לאחר 26 שנים בהם מילא מגוון תפקידים מרכזיים בחיל החינוך, לאחרונה פשט סא"ל משה (מושון) לוי את מדיו. לוי, שתפקידו האחרון היה מפקד בית הספר של מקצועות החינוך של צה"ל, עמד בעשורים האחרונים בצמתים מרכזיות של החינוך הצה"לי, בתפקידים כמו פיקוד על בסיס חוות השומר, בסיס טירונים שבו מוכשרים טירונים מאוכלוסיות מיוחדות (מקא"ם), פיקוד על הכנה לצה"ל בצפון וכן בתפקידים נוספים במטה חיל. רגע לפני שצולל לאזרחות, מספר לוי על החיל, תפקידיו ואתגריו השונים בראי הזמן.

קיומו של חיל החינוך קשור בצורה אדוקה להגדרתו של צה"ל כצבא העם, ולאורך השנים נדרש החיל למגוון משימות חינוכיות בחברה הישראלית. בהיותו של צה"ל ארגון שעניינו הפעלת כוח ושאיפתו של צה"ל להיות צבא מוסרי, לצד הצורך להכיל בתוכו את מגוון הציבורים אשר מרכיב את החברה הישראלית, נראה שתפקידו של החיל רק הולך ומתחדד עם השנים.

למרות חשיבותו של החיל, ב-2015 יצאה לפועל תכנית לצמצום החיל. לפי התכנית, שהוביל הרמטכ"ל גדי אייזינקוט ומכונה "תר"ש גדעון",  צומצם כוח האדם של החיל ב-17.5%, בעיקר בתקני קבע של סרנים ורבי סרנים. כמו כן נסגרה יחידת נוער וקהילה של החיל, יחידה שריכזה בתוכה שלושה מסלולי חינוך בהם, מדנ"יות (מדריכת נוער) מורות חיילות והנח"ל. מסלולי הנח"ל ומורות חיילות התעצבו כמסלולים נפרדים אך מסלול מד"ניות המרחב שעסקו בנוער שמיועד להתגייס ברשויות מקומיות ברחבי הארץ נסגר. כמו כן צומצמם מספר המורות החיילות מ-800 ל-400 .

סא"ל משה לוי (צילום באדיבות המצולם)

"כמו בכל מערכת גם בצה"ל נדרשים לקיצוצים וגם בעת הזאת המערכים וחיל חינוך צומצם. בצה"ל מאוד משתדלים  למצוא דרכים להרחיב את פעילות הגדנ"ע למרות שנסגר בסיס, בודקים על הרחבת בסיסי הגדנ"ע האחרים צלמון ושדה בוקר ושוקלים לפתוח שלוחות ליחידות אחרות כמו שהיה פעם, בשיבטה או בחיל האויר". אומר לוי

אך לצד הצמצומים, מצייר לוי תמונה מורכבת יותר של הנעשה בחייל, לפיה צה"ל מפקדי צה"ל מבינים את הנחיצות של החיל ונעזרים בכליו יותר ויותר. "אני יכול להגיד שאחרי 26 שנות שירות אני רואה מגמה חיובית יותר רצון לעסוק בעשייה חינוכית. אני רואה יותר מפקדים שמעוניינים לקיים פעילויות חינוכיות ומעוניינים להשתמש ביותר כלים חינוכיים וערכיים, כמו שימוש במרצים מתנדבים, הצגות וסיורים".

תחום נוסף שהתפתח עליו מספר לוי הוא תחום הכשרות המפקדים. "הכשרות של מפקדים התרחבו באופן דרמטי. מפקדים עוברים יותר הכשרות, יותר ימי עיון. גם מגוון הנושאים עליהם משוחחים וגם בדרגים הגבוהים." בין הנושאים, הוא מציין הוא מונה את חשיבותו של צבא העם, שיח על אוכלוסיות ייחודיות, פעילויות מיוחדות למשרתים באזורי יהודה ושומרון ששם "יש החלטות ערכיות בין הגנה לבין אי פגיעה באוכלוסיה מקומית שצריך לדבר עליהם".

מהם אתגרי החינוך כיום בצה"ל?

"באופן בסיסי יש אתגרים רבים בצבא, אתגרים כמו כשירות ערכית, הטמעת רוח צה"ל בקרב החיילים, שילוב של אוכלוסיות ייחודיות, חיזוק הקשרים בין העם למדינה, היכרות עם עמדות שונות ועוד". לוי מתייחס לאתגרים הרבים שהיו בשנתיים האחרונות ביניהם הירי של החייל אלאור אזריה בחברון ואומר כי "נדרשנו לסיטואציות מורכבות מבחינה צה"לית והמענה לא חד וחלק. היינו צריכים לחדד את העמדה". לדבריו "קודם כל צריך להציג את העובדות, ואחר כך לקיים דיון ובמקומות שנדרש הבהרנו מה העמדה הצבאית. גם במקרה של אזריה וגם במקרים אחרים, בהם נאמרו אמירות שהיו לא מדויקות".

לוי מוסיף ומצביע על אתגר נוסף בתוך צה"ל במציאות הטכנולוגית גם בהיבטים פרקטים וגם ערכיים. "במציאות של רשתות חברתיות שיש התערבות על השיח בתוך הצבא. הרצון לשקיפות יותר גדולה, זה מחייב אותנו להיות יותר מחודדים. כשאתה נתון לביקורת צריך לוודא שאתה לא מתבלבל."

מי מגיע לחיל?

"מאז ומתמיד יש מוטיבציה גבוהה להגיע לחיל בעיקר בנות. בנות שמגיעות עם מוטיבציה מאוד גבוהה, הרבה בוגרי שנת שירות. יש מגמה בחיל להתמודד עם המאחד והמלכד, רואים את זה גם במגוון, יש הרבה מאוד בנות שמגיעות מרקע דתי ומסורתי". למרות הקיצוצים והויכוח המתמיד על נחיצותו של החיל, ללוי אין ספקות לגבי מקומו ותפקידו של החיל.  "החיל תורם לחיזוק חוסנו של צה"ל וחיזוק חוסנה של החברה הישראלית."