מגמת הירידה במספר דורשי העבודה נמשכה גם בינואר, ומספרם ירד ב-7.9% ועמד על 274.3 אלף, כך לפי נתונים שפירסם היום (רביעי) שירות התעסוקה. לראשונה מזה תקופה ממושכת ירד מספרם של דורשי העבודה מענפי ההייטק. הירידה במספר דורשי העבודה נרשמה כמעט בכל משלחי היד ובכל הערים בישראל, פרט לאילת – בה נרשמה עלייה של 2.5% בהשוואה לדצמבר.

נרשמה ירידה של 10.5% במספר תובעי דמי האבטלה, מ-236.6 אלף בדצמבר ל-211.3 אלף בינואר. במספר תובעי הבטחת ההכנסה דווקא נרשמה עלייה של 4.2%, מ-54 אלף בדצמבר ל-56.4 אלף בינואר. עם זאת, על בסיס הנתונים הקיימים, בשירות מעריכים כי גם אם תימשך מגמת עלייה במספר תובעי הבטחת ההכנסה, היא עשויה להיות זמנית ותחומה בתקופת המלחמה ובנסיבותיה. 

ב-19 מתוך 57 משלחי היד נרשמו ירידות של כ-20% במספר דורשי העבודה – ואילו בשלושה משלחי יד בלבד נרשמו עליות: עובדים בלתי מקצועיים (6.8%), רופאים (5.2%) ונהגי משאיות כבדות ואוטובוסים (2.6%). בנוסף, לאחר תקופה ממושכת מאוד שבה נרשמו עליו די עקביות במספר דורשי העבודה מענפי ההייטק (טכנאי והנדסאי ICT ומפתחי תכנה ומנתחי יישומים), בחודשיים האחרונים ירד מספר דורשי העבודה מענפים אלו (5.4% בקרב מפתחי התכנה ומנתחיי היישומים ו- 3.9% בקרב טכנאי והנדסאי ICT). הירידות המשמעותיות ביותר במספר מבקשי העבודה נרשמו בקרב מלצרים ומוזגי משקאות (46.2%), גננים ומגדלי גידולים (42.7%) ומנהלי בתי מלון ומסעדות (36.9%). 

הירידה במספר דורשי העבודה נרשמה בכל קבוצות הגיל, אך בעצימות משתנה. כתוצאה מכך, השתנה התמהיל הגילאי של דורשי העבודה: בעוד ששיעור קבוצת הצעירים (עד 34) ירד ב-2.4 נקודות האחוז, הרי ששיעור קבוצת הביניים (35-54) וקבוצת המבוגרים (מעל 55), רשמו עליות של 1 ושל 1.4 נקודות האחוז, בהתאמה. נשים היוו 52.8% מדורשי העבודה בינואר, לעומת 55.3% בנובמבר – ירידה של 0.5 נקודות האחוז לעומת שיעורן בינואר 2023.

בשלוש הקבוצות נרשמו ירידות במספר דורשי העבודה, אך בעצימות שונה. בעוד ששיעור הקבוצות היהודיות ירד (1.1 נקודות האחוז בשיעור היהודים שאינם חרדים ו-0.1 נקודות האחוז בשיעור החרדים), הרי ששיעור הערבים מסך דורשי העבודה עלה ב-1.4 נקודות האחוז. בסוף ינואר 63.6% מדורשי העבודה היו יהודים שאינם חרדים (174.5 אלף איש), 29.7% היו ערבים (81.5 אלף) ו-6.5% היו חרדים (17.7 אלף איש). 

הירידה נרשמה גם בכל הקבוצות החברתיות כלכליות, אבל בעצימות משתנה. כך, שיעור מבקשי העבודה מהאשכולות הנמוכים (1-3) ירד בנקודת האחוז אך שיעורם של מבקשי העבודה מאשכולות הביניים (4-7) עלה ב-0.6 נקודת האחוז ומהאשכולות הגבוהים (8-10) ב-0.4 נקודות האחוז בהתאמה.  

בכל הערים נרשמו ירידות במספר דורשי העבודה, כאשר בממוצע הייתה זו ירידה של 8.5%, כאשר הירידות המתונות ביותר נרשמו בעיקר ביישובים הפריפריאליים שאינם חרדים – יהודים וערבים כאחד. לעומתן, גם החודש מספר דורשי העבודה באילת ירד, בניגוד למגמה, והחודש הייתה זו עלייה של 2.5% 

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "נתוני שירות התעסוקה בחודשיים האחרונים מלמדים על חוסנו של שוק העבודה הישראלי ועל יכולתו להסתגל ל'שגרות-חירום' ולצאת מהר ממשברים תעסוקתיים. נוכחנו לכך בקורונה ואנחנו עדים לכך גם כעת בחרבות ברזל".

"עם זאת, יש לשים לב למצוקתה הגוברת של העיר אילת, שהייתה לעיר היחידה בה מספר דורשי העבודה עלה החודש, שעה שמספרם בכל אחת מהערים ירד בשיעור ממוצע של 8.5% פר עיר. שירות התעסוקה פועל ככל שביכולתו כדי לסייע לכלל דורשי העבודה ובכלל זאת לאלו שבאילת, אך נדמה כי מתבקשת התערבות מדינתית משמעותית יותר. מכל מקום, אני שב ופונה לכ- 274 אלף דורשי העבודה להיעזר בעובדות ועובדי שירות התעסוקה, אשר יסייעו לכם לשוב למעגל העבודה ולחזק את המיומנויות והכישורים שלכם לקראת חזרה למעגל העבודה"