בנייר עמדה שהגיש איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים לקראת דיון בוועדת העבודה והרווחה בכנסת מחר (שלישי), הבהיר האיגוד שכדי לענות על צורכי השירותים החברתיים, שזינקו מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", יש להקדים את תשלום הפעימה השנייה של הסכם השכר שנחתם בשנת 2022 – פעימה בעלות של כ-200 מיליון שקלים, שחציה אמור במקור להיכנס לתוקף בסוף 2024 וחציה בסוף 2025, כך שתשולם באופן מיידי, תוך שילובה בתקציב המדינה לשנת 2024. זאת, על פי האיגוד, בשל הצורך הדחוף בגיוס עובדים סוציאליים נוספים.

"בישראל קיים מחסור בעובדות ובעובדים סוציאליים בשירותים הציבוריים השונים. המחסור היה קיים עוד לפני 7 באוקטובר, אך נוכח הצרכים ההולכים וגואים – הוא מתעצם פי כמה וכמה", טוענים באיגוד. "להערכתנו, ישנו צורך באלפי עובדות ועובדים סוציאליים נוספים בכלל המערכות הציבוריות הרלוונטיות, כדי לתת לציבור מענה להשלכות הטבח והמלחמה.

"מערכת השירותים החברתיים כוללת את המחלקות ברשויות המקומיות, מערך בריאות הנפש והבריאות הכללית, מעני משרד הרווחה, הביטוח הלאומי ואגף השיקום ואגף משפחות שכולות במשרד הביטחון. אלה לא יכולים לתת מענה ראוי לצרכים הגואים אשר לפתחם, בשל מחסור אדיר בעובדות ועובדים סוציאליים".

בישראל יש כ-44 אלף עובדות ועובדים סוציאליים כשירים, אך פחות ממחצית מהם (כ-20 אלף) מועסקים בפועל בשירותים הציבוריים. זאת בשל שכר שאינו מספק, עומס גדול על כל עובד סוציאלי ותנאי העסקה שוחקים במגזר הציבורי, ואל מול תנאים טובים בהרבה ושכר גבוה בהרבה שיכול עובד סוציאלי להרוויח במתן השירותים באופן פרטי. על פי האיגוד, ההסכם שיפר מעט את המצב, אך גם הוא לא הצליח להדביק את עליית מדד יוקר המחיה בשנים האחרונות.

להערכת האיגוד, חסרים עדיין לפחות כ-5,000 עובדות ועובדים סוציאליים במשרדי הרווחה, בריאות והרשויות המקומיות ברחבי הארץ לפעילות השוטפת, עוד לפני שעוסקים בהשלכות המלחמה. על פי האיגוד, לפני 7 באוקטובר, עובד סוציאלי בתחום הקשישים יכול היה להקדיש חצי שעה בחודש בלבד לכל קשיש שבטיפולו; עובד סוציאלי שעובד עם ילדים יכול היה להקדיש 13 דקות בשבוע לילד במצוקה; ועובד סוציאלי בתחום האלימות במשפחה יכול היה להעניק רק מעט פחות מעשר דקות בשבוע לאישה נפגעת אלימות.

על פי האיגוד, השירותים החברתיים כיום נדרשים להתמודד עם אתגר חדש, שכולל אוכלוסיות רבות חדשות שזקוקות לסיוע, והעמקה של מצוקות. למשל משרתי המילואים ובני משפחותיהם, אוכלוסיות מפונות, מובטלים ואוכלוסיות המתמודדות עם מצוקה כלכלית, קשישים, בני נוער, נפגעי אלימות וכן התגברות מצוקות נפשיות בקרב כלל האוכלוסיה.

לכך יש להוסיף מספר גדול של נפגעים בגוף ובנפש מאז 7 באוקטובר, כתוצאה מפעולות הטרור והאיבה, שהובילו לגידול דרמטי במספר המשפחות השכולות והרחבה חסרת תקדים במעגלי האוכלוסיות שקרוביהן, יקיריהן או חבריהן נרצחו, נחטפו, נפלו, נפצעו ונפגעו בגוף ו/או בנפש.

לצורך מתן המענה, מלבד הדרישה להקדמת הפעימה, האיגוד הודיע לוועדה כי גיבש תוכנית התמודדות בת חמש שנים לגיוס כוח האדם הנדרש להתמודדות עם המשבר, הכוללת את אומדן התקנים הנדרש, פעולות לגיבוש מפתח תקינה ויישומו, וכן שיפור בתנאי השכר ותמריצים נוספים, בהם לימודים מתקדמים וקורסים; הבטחת הדרכה קבועה לעובדים סוציאליים במקום העבודה ועוד.

האיגוד אף דורש מהוועדה להורות למשרדי הבריאות, הרווחה והביטחון, ומהמוסד לביטוח לאומי, לשבת עמו למיפוי מספר התקנים החסרים, ומבקש מהוועדה להורות לשרי הרווחה והאוצר להיכנס למשא ומתן עימו על תוכנית ארוכת טווח לשיפור מערכות השירותים החברתיים.