דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"א בניסן תשפ"ד 29.04.24
24.0°תל אביב
  • 21.9°ירושלים
  • 24.0°תל אביב
  • 21.8°חיפה
  • 24.8°אשדוד
  • 27.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 27.0°טבריה
  • 21.4°צפת
  • 24.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
פרידה

טור אישי / ליאור פרחי ז"ל היה "קזבלן של שנות ה-90'"

הזמר שנכנס לתחום השירה עם השיר "כל הכבוד" של יהורם גאון, אולי היה מוכר לציבור כ"זמר חאפלות", אבל הקדיש זמן גם לקאברים לשירים ישראליים, להם נתן פרשנות מרגשת ויפה | כמי שיצא מהאזור הנוח של הז'אנר, המעבר לשירים בסגנון מעט שונה והחזרה לשירי הילדות שאהב, הצריכו יצירתיות ולא מעט אומץ

ליאור פרחי ז"ל (צילום: סטודיו דן לב/ויקימדיה)
ליאור פרחי ז"ל. בעיקר לחבר בין אנשים (צילום: סטודיו דן לב/ויקימדיה)
אור גואטה

ליאור פרחי ז"ל היה מבחינתי מהמייצגים המעטים של זמרים בעלי מנעד רחב כל כך במוזיקה המזרחית, או כמו שמרגול אמרה בעבר, "למה מזרחית? פשוט מוזיקה ישראלית". הזמר שנולד ברעננה ונכנס לתחום השירה עם השיר "כל הכבוד" של יהורם גאון, היה במובנים מסוימים "קזבלן של שנות ה-90'", כמו ששר בעבר חברו ושותפו, סאבלימינל.

פרחי אולי מוכר לציבור כ"זמר חאפלות", ומי ששר שירים כמו "תיזהר ממנה", "חשמל באוויר" ו"גבר משתגע", ושירים פופולאריים נוספים עם הלחנים המשמחים שכתב פרחי או שאחרים כתבו איתו, אבל את שני האלבומים האחרונים שלו הקדיש פרחי לקאברים לשירים ישראליים, להם נתן פרשנות מרגשת ויפה.

בצמד האלבומים "ישראלי מילדות" א' (2016) ו-ב' (2019) בהוצאת "פליי רקורדס", זכור במיוחד הביצוע העדכני שלו ל"שומר החומות" של להקת פיקוד מרכז, שהפך לפופולארי מאוד, והפך למעין המנון עבור לוחמות ולוחמי מג"ב ירושלים.

אך בניגוד ל"שומר החומות" הפופולארי, ישראלים רבים לא זכו עדיין לשמוע את הביצועים עם הקול וההגשה היחודיים והמרגשים של פרחי לשירים כמו "נשל הנחש" של מאיר אריאל, "צרות טובות" של שלום חנוך, "פתאום כשלא באת" של שלמה ארצי ו"יש מקום" של יהורם גאון.

באלבום שהוציא לפני, "פזמון שלא נגמר" (2015), הביא יחד עם אופיר כהן וחיים ישראל למוזיקה הישראלית את השיר הנפלא של חוסיין אל גסמי "בושארת ח'יר" ("בשורה טובה", שליווה את בחירות 2014 במצרים), בגרסה ביקורתית ומיוחדת בשם "מדינה סוערת", שליוותה את בחירות 2015 בישראל, ושירים כמו "ואילו יכולתי" בסגנון רך וקלאסי, "בובה של לילה" המשמח, ושירים נוספים שמשחקים עם המנעד הרחב שבין השירים מהאלבומים הראשונים שלו, לאלה שביצע כגרסאות כיסוי באלבומים הבאים.

היציאה של פרחי מהאזור הנוח של הז'אנר, המעבר לשירים בסגנון מעט שונה, והחזרה לשירי הילדות שאהב, מצריכים יצירתיות ולא מעט אומץ. פרחי יכול היה להישאר זמר חאפלות עם להיטים מקומיים לקהל מצומצם, אבל הבשורה שלו הייתה גדולה מזה, באמצעותה נראה שהוא ביקש לקרב בין מי שאוהבים את המילים של שלום חנוך, למי שמעדיפים את הלחן של ליאור פרחי.

בסרט "קזבלן", התסריט עובר דרך בין מקומו של קזבלן כמי שמגיע בסוף כל לילה לשיכון כדי "לעשות שמח", לבין המקום בו תושבי השיכון מתאחדים, ומסיימים במסר של אחדות בין ספרדים ואשכנזים. בדרך הזו שעובר השיכון בסרט, אפשר למצוא משהו מדרכו של פרחי במוזיקה הישראלית, שביקשה לצאת מהמקום שייעדו לו, לחזור לשורשים, ובעיקר לחבר בין אנשים.

יהי זכרו ברוך, וכל הכבוד.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!