עשרות אלפי חברי וחברות התנועה הקיבוצית יבחרו היום (שלישי), את המזכיר החדש של התנועה. המתמודדים על התפקיד הם הדס דניאלי-ילין מקיבוץ יגור וליאור שמחה מקיבוץ נצר סרני. המנצח בבחירות יחליף את ניר מאיר, המכהן בתפקיד מאז 2015. ההצבעה תיערך בשעות 12:00 עד 20:00, ולראשונה תתאפשר הצבעה באמצעים דיגיטליים – מכשיר סלולרי או מחשב.

הבחירות נערכות בצל מלחמת "חרבות ברזל", בתקופה הכואבת ביותר בתולדות התנועה הקיבוצית. באירועי 7 באוקטובר נרצחו 252 חברי ותושבי קיבוצים בעוטף עזה, ויותר מ-140 חברים ותושבים נחטפו לרצועה. לכך נוסף האיום המתמשך על עשרות קיבוצים בקו העימות בצפון.

נוסף לכך, 56 קיבוצים מהנגב המערבי ומגבול הצפון פונו מאז 7 באוקטובר. מניין הנרצחים והנופלים בהתקפת הטרור והמלחמה שבאה בעקבותיה עומד על 322 חברי קיבוצים ותושבים.

על מנת לאפשר לכל בעלי זכות ההצבעה להשתתף בבחירות, תתאפשר הצבעה בקלפי דיגיטלית, בטלפון הנייד או המחשב, בקיבוצים בהם נהוגה מתכונת הצבעה כזו (כיום נהוגה במרבית הקיבוצים). בקיבוצים בהם נהוגה בימי שגרה קלפי "ידנית", ההצבעה תהיה באמצעות פתקי הצבעה.

הליך הבחירות יתקיים בכל הקיבוצים בין השעות 12:00-20:00, למעט בקיבוץ שמספר חבריו 100 או פחות, ויקבל אישור מיוחד לפתיחת הקלפי בין השעות 16:00-20:00 בלבד. רשאים להצביע חברי וחברות קיבוץ בלבד (מי שעל פי תקנון קיבוצם רשאים להצביע בהצבעות הפנימיות בקיבוץ).

בבחירות זכאים להשתתף כ-64,500 חברים מ-259 קיבוצים ברחבי המדינה. כלל האוכלוסיה בקיבוצים מונה כיום יותר מ-190 אלף איש, וכוללת ילדים, בני נוער וחיילים, תושבים ונקלטים חדשים.

מזכיר או מזכירת התנועה הבאים יידרשו לחזק את הרלוונטיות של הקיבוצים והתנועה הקיבוצית בחברה הישראלית, ואת הקיבוצים עצמם והסולידריות ביניהם; להתמודד עם אתגרים רגולטוריים וכלכליים, ועם עתיד התעשייה והחקלאות בקיבוצים; לטפל בסוגיות הקרקע והבנייה; וכן אתגרים חברתיים שנוגעים לאופייה של הקהילה הקיבוצית, ולדמותם של השיתוף, הסולידריות והערבות ההדדית. אירועי החודשים האחרונים הזכירו שלא עבר זמנה של אותה סולידריות וערבות, בתוך הקהילות עצמן, בין הקיבוצים, ובינם לבין החברה הישראלית.

המועמדים: ליאור שמחה והדס דניאלי ילין

ליאור שמחה, חבר קיבוץ נצר סרני, בן 46, נשוי לכרמל ואב לארבעה. שמחה הוא בעל תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית. תפקידים ניהוליים קודמים: מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל; מזכיר קיבוץ נצר סרני; בכיר בקבוצת "אדלר חומסקי ורשבסקי" – מקבוצות התקשורת מהגדולות בישראל.

הדס דניאלי-ילין, חברת קיבוץ יגור, בת 50, נשואה להרן ואם לשלוש. בעלת תואר שני (MA) בפסיכולוגיה ארגונית מהטכניון. תפקידים קודמים: מנכ"לית התנועה הקיבוצית ומשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, מנהלת קהילה בקיבוץ סער, יו"ר קיבוץ אלונים, יועצת ארגונית לכ-60 קיבוצים במשך 17 שנה, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, חברת דירקטוריון בהנהלה הכלכלית של קיבוץ יגור ובחברת "לגין" בע"מ, חברה בוועד הנהל ובדירקטוריונים של ארגוני חברה אזרחית, חינוך ותרבות בתנועה הקיבוצית ומחוצה לה, וארגונים כלכליים של התנועה הקיבוצית.

שמחה: "צומת דרכים היסטורי", דניאלי-ילין: "תוכנית אסטרטגית לשנים קדימה"

לקראת הבחירות התבקשו שני המועמדים להשיב לשאלות זהות בנושא החזון שלהם באתר התנועה הקיבוצית. אלו חלק מהתשובות שלהם:

למה אני מתמודד.ת?

שמחה: "בשנים האחרונות אני פועל למען הקיבוצים, החקלאות, אמצעי הייצור וההתיישבות בכלל. אני עושה זאת מתוך אהבת הקיבוץ, החברים.ות ותחושת שליחות.

"המציאות הנוכחית חידדה את מה שכבר היה ברור לכולנו: לתנועה הקיבוצית חשיבות אדירה בשיקום קיבוצי הנגב המערבי והצפון, ובחידוש השליחות הלאומית שטבועה בערכינו: שותפות, ערבות הדדית, דמוקרטיה ישירה, סולידריות קהילתית וחברה יצרנית. נעשה זאת ביחד עם הממשלה, הפקידות, החברה הישראלית והשותפים שלנו בתנועת המושבים והמועצות האזוריות.

"התנועה הקיבוצית עומדת בפני צומת דרכים היסטורי. השעה הגורלית מדגישה את הצורך של הקיבוצים לצאת לדרך חדשה עם הנהגה תנועתית חדשה שמתרכזת בעשייה, תחת קו מנחה אחד: יותר יוזמה ועשייה, פחות דיבורים. כל חבר וחברה צריכים להשפיע על דרכה החדשה של התנועה בעת הזו, פשוט כי אין לנו בית אחר. אף אחד לא ייקח אחריות במקומנו".

דניאלי-ילין: "במוצאי שבת, 7 באוקטובר, מתוך הקושי, ההלם והכאב, החלטתי שהגיע הזמן לשנות את החיים שלנו בקיבוץ ובמדינה, ולכן החלטתי להתמודד על ראשות התנועה הקיבוצית. אהפוך אותה לעדכנית ורלוונטית לחיינו בארבע השנים הבאות: תנועה שפועלת למען כל חבריה, ששמה את הפריפריה במרכז, שמייצרת רוח של גאווה ואחווה, תנועה של פעילות ועשייה, ולא של עסקנות וג'ובים. תנועה של ערכים, שעוסקת במהות ובליבה של החיים הקיבוציים, שתהיה הגב והקול האמיתי של החברים והחברות, ושתעבוד בשביל כולם.

"העקרונות שלי לניהול התנועה: הנהגה והובלה, הצבת הערכים הקיבוציים במרכז העשייה והחינוך – חקלאות והתיישבות, דמוקרטיה ליברלית, שוויון, מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית הוגנת וצודקת, סולידריות וערבות הדדית, אהבת אדם ואהבת הארץ, חיבור מחדש – בתוכנו, ובמרחב בו אנו חיים, הפריפריה במרכז. חיזוק הקהילתיות, איחוד וראייה מערכתית, גיוון, פתיחות והרחבת השורות".

מהו לדעתך תפקידה של התנועה במרחב הפנים-קיבוצי?

שמחה: "תפקידה של התנועה הוא לתת גב לחברי הקיבוצים ולהנהלות. לתת ביטחון על כל רבדיו – אישי, קהילתי וכלכלי. תפקידה לדאוג לשיקום קיבוצי הנגב המערבי והצפון עד התלם האחרון. תפקידה לחזק את הרבש"צים, כיתות הכוננות ומערכי ההגנה הפנימיים למול כל איום או מצב חירום. כל אלה, תוך מאבק בלתי מתפשר להחזרת החטופים – היקירים שלנו.

"מוקד העשייה: יצירת ביטחון כלכלי על ידי שיקום ופיתוח החקלאות ואמצעי הייצור, נשמת אפה של ההתיישבות העובדת, והבסיס לביטחון לאומי. בניית ביטחון קהילתי ומאבק להכרה בחינוך הקיבוצי כזרם רשמי ולגיטימי, לצד העצמת תנועות הנוער כחלק מרכזי מזהותה ומהווייתה של התנועה הקיבוצית. קידום מושכל ואחראי של פתרונות דיור בני-השגה לדור הצעיר בקיבוצים, במסגרת תוכנית המתאר הארצית, ובחינה מחודשת של אפשרויות לקיום יישוב רב-דורי צומח ומתפתח. הבטחת פנסיה הוגנת ותנאים סוציאליים מיטבים לדור הוותיק, וחיים בכבוד וברווחה לאחר פרישה מהעבודה.

"כל אלה יכולים להתקיים רק בהתנהלות נכונה מול מכלול הגורמים במישור הלאומי והציבורי, ודורשים יצירה של חיבורים וממשקים. הניסיון מעיד שבעבודה נכונה זה אפשרי ודרוש לכלל הקיבוצים מול אתגרי המציאות שהפכה למשימת חיינו".

דניאלי-ילין: "לתנועה הקיבוצית תפקיד כפול: הראשון, לקדם ולייצג את הקיבוצים כמכלול בתוך החברה הישראלית, ולדאוג לצרכים של כל קיבוץ בפני עצמו, בשעת חירום ובשגרה. קיבוץ שסובל ממשבר, קיבוץ שרוצה לפתח ענף חדש, או כזה שמעוניין להתרחב – התנועה מוכרחה להיות לצדו.

"תפקידה השני הוא להסתכל על כלל הקהילה הקיבוצית ולהחזיר אותה ואת הערכים שלה לעמדת השפעה במדינה. תפקידה לדאוג שהממשלה תשקיע ותפתח את כל ענפי החקלאות, לחשוב ולעשות עם המבט קדימה: לדאוג לפיתוח אינטנסיבי, טיפוח מנהיגות צעירה שתוביל את הדור הבא, הכשרות מקצועיות לבעלי תפקידים, הקניית ושיתוף ידע, וביסוס שיתופי פעולה מכל הסוגים, שייצרו תשתית כלכלית, חינוכית ותרבותית.

"כדי להגשים את כל זה, אני מתכוונת לשנות את מבנה התנועה ואת דפוסי הפעולה. לגבש יחד עם כלל הקיבוצים את מפת הדרכים שלנו: תוכנית אסטרטגית לכל תחום, בראייה לשנים קדימה".

כיצד בכוונתך לקיים ולחזק את הקשר בין התנועה לבין חברות וחברי הקיבוצים?

שמחה: "עלינו לרתום את החברות והחברים לעשייה ולמעורבות. יש חשיבות רבה בקשר הדוק עם כולם, לרבות תהליכי שיתוף ציבור והקמת צוותי עבודה רחבים. לצד זאת, התנועה חייבת להיות נוכחת בשטח ולהרגיש את הדופק הקיבוצי באופן בלתי אמצעי, במפגשים תדירים עם החברות והחברים ועם הנהגות הקיבוצים.

"בכל הארגונים שניהלתי, למדתי שאין תחליף לקשר ולחיבור 'גלגלי השיניים' לחזון משותף, מטרות ויעדים, תחת קו מנחה אחד: יותר עשייה, פחות דיבורים. העשייה תאפשר לתנועה להעניק ערך משמעותי לקיבוצים ולחבריהם. עליה להיות בית קשוב, מכיל ומשתף, נוכח ורלוונטי לקיבוצים, שמזוהה עם היכולת לחבר בין אנשים, לתרום ברעיונות ובחשיבה, ולהוביל יחד עתיד טוב ובטוח יותר. זה אפשרי רק על בסיס קשר שוטף, מתוך ערכי הליבה שמזוהים איתנו – ערבות הדדית, סולידריות, שותפות".

דניאלי-ילין: "לכל חברות וחברי הקיבוצים צריך להיות קו ישיר לתנועה, בלי מתווכים. הדעות, העמדות והצרכים של כל אחת ואחד חשובים לא פחות מאלה של ממלאי התפקידים. אגיע לשמוע את החברים באופן רציף ושוטף. נקיים שיח של שותפות עם הנהגות הקיבוצים, כך שיידעו להיעזר בתנועה בצורה הטובה ביותר. נעדכן ונתעדכן באופן שוטף בצרכים, באתגרים ובתוכניות של הקיבוץ הבודד, האזור והתנועה.

"לצד אלה, נעמיק ונרחיב את פעילות התנועה בקרב הקהילה, נגדיל את תוכניות המנהיגות ונקים נוספות, בדגש על הרחבת ההכשרות המקצועיות ותוכניות המנהיגות לנשים.

"כמו כן, נרחיב את מגוון הפעילויות לנוער דרך אגף החינוך ובשיתוף פעולה עם תנועות הנוער, ואת רשת הצעירים, ונקים פעילויות לוותיקים. כל אלה, במטרה ליצור מעטפת שתלווה את החברות והחברים בכל שלב: שנת שירות, צבא, במב"חים (בן משק בשנת חופש), לימודים ופנסיה. התפקיד שלנו הוא ליצור חיבורים בין התנועה לחברים, ובין הקהילות. אני מאמינה שה'ביחד' והערבות ההדדיות הם כוח העל שלנו".

מה לדעתך תפקידה של התנועה הקיבוצית במרחב הלאומי-ישראלי אחרי אסון 7 באוקטובר?

שמחה: "מה שעיצב אותנו כחברי קיבוצים הם ערכי הסולידריות, הערבות ההדדית והשותפות. ערכים ששותפים להם רבים בחברה הישראלית כיום. המצפן הערכי שלנו הוא הבסיס לחידוש שליחותה של התנועה הקיבוצית בעיצוב המחר של החברה הישראלית. עלינו לחדד את התכלית הראויה של הקיבוצים וחבריהם, לחזור למי שאנחנו ומה שאנחנו, לרעיון ולמהות שהעניקו לנו משמעות וייחודיות. עלינו לחזור להיות חוד החנית של העשייה הציונית.

"כך הוקמו הקיבוצים, שתרמו תרומה אדירה למדינה, לחברה ולמשק בישראל. חבל שהיה צריך את המלחמה כדי להכיר בחשיבות הקיבוצים וחבריהם ובתרומתם. בצוק העיתים, עלינו לחזור לנקודת ההתחלה: התיישבות, חקלאות, אמצעי ייצור. עלינו לחזור לתכלית הראויה שלנו כחיל חלוץ חברתי-חינוכי-כלכלי בפריפריה, בכל נקודה. אלה ערכים שטרם זנחנו. מרגע שנעשה זאת, נוכל גם להתמודד עם גורמים קיצוניים המפיצים משנות שטנה, ונוכל להשפיע בהפיכת הנשגב למושג: חברת מופת ישראלית".

דניאלי-ילין: "העתיד של מדינת ישראל מדאיג לא רק את חברות וחברי הקיבוצים, אלא גם רבים בכל הארץ. רבים מאיתנו נאבקו בשנה האחרונה בהפיכה המשטרית, ואחרי 7 באוקטובר הצורך בהחלפת השלטון ובשינוי הכיוון הכרחי ודחוף יותר מתמיד. לתנועה יש תפקיד מרכזי בבנייה מחדש של ישראל, בדיוק כמו שהיה לנו בקום המדינה. יש לנו יכולות ארגון והתגייסות שיש למעטים במחנה הדמוקרטי-ליברלי.

"התנועה תפעל בכל הזירות הרלוונטיות כדי להחזיר את הקיבוצים והערכים שלנו לעמדות השפעה – במישור האזורי ובמישור הארצי. ניזום ונעודד פעילויות ציבוריות ופוליטיות. נבנה שיתופי פעולה עם כל הגופים שמרכיבים את המחנה, ארגוני חברה אזרחית וארגוני המחאה, מפלגות ומוסדות פוליטיים והתנועות השונות. לא פחות חשוב יהיה ליצור חיבורים עם גופים שלא בהכרח מזדהים איתנו פוליטית. עלינו ליצור חזית משותפת עם כל היישובים במרחב לטובת הפריפריה. במקביל, נשקיע בחינוך לערכים שלנו באמצעות חיזוק תנועות הנוער, מעורבות בקהילות הסובבות וכמובן בבתי הספר".