מצב החקלאות והיערכות הענף להמשך הלחימה עמדו במרכזה של ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה לחקלאות בראשות ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), שהתקיימה אתמול (שלישי).
הדיון כוון ליצירת אבני דרך לשיקום הכלכלה החקלאית ופיתוח החקלאות. במסגרת זו, הוועדה ממשיכה לעקוב אחר הדיון במדיניות ייצור מקומי וייבוא, ולהטמיע במדיניות את הדגשים לפריפריה.

"המשימה שלנו היא שחקלאים שעובדים היום ירצו להמשיך, ויישובים וקיבוצים שעובדים בחקלאות ירצו שילדיהם ימשיכו גם", אמר היו"ר שוסטר בדיון.

האתגרים המרכזיים מאז 7 באוקטובר הם מחסור קיצוני בכוח אדם, שטחים חקלאיים שספגו נזק מהמלחמה ואי-קטיף באזורי הלחימה בצפון.

אורי צוק-בר, סמנכ"ל בכיר למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות. "הקונספציה שייבוא ישלים הכל היא מאוד בעייתית" (צילום: עודד קרני)

לדברי סמנכ"ל בכיר למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, אורי צוק בר, ההשלכות ארוכות הטווח יתבטאו בירידה בתפוקות לשנה הבאה בגלל אי-טיפול.
צוק בר הצביע על פגיעה בגידולי הירקות באזור הסמוך ללחימה בדרום, במיוחד בגידולי עגבניות. לדבריו, יש ירידה של עשרות אחוזים בתפוקה וצפוי גירעון בייצור המקומי לפחות עד יוני. עוד ציין, כי השלמת התוצרת לצרכנים היא מייבוא, אך גם היא לא מספקת את הצריכה.

לדברי צוק בר, ככל שיתמשך הטיפול בפיצויים לחקלאים בגלל הפגיעה במתקני הגידול בדרום, כך עלול המחסור לגדול. "חקלאים יעזו פחות לשתול, כי לא יידעו מה הם הולכים לקבל", הסביר.

לצד זה, העלייה המשמעותית בייבוא ירקות כרוכה בסיכון לדבריו, וככל שתגבר התלות במדינות שאינן ידידותיות לישראל, כך יגבר הסיכון בהבטחת האספקה השוטפת. "הקונספציה שייבוא ישלים הכל היא מאוד בעייתית. אם לא יהיה הון חוזר לחקלאים ויכולת להעמיד תשתיות חדשות, יחסרו לנו כמויות תוצרת גם בקיץ", כך צוק בר.

צוק בר שיבח את פעולת החקלאים: "אני רוצה להדגיש שלמרות הכל, החקלאים עושים דברים שלא ייאמנו. הם עושים כל מה שאפשר, כאילו אין סיכונים, ברמות שזה מעורר הערצה", אמר. "ככל שניתן להם ודאות יותר מהר, נוכל לתת להם את הפיצוי שיחזק אותם בשתילות קדימה ונמנע את הנזק העקיף לחודשים הבאים. לפעמים עדיף לשלם היום, אפילו אם יהיה קיזוז מוסכם, ולעודד אנשים להיכנס שוב לגידולים".

לדבריו, כדי להחזיר את הענף לפעילות מלאה ולפתח מנועי צמיחה, יש להשקיע באופן אינטנסיבי במחקר ופיתוח, בהשקעות הון ובמיכון מעלה פריון ברחבי הארץ, ולשם כך דרושים תקציבים. "לרוע המזל, הממשלה אישרה קיצוצים כואבים מאוד בתקציבי המשרד. ההנחיה במשרד היא לוודא שהפגיעה בתמיכות שעוברות לחקלאים תהיה מינימלית. יהיה קיצוץ גדול בתפעול המשרד, בדיגיטציה ובשירות לחקלאי, אבל לצערי תהיה פגיעה בתמיכות וגם פגיעה היקפית".

"נפגע בביטחון מזון והיערכות לשינוי אקלים"

את הצורך בהשקעות במחקר ופיתוח הדגיש גם מנהל מכון וולקני, ד"ר שמואל אסולין. לדבריו, המשמעות התקציבית של שנת 2024 היא הפסקת פעילות מחקרית של המכון לפני סגירתו. אסולין הזהיר שלא תהיה למכון אפשרות לעמוד בהתחייבויות של 100 מיליון שקלים לגופים בינלאומיים, ובשלב הבא פונקציות לאומיות רבות לא יוכלו להתקיים. "ניאלץ להשבית את אחד ממנועי הצמיחה העיקריים לשיקום החקלאות אחרי המלחמה. נפגע בביטחון מזון והיערכות לשינוי אקלים".

קידום מנופי צמיחה לחקלאות תלוי בהכרח בסמכויות רגולטוריות ויכולת השפעה על גורמי הייצור. בשנים האחרונות הופקעו ממשרד החקלאות תחומי המים ותכנון המרחב הכפרי, כמו גם בקיומם של תקנים למחקר, להדרכה ולהכשרת חקלאים.

"בתקינה ובתכנון הפשיטו את משרד החקלאות מכל הסמכויות שלו", אומר מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן. "אפילו במחיר המים לא צריך לשאול את שר החקלאות, הוא לא פונקציה. מנהלי משרד החקלאות צריכים ללכת למשרדים האחרים לבקש טובות. זה לא דבר שאפשר להסכים לו. חקלאי בלי ודאות ואמון לא יכול לעשות חקלאות ונפגע בצורה קשה".

לדברי דורמן, דרוש שינוי בתפיסה ודרושה תוכנית לאומית לחקלאות, שיש לתכנן בשיתוף עם החקלאים.

עדיפות לחקלאים בקרן הפיצויים של רשות המיסים

במסגרת המאמצים לשיקום נזקי המלחמה נתנה קרן הפיצויים של רשות המיסים עדיפות לפיצוי משקים חקלאיים.

לדברי מנהל הקרן, רמי יצקן, אנשי מס רכוש מקדישים לכך מאמצים רבים: "החקלאות זוכה להתייחסות קונקרטית. יש אפשרות להגיש תביעות במסלול אדום, ועד אז אפשר לקבל מקדמות, בעיקר ליישובים שפונו".

תוכנית השיקום לחקלאות בעוטף עזה כוללת השקעות הון בתשתיות, בהכשרת חקלאים ובחדשנות. צוות החקלאות במנהלת תקומה עוסק בפתרון סוגיות שנוגעות להקצאת קרקע חקלאית.

אסף יצחקי, ראש צוות החקלאות במנהלת: "צריך להכניס דור חדש, לא מספיק להשקיע רק בברזלים, אלא גם בתשתית אנושית, להגדיל את כמות המשקים, לחזק חקלאים חדשים בהדרכה והשקעות בהון".

לדבריו, לחדשנות החקלאית יש מקום מרכזי בהובלת האזור לא רק בהיבט הצמיחה החקלאית, אלא גם כמנוע לפיתוח כלכלי. הוא הדגיש את החשיבות של עיבוי תשתיות המים לאזור, שהן קריטיות לתעשייה ולחקלאות.

דבריו מקבלים חיזוק גם ממנכ"ל משקי הנגב, עודד זבולון: "יש לנו מים, ומכיוון שישראל צומחת יהיו עוד הרבה יותר מים. אין בעיה לייצר פתרונות לביטחון מזון".

רשות המים, לעומת זאת, נזהרת מהבטחות, ובינתיים מסתפקת בדחיית תשלומים למקורות וספקים מקומיים. "אנחנו רגולטור ואין לנו תקציבים. עיקר הסיוע שלנו יכול לבוא מדחיית תשלומים", אמר בדיון סמנכ"ל בכיר כלכלה של רשות המים, גלעד פרננדס, והוסיף: "אנחנו מקווים שלאחר שננצח במלחמה נוכל לחזור לשגרה וכל צרכן יוכל להסדיר את החוב שלו לספק שלו".