה הבריטית המאוחדת והמדינה האירית המפורדת; אתיופיה מצדדת בסומלילנד ומסתכסכת עם סומליה; ונשיא אזרבייג'ן הצביע בנגורנו-קרבאך, אבל רק 2,000 אזרים התיישבו בחבל מאז כיבושו מארמניה | בידולים ואיחודים בעולם השבוע

אוריאל לוי

מאז הקמתה ב-1921, עמדו בראשות אירלנד הצפונית יוניוניסטים, שתומכים בשלטון הבריטי עליה; מאז 1991, אף מדינה בעולם לא הכירה בעצמאותה של סומלילנד; ומעולם לא הצביעו בנגורנו-קרבאך לנשיאות אזרבייג'ן. עד שהגיע פברואר 2024.

1. אירלנד הצפונית: שין פיין בשלטון בפעם הראשונה

ראשי הממשלות של בריטניה ושל אירלנד ביקרו השבוע בבלפסט ונפגשו עם מישל אוניל, מנהיגת אירלנד הצפונית. הביקור נערך יומיים בלבד לאחר שהמועצה המחוקקת של אירלנד הצפונית התכנסה לראשונה אחרי שנתיים ומינתה את אוניל, מנהיגת השין פיין, לתפקיד 'השרה הראשונה', המקביל לראש ממשלה. סוכנות הידיעות AP דיווחה כי ראש הממשלה הבריטי רישי סונאק, ועמיתתו האירית לאו ורדקר, בירכו את אוניל והביעו תקווה לתחילתה של דרך חדשה. זאת לאחר שנתיים של שיתוק פוליטי בחבל הקרוע כבר מאה שנה בין בדלנים השואפים לאחד את אירלנד ובין יוניוניסטים הרואים בכתר הבריטי סמכות עליונה.

מינוי אוניל לראשות המועצה המנהלת הוא תקדים היסטורי: היא לא רק האישה השנייה שתנהיג את החבל, זו הפעם הראשונה שתנועת השין פיין הבדלנית תאחוז בשלטון של אירלנד הצפונית. שין פיין החרימה בעבר את השלטון הבריטי על אירלנד הצפונית, ואף פעלה נגדו באלימות ובטרור. מאז הקמת אירלנד הצפונית לפני כ-103 שנה, מנהיג החבל הגיע תמיד מהיוניוניסטים, אולם בבחירות במאי 2022 הפכה השין פיין למפלגה הגדולה בחבל. המהפך התאפשר בין היתר  בעקבות פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, מהלך שרוב תושבי אירלנד הצפונית התנגדו לו.

מישל אוניל. מפלגתה החרימה בעבר את השלטון הבריטי על אירלנד הצפונית, ואף פעלה נגדו באלימות ובטרור (צילום: AP Photo/Peter Morrison)
מישל אוניל. מפלגתה החרימה בעבר את השלטון הבריטי על אירלנד הצפונית, ואף פעלה נגדו באלימות ובטרור (צילום: AP Photo/Peter Morrison)

מוסדות השלטון של אירלנד הצפונית הושבתו לשנתיים בשל חרם שהטילה דווקא המפלגה היוניוניסטית-דמוקרטית, בשל פגיעתם של הסכמי הברקזיט בסחר החופשי בין האי הבריטי, הכולל את אנגליה, וויילס וסקוטלנד, ובין אירלנד הצפונית. לטענת היוניוניסטים, הסדרי הברקזיט יצרו גבול בתוך בריטניה. בהיעדר ממשלה ובית נבחרים מתפקד, פקידי המגזר הציבורי ביצעו לבדם את הפעילות השוטפת בחבל, מה שהביא למשבר כלכלי חמור בשירות הציבורי. בפברואר אשתקד, גיבש סונאק הסכם עם האיחוד האירופי להקלות בבדיקת סחורות שעוברות מבריטניה לאירלנד הצפונית, אולם היוניוניסטים המשיכו בחרם. השבוע הודיע מנהיג היוניוניסטים, ג'פרי דונלדסון, כי הושג הסכם, והפרלמנט הבריטי אישר תקנות חדשות שמבטלות את הבדיקות לסחורות שמיועדות לאירלנד הצפונית, ובמקומן הוקמה "מערכת של שוק בריטי פנימי" המקל את תנועת הסחורות בבריטניה.

אוניל, מנהיגת השין פיין בצפון וסגניתה של מנהיגת המפלגה באירלנד מארי לו מקדונלד, נבחרה לתפקיד השרה הראשונה, בהתאם להסכם יום שישי הטוב מ-1998. ההסכם סיים את שלושת העשורים של הסכסוך האלים והטרור באירלנד הצפונית, וכונן לחבל מועצה מנהלת ובית מחוקקים ששכנו בארמון סטורמונט שבבלפסט. אמה ליטל-פנגלי מהמפלגה היוניוניסטית-דמוקרטית מונתה לסגניתה של אוניל, ושאר תפקידי השרים חולקו בין השין פיין, היוניוניסטים-דמוקרטים ושתי מפלגות נוספות.

בעת ביקורם של ורדקר וסונק בבלפסט השבוע, מיהרה אוניל לדרוש מסונק תקציבים שיסייעו להציל את המערכות הציבוריות האחראיות לרווחתם של 1.9 מיליון תושבי אירלנד הצפונית. ממשלת בריטניה החליטה להעביר למוסדות השלטון בבלפסט חבילת סיוע מיידית של יותר מ-3 מיליארד ליש"ט (13.85 מיליארד שקלים), אולם בבלפסט טוענים שהסכום הזה לא יספיק. ליטל-פנגלי דרשה מהממשלה הבריטית חבילה "שתבטיח למלא את הבטחותיה לגבי השכר במגזר הציבורי".

2. סומליה: מהנהר לים

ארה"ב סוערת בעקבות שני סרטונים שנחשפו השבוע, שנשמעו בהם קריאות של מנהיגים סומלים-אמריקאים לאיחודה של סומליה, ונגד ריבונותה של סומלילנד. הפרשה החלה עם פרסום נאומה של חברת הקונגרס הסומלית אילהאן עומאר בפני בוחרים סומלים המשתייכים למחוז שלה, במלון במיניאפוליס, מינסוטה, ב-27 בינואר. עומאר דיברה סומלית, לכן לקח שבוע עד שדבריה תורגמו לאנגלית ועוררו הדים של זעם, תחילה ברשתות החברתיות, ובהמשך גם בקרב מחוקקים רפובליקנים וכלי תקשורת המזוהים עם הימין.

לפי התרגום של רשת פוקס ניוז, עומאר אמרה לבוחריה כי היא קודם כל סומלית, ורק אחרי זה מוסלמית. את זהותה האמריקאית היא כלל לא הזכירה, ואמרה כי העדיפות העליונה שלה היא "לקדם את האינטרסים של סומליה בתוך המערכת".

בתרגום נרחב יותר של וושינגטון אקסמינר מתוארת המדיניות שמנסה עומאר לקדם דרך בית הנבחרים: היא תקפה את סומלילנד – חבל בדלני בצפון סומליה שהכריז על עצמאותו לפני 25 שנים, ואת אתיופיה שהפכה לפני חודש למדינה הראשונה שעתידה להכיר בריבונותה של סומלילנד. עומאר הדגישה את הצורך בשלמות טריטוריאלית של מולדתה, ואמרה: "בתור סומלים, אנחנו חותרים יום אחרי יום להחזרת השטחים שלנו".

עומאר מיהרה להתגונן מפני הרפובליקנים שקראו לה "חובבת טרוריסטים", בהם חברת הקונגרס  מרג'ורי טיילור גרין, והפצירו לגרש אותה מארה"ב, בהם מושל פלורידה רון דה-סנטיס, וטענה כי דבריה תורגמו שלא כהלכה. לדבריה, היא אמרה שכל עוד היא חברה בקונגרס, איש לא יפגע במוצא של סומליה לים, ו"ארה"ב לא תתמוך באחרים שרוצים לשדוד אותנו, אז שזה לא ידיר שינה מעיניכם". אלא שבניגוד לטיעוני ההגנה של חברת בית הנבחרים, סומלילנד לא מונעת את גישתה של סומליה לאוקיינוס ההודי, וארה"ב מעולם לא הכירה בה ולא תמכה במאמצי הבדלנות שלה. הדברים נכונים גם לגבי פונטלנד – חבל בדלני נוסף בסומליה.

אילהן עומאר. סומליה איחוד או סומליה מאוחד? (צילום: AP Photo)
אילהן עומאר. סומליה איחוד או סומליה מאוחד? (צילום: AP Photo)

בעקבות הפרשה הופצו סרטונים נוספים ברשתות שנראים בהם סומלים המקושרים לעומאר קוראים למלחמת ג'יהאד נגד הרפובליקות של סומלילנד ופונטלנד ונגד אתיופיה. אחד הסרטונים צולם לכאורה בעצרת שנאמה בה עומאר, ובסרטון אחר נראה מטיף סומלי במרכז לאסלאם במינסוטה. התוכן של דבריהם, לפי המתרגמים, מהלל את חזון סומליה הגדולה, וקורא לחיסולן של סומלילנד ופונטלנד.

סומליה מצויה במלחמת אזרחים הנמשכת כמעט ברצף מאז נפילתו של הרודן סיאד בארה ב-1991. עם פרוץ המלחמה, הכריזה הרפובליקה של סומלילנד על עצמאות. שטחה של הרפובליקה חופף ברובו את הפרוטקטורט הבריטי של סומלילנד שהתקיים בין 1884 ל-1960, וחיים בה 5.7 מיליון תושבים, רובם בני שבט איסאאק (יצחק). ב-1998 גם פונטלנד הכריזה על עצמאות – חבל ארץ שבשטחו ישבה סולטנות עצמאית עד הכיבוש האיטלקי ב-1889, והוא יושב בפינה המזרחית ביותר של אפריקה, שבזכותה הוענק לאזור הכינוי קרן אפריקה. פונטלנד מפרידה בין סומליה לסומלילנד, וחיים בה 4.3 מיליון תושבים, רובם משבט דרוד.

ב-1 בינואר חתמו ממשלות אתיופיה וסומלילנד על מזכר שלפיו תחכיר הרפובליקה הבדלנית לאתיופיה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור נמל ברברה במפרץ עדן למשך 50 שנה. לפי ההסכם, אתיופיה תוכל לבנות בשטח שיוחכר נמל צבאי ונמל אזרחי, במיקום אסטרטגי מאוד סמוך למיצרי באב אל-מנדב. בתמורה, תכיר אתיופיה בריבונותה של סומלילנד ותעניק לה אחזקות בענקית התעופה אתיופיאן איירליינס. עם חתימת ההסכם, תהיה אתיופיה למדינה הראשונה שתכיר בסומלילנד.

התגובות להסכם המתבשל בין אתיופיה לסומלילנד לא איחרו לבוא. ה-BBC דיווח שמנהיגי סומליה, טורקיה ומצרים גינו בתוקף את הפגיעה בשלמותה של סומליה. גם מחלקת המדינה של ארה"ב הביע דאגה מכך שאתיופיה תכיר בסומלילנד. לישראל אין יחסים רשמיים עם פונטלנד וסומלילנד, אולם האחרונה הביעה את תמיכתה בהסכמי אברהם, ובניגוד לרוב המדינות המוסלמיות, נמנעת בעקביות מלבקר את ישראל.

3. אזרבייג'ן: בחירות ראשונות שכוללות את נגורנו-קרבאך

ועדת הבחירות של אזרבייג'ן הודיעה כי הנשיא אילהם אלייב ניצח בבחירות לנשיאות לאחר שזכה ביותר מ-92% מקולות הבוחרים. זו הקדנציה החמישית ברציפות של הנשיא אלייב, השולט במדינה הקווקזית מאז 2003. אלייב ירש את השלטון מאביו, ששימש יו"ר המפלגה הקומוניסטית בארזבייג'ן בתקופת ברית המועצות ונבחר לנשיאות ב-1993, תפקיד שמילא עד מותו ב-2003.

שתי המפלגות הגדולות באופוזיציה החרימו את הבחירות מחשד לזיופן. לדבריהן, מטרת הבחירות להנציח את שלטונו של אלייב, כך דיווח הרדיו האמריקאי VOA. "עלינו להתנגד לשאיפתו של אלייב לתפוס את השלטון כל חייו", אמר ל-VOA עלי קרימלי, ראש מפלגת החזית העממית האזרית, השנייה בגודלה בבית הנבחרים. "הוא אוחז בשלטון כבר 20 שנה בזכות בחירות מזויפות. קשה לקרוא לזה בחירות, זה לא עומד בסטנדרטים של העולם המערבי".

אזרבייג'ן היא מדינה מוסלמית שיעית המדורגת נמוך מאוד בכל הקשור לזכויות אדם, דמוקרטיה וחופש עיתונות. בבחירות לנשיאות שנערכו במדינה באוקטובר 2013 פרסמה ועדת הבחירות את התוצאות – שלפיהן הנשיא אלייב זכה ב-73% מהקולות – יום לפני שנערכו הבחירות. לאחר הבחירות, התנצלה הוועדה על הפרסום המוקדם של התוצאות, והאשימה את החברה שפיתחה את האפליקציה שדווחו בה התוצאות. בתוצאות האמת הוא ניצח באותה שנה עם 85% מהקולות. בבחירות לנשיאות שנערכו ב-2018 גרף אלייב 86% מהקולות, וביום רביעי האחרון ניצח כאמור עם יותר מ-92% מהקולות.

אילהם אלייב. מתכנן ליישב בנגורנו-קרבאך 150 אלף בני אדם עד 2027 (צילום: Uzbekistan's President Press Office via AP)
אילהם אלייב. מתכנן ליישב בנגורנו-קרבאך 150 אלף בני אדם עד 2027 (צילום: Uzbekistan's President Press Office via AP)

במערכת הבחירות הזו, להבדיל מקודמותיה, הבחירות נערכו גם בחבל נגורנו-קרבאך, שכבשה וסיפחה אזרבייג'ן בשנה החולפת. אלייב ובני משפחתו הצביעו באחת משתי הקלפיות שהוצבו בסטפנקרט (חנקנדי באזרית), בירתה לשעבר של הרפובליקה הארמנית של ארצאך.

ארצאך התקיימה כמדינה עצמאית במשך 30 שנה, שבהן לא זכתה להכרה של שום מדינה אחרת בעולם, עד שפורקה עם הכיבוש האזרי בספטמבר האחרון, ו-120 אלף תושביה נמלטו לארמניה. אזרבייג'ן מתכננת ליישב בחבל 150 אלף בני אדם עד 2027, והשקיעה יותר מ-3 מיליארד דולר בפיתוח תשתיות בשנה החולפת, אלא שלפי רדיו אירופה החופשית, רק כ-2,000 אזרים התיישבו עד כה בחבל, מה שהופך אותו ל"ארץ של רוחות רפאים". בכתבה שפורסמה השבוע באתר של תחנת הרדיו שהוקמה בימי מלחמת העולם השנייה, נראו תמונותיהם של שדות התעופה והכבישים הריקים. רדיו אירופה חשף כי בניגוד לטענת ממשלת אזרבייג'ן כי מדי שבוע נוחת בשדה התעופה המרכזי בנגורנו-קרבאך מטוס נוסעים, לא נחתה בו אפילו טיסה אחת בשנה האחרונה, מה שמעיד על נטישת הארץ.

בתמונת מראה עצובה לריקנות בחבל ההררי, שידר השבוע ערוץ France24 כתבה על הפליטים הארמנים שנעקרו מבתיהם בנגורנו-קרבאך ומתגוררים מאז במבני ציבור, בהאנגרים ובמתקנים מאולתרים בארמניה. ארמניה מתגאה בהצלחתה לדאוג לעקורים ("אפס אוהלים ומחנות פליטים"), ובכך שהעניקה להם אזרחות ארמנית, אולם העקורים מבהירים כי הם מצפים ליום שבו יוכלו לשוב למולדתם נגורנו-קרבאך, ורבים מהם בחרו לגור בכפרים הסמוכים לגבול, "כדי לחזור כמה שיותר מהר", אמרה אחת העקורות לערוץ הצרפתי, "ברגע שנוכל".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!