"היה צריך לעבוד עד התלם האחרון", כך מספר אריה טלמור מקיבוץ ניר עם על עבודתו רבת השנים כחקלאי על הגבול. טלמור שאב את דבריו אלה מיוסף טרומפלדור שתבע כי "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו. טרומפלדור וחברי תל חי ראו במעשה החלוצי העיקש שלהם בנקודת היישוב המרוחקת והמבודדת ששאלת קיומה הייתה נתונה לוויכוח בהנהגת היישוב דאז, בר השפעה כלפי הגבולות היישוב בארץ ולימים גורם שעתיד לעצב את גבולות המדינה שעתידה לקום.
ניר עם, קיבוצו של טלמור, נוסד בנגב הצפון מערבי בשנת 1943 על קרקעות בית חאנון, שעל שמה גם נקרא בשנים הראשונות אחרי הקמתו. מייסדיו היו חברי תנועת הנוער "גורדוניה" שעלו מבסרביה ובשנים הבאות הצטרפו לקיבוץ עולים מארגנטינה וצרפת. קיומם של מקורות המים בקיבוץ אפשרו את קיום מבצע 11 הנקודות בנגב בשנת 1946.
שם הקיבוץ נבע מסמל לניר שדה של חלוצי העם באדמת הלאום. וזיקתם של המתיישבים לאדמה תרמו לעיצוב גבולות המדינה. "עבודה חקלאית על הגבול היא דבר לא פשוט קודם כל אבל לא הייתה ברירה", אומר טלמור שהגיע לניר עם מארגנטינה כשהיה בן שש, ועבד כמעט שלושים שנה בחקלאות בקיבוץ. לדבריו, עבודה חקלאית היא מלאכה מורכבת ואינטנסיבית על אחת כמה וכמה כשמקיימים אותה על הגבולות. "העבודה הייתה עבודה, אבל סמכנו גם אז על החיילים, על הסיורים. ניר עם קצת רחוק יותר מכפר עזה או נחל עוז והשטחים שלהם בכלל ממש ממש על הגבול. הרבה פעמים עבדנו בלילה בחורף כדי לקצור ולזרוע חיטה, לכן חקלאות זה לא פשוט ולא קל, זה משהו שצריך לאהוב כדי לעסוק בו".
על האתגרים בקיום החקלאות לאורך שנים על הגבול הוא מספר "בשנים האחרונות ספגנו גם הרבה פגיעות בחקלאות כמו למשל שריפות על ידי בלונים שהיו משליכים אלינו בקיץ, הרוח מגיעה ממערב למזרח לכן אפשר להשליך בלונים עם פצצות קטנות שהיו נופלות על השדות והשדות היו פשוט נדלקים. היו לנו הרבה מאוד שריפות בשדות האלה בשנים האחרונות", לדבריו של טלמור נלוותה לקיום חקלאות על הגבול גם שאלה כלכלית בין להתקיים מכספי פיצויים או מהיבול.
בשבעה באוקטובר ניסיון המחבלים לחדור לתוך הקיבוץ נבלם על ידי כיתת הכוננות של הישוב. זה היה ממש קרב על הבית. אבל נדמה שאריה עדיין אופטימי כשהוא מבהיר שהוא לא מפחד כלל לחזור לקיבוץ, ומצר על כך שהוא כמו שאר חברי הקיבוץ מפונים מבתיהם במלונות ברחבי הארץ. כששאלנו את אריה מה הוא רוצה להגיד לעם ישראל בימים האלה הוא צחק ואמר שהוא לא רוצה להיכנס לפוליטיקה. אבל במהלך הריאיון כן אמר שהוא מייחל לשלום ולימים טובים יותר, לשיקום החיים על הגבול, ואפילו הזמין אותנו, אחרי שכל זה יסתיים, לבוא לסיור בניר עם.
***
כתבה זו הינה חלק מפרויקט חינוכי "חיים על הגבול" של שכבות יא' ויב' בבית הספר תיכון "אדם חברה וטבע" בכרמיאל. הפרויקט – 'חיים על הגבול' נוצר אחרי פרוץ מלחמת אוקטובר 23 במטרה להתאים את תכנית הלימודים של חניכי ׳אדם חברה וטבע׳ בכרמיאל לאתגרי התקופה ולרתום את החניכים לעשייה חברתית אקטואלית. החניכים פגשו פנים אל פנים את השאלה ‘למה לחיות על הגבול׳ ודרך השיח עם המרואיינים שלהם הבינו את חווית השליחות שזה מזמן.
