הטרקטורים מכינים בחודש האחרון את התשתיות לקראת הגעתם של יותר מ-200 מבנים חדשים לשכונה החדשה בקיבוץ חצרים שתיועד כל כולה למפוני קיבוץ בארי. בחצרים, הקיבוץ הקולט, מתעקשים לדייק במונחים – בארי אינה עוברת לתוך חצרים, וחצרים אינה מחבקת לתוכה את בארי. השם הרשמי של השכונה הוא "קיבוץ בארי הזמני בחצרים", שעתיד לעמוד על רגליו עד סוף יולי הקרוב, כחלק מפרויקט של קהילות שכנות שצפוי להימשך בין שנתיים לשלוש שנים.

"קשה להגיד שבארי הולכים לשכונה, במובן הקיבוצי של המילה שכונה. 300 יחידות דיור זה קיבוץ שלם בישראל", אומר ל'דבר' יגל דויטש, אחראי תחום הבינוי בחצרים. את האפשרות לקליטת קיבוץ לתחומם התחילו לבדוק בחצרים כבר ב-12 באוקטובר, הרבה לפני שקיבלו פנייה מאחד הקיבוצים או המדינה. "ידענו שיש לנו את היכולת להעמיד את מספר המבנים הנדרש. לא היינו בטוחים שמשהו ייצא לפועל ופשוט רצנו, בלי ודאות שמישהו באמת יבוא".

יגל דויטש. "יש לנו הרבה מאוד מאפיינים דומים, הגדירו את זה אצלנו אפילו קיבוצים תאומים" (צילום: אלדד מרקוס, כאן הפקות קיבוץ חצרים)

שבוע לאסון 7 באוקטובר, בחצרים כבר הייתה תוכנית ראשונית. כעבור ימים אחדים יצרו קשר עם הקיבוצים בארי וניר עוז. בסופו של דבר, בניר עוז החליטו לעבור לקריית גת, ובבארי, התלבטו בין ירושלים, כפר הנוער קדמה וחצרים, ובחרו באופציה האחרונה. חצרים, קיבוץ שיתופי כמו בארי, קיים תהליך דמוקרטי משותף, שבסיומו 97% מהחברים הצביעו בעד שיכון מפוני בארי. "יש פה שותפות גורל בין שני קיבוצים שיתופיים", אומר דויטש. "הגדירו את זה אצלנו אפילו קיבוצים תאומים – יש לנו הרבה מאוד מאפיינים דומים. אנחנו בערך באותו גודל, כ-1,000 חברים. חתכי הגיל דומים, ויש הרבה דמיון בתהליכי קביעת המדיניות ובמבנה המוסדות".

את ההתכנון והבנייה של השכונה של בארי מממנת, מתכננת ובונה מנהלת תקומה דרך החברה להתיישבות. דויטש ועוד שותפים בקיבוץ מכינים את הקרקע לקליטה. בסוף דצמבר, אחרי ש-250 משפחות חתמו על הסכם, הגיעו הטרקטורים. "חצרים היא רק האכסניה, לא הגורם המבצע", מסביר דויטש. "אנחנו מתעסקים בהכנת עבודות התשתית לקבלת המבנים: ביוב, שבילים, תאורה ומים".

"לעורר את הזיכרון של הבית"

האדריכלים מתכננים כ-250 מבני מגורים מאושרים. מנהלת תקומה אישרה עקרונית 300, תלוי בקצב ההתקדמות של הגעת המשפחות. המבנים הראשונים צריכים להגיע בשבועות הקרובים. "רצינו שחלק מהיחידות יהיו טרומיות (מבנים קבועים), כדי שיוכלו לאחר מכן לשמש את חצרים", מסביר האדריכל יובל יסקי, שעובד עם קיבוץ חצרים כבר יותר מ-6 שנים. "אבל אם בונים בנייה קלה – התעקשנו שתהיה איכותית יותר: יותר בטון, פחות חומרים קלים, שהם פחות עמידים ופחות איכותיים. מובן שאת כל זה אנחנו מחשבים עם הזמנים שלוקח לכל חברה לייצר את הבית וזמן ההתקנה שלו בקיבוץ. מטרתנו היא להעמיד את השכונה עד סוף יולי. זה אפשרי".

אדריכל יובל יסקי. "חייבת להיות מאחורי התכנון חשיבה של קיבוץ. יש פה אוכלוסייה מובחנת שרגילה לחיות בדפוס מרחבי מסוים" (צילום: דורון לצטר)

מלבד המבנים למגורים, בשכונה ייבנו חדר אוכל שיגיש אוכל שיבשל המטבח של חצרים, מבני חינוך לגיל הרך ולחינוך הבלתי פורמלי, מתחם משרדים, מגרש משחקים ומרחב להתכנסויות של הקהילה. קיבוצים שיתופיים נוהגים להחזיק גם מקומות חניה לכלי הרכב המשותפים עם ארון מפתחות ייעודי, ומגרש חניה מיוחד כזה ייבנה עבור בארי. כדי לחסוך בעלויות ולקצר את הבנייה, הקיבוצים ומנהלת תקומה החליטו לא לבנות קופת חולים, מכבסה, חדר בגדים וכלבו נפרד, אלא להרחיב את הקיימים בחצרים כך שיוכלו לשרת מספר כפול של בני אדם. תלמידי בתי הספר ישולבו במערכת החינוך של מועצה אזורית בני שמעון.

מודל השכונה של בארי צמוד לקיבוץ חצרים. דויטש: "קשה להגיד שבארי הולכים לשכונה, 300 יחידות דיור זה קיבוץ שלם בישראל" (מקור: אדריכל יובל יסקי)

לפי התוכנית, בקיבוץ בארי הזמני עתידות לקום כ-340 יחידות דיור בשטח של 120-60 מ"ר – מדירות קטנות לצעירים עד דירות גדולות יותר למשפחות. בקיבוצים מקווים להתחיל את האכלוס כבר באפריל ולהשתדל לסיים אותו בסוף יולי, לפני שתתחיל שנת הלימודים.

"זה אירוע חדש בתנועה הקיבוצית", אומר יסקי, שעוסק בתכנון, במחקר ובהוראה על הסביבה הקיבוצית כבר יותר מ-20 שנה. "קרה שיישובים התפנו לאחרים מאותה תנועה בזמני חירום, אבל לא הייתה מאחורי זה יותר מדי חשיבה. בהתנתקות הייתה בנייה של בתים זמניים, אבל הם תוכננו ונראו כמו מחנות פליטים".

בשגרה, יסקי מתכנן שכונה נוספת בחצרים, שכבר נמצאת בבנייה. "הדבר הראשון שאמרנו לשני הקיבוצים הוא שלא משנה מה אנחנו מתכננים – חייבת להיות מאחוריו חשיבה של קיבוץ. יש פה אוכלוסייה מובחנת שרגילה לחיות בדפוס מרחבי מסוים. בקיבוצים, כל מה שבתחום הגדר ומוגן על ידי השערים הוא הבית, לכן זה חשוב שבתקופת הביניים, תקופה מורכבת שהיא חלק מתהליך החלמה ארוך, המרחב יהיה מוכר. קיבוץ בארי הוא מקום יפהפה, השכונה הזמנית לעולם לא תראה כמוהו. לא בצמחייה, לא בעושר התכנוני. אבל אם נוכל לייצר משהו שיעורר את הזיכרון של הבית – זה יהיה החלק שלנו בהחזרת תחושת הביתיות לתושבים".

מודל בשכונה הזמנית של בארי. מדירות קטנות לצעירים עד דירות גדולות יותר למשפחות (מקור: אדריכל יובל יסקי)

האדריכלים וחברי הקיבוצים דרשו ממנהלת תקומה שכל תהליך הבנייה לא יעסוק רק ביעילות ובלוחות זמנים "היה קונפליקט בין התקציב שהמדינה הייתה מוכנה להשקיע ובין הרצון שלנו להביא את זה לסטנדרט גבוה יותר. אחד הדברים החשובים שאמרנו הוא שלא הכול זמני, ויותר ממחצית מהשטח המתוכנן ייכלל בתב"ע (תוכנית בניין העיר) העתידית של חצרים, ויצרנו תוכנית שלפיה על בסיס אותן התשתיות, חצרים ימשיך להתרחב לשכונות הקבע העתידיות שלו".

דויטש אומר שלמרות הרוב הגדול שהצביע בעד המעבר וההתרגשות לקראת הגעתן של המשפחות הראשונות, את חצרים מלוות גם חששות: איך הכפלת האוכלוסייה תשפיע על הקיבוץ השיתופי? האם תושבי בארי יעזבו בסיום הפרויקט או יישארו? איך ייראה הממשק עם מערכות המדינה? "לא להכול יש תשובות", אומר דויטש. "רגש המוסריות הוביל אותנו לקבל את ההחלטה הזו – אבל יש הרבה דברים לא סגורים בין מנהלת תקומה ובין המדינה והקיבוץ. כרגע אנחנו משתדלים לא להתעסק ביום שאחרי, כי אף אחד לא יודע מה יהיה.

"האנשים בתקומה הם אנשי מקצוע ומסורים לדבר, אבל אני לא בטוח שניתנו להם כל הכלים, התקציבים והנהלים כדי להתגבר על כל הביורוקרטיה. לקח למנגנון הממשלתי זמן להבין את גודל האירוע, אבל ככל שעובר הזמן הדברים פועלים בצורה אינטגרלית יותר, ואני מקווה שיהיה לזה ביטוי בשטח בקרוב מאוד".