דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ד באדר א' תשפ"ד 23.02.24
14.0°תל אביב
  • 12.1°ירושלים
  • 14.0°תל אביב
  • 13.4°חיפה
  • 12.1°אשדוד
  • 12.3°באר שבע
  • 15.6°אילת
  • 12.1°טבריה
  • 10.0°צפת
  • 13.4°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תרבות ומורשת

פסטיבל קולנוע בסימן חיים משותפים ייפתח ברהט: "עם כל הכאב, אפשר לעשות יצירה משותפת"

הפסטיבל יכלול הקרנת סרטי ילדים ומבוגרים מהמזרח התיכון ומהים התיכון ומפגש עם היוצרים | מנהל המרכז הקהילתי בעיר, פואד אלזיאדנה, שחלק מבני משפחתו עדיין חטופים: "זו הזדמנות להגיע לרהט ולראות את החברה הבדואית בדרך אחרת"

ילדים בדואים בבית ספר ברהט, מתוך הסרט "חלום בדואי" (צילום: יח"צ)
ילדים בדואים בבית ספר ברהט, מתוך הסרט "חלום בדואי" (צילום: יח"צ)
יניב שרון

פסטיבל הקולנוע לסרטי מדינות הים התיכון והמזרח התיכון בסימן החיים המשותפים ייפתח מחר (שבת) ברהט שבנגב. במהלך הפסטיבל, שיימשך שבוע ימים, יוקרנו כל יום סרט ילדים מדובב לערבית וסרט למבוגרים ממדינות הים התיכון והמזרח התיכון.

"יש משהו נכון בעשיה תרבותית ברהט בזמן הנוראי הזה. זה לא עוד הצגת קומדיה בתיאטרון הח'אן" אומר דניאל אלטר, מפיק הפסטיבל. "כל התיאטראות עובדים, הכל חזר, המדינה נמצאת כאילו בשגרה יש מקום לפסטיבל בו יהודים וערבים ישבו ביחד ויצפו בסרטים. יש מקום לחיים משותפים".

מפיק הפסטיבל, דניאל אלטר (צילום: יח"צ)
מפיק הפסטיבל, דניאל אלטר (צילום: יח"צ)

"ברור לי לגמרי שלא הצלחנו לדייק בכל הסרטים", אומר אלטר. "מה שעשיתי הוא לפלח את האוכלוסיה לרוחב. קודם כל רציתי לדבר לאנשים מרהט ומהאזור, אחר כך לחבר'ה מבני שמעון, בית קמה ,להבים והפזורה הבדואית. יש סרטי ילדים, סרטי נוער, לקשישים, לילדים עם קשיים. אני רוצה שיבואו קבוצות מתנועות נוער. בתפיסה רוחבית, לא הכל מתאים לכולם. אם יבואו מרהט ומהקיבוצים, מבחינתי עשינו את זה".

"כמעט אחרי כל סרט, יש מפגש עם האומנים, מפיקים, בימאים או שחקנים. זו הזדמנות לתת לקהל לפגוש את העושים במלאכה ואת הזדמנות לשתף ולפרוק. אתה יכול לשאול ולדבר על מה שראית, זה מה שיתאפשר בפסטיבל".

"הסרט 'קדחת ים תיכונית' הופק בפלסטין. יש סרט על קונדיטור מרוקאי", מפרט אלטר, "הסרט 'האדם השלישי' הוא סרט דוקומנטרי על מכרם ח'ורי והוא יהיה בקהל. אחריו יהיה רב שיח עם בימאים ושחקנים על יצירה ותרבות משותפת, הסרט 'חלום בדואי', הוא סרט דוקומנטרי על רהט, אחריו תהיה שיחה עם קשישי הישוב על רהט לפני 50 שנה.

"הסרט של אבי נשר 'תמונת הניצחון' מדבר על הכיבוש המצרי של ניצנים. אני לא יודע איך הקהל יקבל זאת, במיוחד ברהט. בוא נראה מה קורה איך הקהל מגיב לזה. התחבטנו על הסרט רבות. אמרנו בוא נראה. אבי נשר, וליד דאקה ואמיר ח'ורי הסכימו מיד לבוא. לא היה מישהו שלא הסכים לבוא".

"השנה חשבנו האם בכלל לקיים פסטיבל"

הדרך להפקת הפסטיבל לא היתה קלה. "הפסטיבל הקודם נמשך ארבעה סופי שבוע והוקרנו בו 40 סרטים. זה היה ארוך וגדול. השנה לפני תשעה חודשים התחלתי לדבר עם שגרירויות, עם נציגים ממלטה, יוון, בוסניה והרצגובינה, להביא סרטים ואורחים. ישבתי עם אלברט גבאי מבקר והיסטוריון קולנוע ושיתפנו את מיקי, אילן ואורית מ'האוזן השלישית'. לאט לאט התגבשה התכנית. אבל אז המלחמה פרצה, והיה בלתי אפשרי להמשיך ולהתעסק.

"השנה חשבנו האם בכלל לקיים פסטיבל. היו התחבטויות קשות. עבדתי בעוטף עזה חמש שנים. איבדתי אנשים, הייתי בהלוויות, בשבעה, ובאזכרות. עם הקמת החמ"ל המשותף היהודי-ערבי התגבשה הדעה שכדאי ורצוי להמשיך ולעשות ומתוך האבל הנוראי לצאת לפסטיבל".

מתוך הסרט "הכפתן הכחול"
מתוך הסרט "הכפתן הכחול"

אך גם לאלטר לא קל להקרין סרטים ברהט. "ממשפחת אלזיאדנה נהרגו ונחטפו, נהרגו ממשפחת אבו לטייף, ממשפחת אלקרינאוי נהרגו תוך שהצילו אנשים. הכל היה ערבול גדול. אבל יחד עם כל זה חשבנו לבדוק אילו סרטים ניתן להציג, סרטים שיביאו חשיפה אחרת. פגישה אחרי פגישה, רעיון אחרי רעיון, התלבטנו מה מתאים ומה לא מתאים. התחלנו לגבש תכנית חלופית".

"אנשים טובים שרוצים להיות חלק"

פואד אלזיאדנה, מנהל המרכז הקהילתי ברהט, אומר שדווקא עכשיו יש חשיבות בקיום הפסטיבל. "נכון שכרגע המצב כואב. מתוך הכאב יש הזדמנות ליצירה משותפת בסימן חיים משותפים. הפסטיבל הוא המשך ישיר לחמ"ל המשותף שהיה גם הוא באולם התרבות ברהט. זו הזדמנות להגיע לרהט ולראות את החברה הבדואית בדרך אחרת. עד עכשיו הייתה סטיגמה שלילית בגלל בודדים, אבל יש כאן אנשים טובים שרוצים להיות חלק".

פואד אלזיאדנה: "עם כל הכאב, אפשר לעשות יצירה משותפת" (צילום: jaber alzeyadna)
פואד אלזיאדנה: "עם כל הכאב, אפשר לעשות יצירה משותפת" (צילום: jaber alzeyadna)

אלזיאדנה, שריכז את החמ"ל המשותף אומר כי החמ"ל הוא הביקורים והמפגשים עם האוכלוסיה. "הנושא היה חברה משותפת וסולידריות חברתית. לראות אנשים באים לפסטיבל, באים לסיורים, ערבים והיודים צופים בסרט, זה המשך של החמ"ל. אנו עדיין במצב חירום. אני רוצה מקום אחר לאוכלוסיה הבדואית".

אלזיאדנה מתמודד בעצמו עם הקשיים שזימנה המלחמה. ארבעה מקרובי משפחתו נחטפו ושניים, יוסף וחמזה עדיין בשבי החמאס. "אנו לא יודעים כלום. אנו מייחלים שכולם יחזרו בשלום. אני גר בכפר לא מוכר. למה אני צריך להמשיך בתנאים כאלה? זה מצב בלתי נסבל. אבל אני רוצה לעשות שינוי. זו המשימה שלי, ש-300 אלף איש יקבלו את מה שמגיע להם. חלקם עזרו והצילו וחלקם שילמו בחייהם. זה המשא שלקחתי על עצמי. זה לא קל, אבל לא בלתי אפשרי. יש לידי יש הרבה אנשים שתומכים, מהסביבה ממשרדי ממשלה. זה מביא את האור בקצה המנהרה כשאנשים מתחברים לזה, קטונתי להגיד שזה קשה.

"אני רוצה שתושבי רהט יבואו לפסטיבל, כמו שבאו לחמ"ל. אני רוצה לראות את הנוער בפסטיבל. ביחד נשנה את המצב".

"אני רוצה להודות לכל השותפים שלנו לאירוע", אומר אלזיאדנה, "עם כל הכאב, אפשר לעשות יצירה משותפת. אני מזמין את כולם לבוא".

אתר הפסטיבל

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!