שרידים של מחנה צבאי ששימש את "לגיון הברזל" הרומי (הלגיון השישי) לפני כ-1,800 שנה נחשפו ליד תל מגידו שבצפון בחפירה של רשות העתיקות במימון חברת "נתיבי ישראל". "זוהי הזדמנות יחידה במינה לחשוף חלק ששימש כמחנה של לגיון רומי כמכלול שלם", אומרים החוקרים.

השרידים של מחנה הלגיון הרומי – המכונה "לגיון הברזל" (פראטה) בן 1,800 השנה, נחשפו בחפירה שניהלה רשות העתיקות במהלך החודשים האחרונים למרגלות תל מגידו, בסמוך לאתר לגיו/כפר עותנאי הקדום.

החפירה, בניהולם של ד"ר יותם טפר וברק צין, ובמימון חברת נתיבי ישראל, הינה חלק מפרויקט להסדרת כביש 66. בחפירה התגלו שרידים ארכיטקטוניים מרשימים של ה"ויה פרטוריה" – הרחוב הראשי של המחנה, ולצידם משטחי אבן מרוצפים ופודיום מונומנטלי בצורת האות היוונית סיגמה, שהיו חלק ממבנה ציבורי גדול. המחנה הצבאי של הלגיון השישי הוא המחנה הצבאי היחיד בארץ ישראל, בקנה המידה ובהיקף הזה, אשר מיקומו ידוע ושנחשף בחפירות ארכיאולוגיות.

"מחנה הלגיון הרומי לגיו שימש כבסיס הקבע של למעלה מ-5,000 חיילים רומים במשך כ-180 שנה – בין השנים 117-120 לספירה ועד שנת 300 לערך", אומר ד"ר טפר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "אורכו היה כ-550 מטר ורוחבו כ-350 מטר. במרכז המחנה הצטלבו שני רחובות ראשיים, וכאן גם הוקמה חצר מפקדת המחנה.

"מיקום זה במחנה שימש כנקודת ייחוס מרכזית, ממנה נמדדו מרחקי הדרך, אשר סומנו באבני מיל, לאורך הכבישים הרומיים, שנסללו מהמחנה הצבאי לערים המרכזיות בכל צפונה של ארץ-ישראל. השתמרות השרידים באתר לא ניכרת לגובה רב, משום שאבנים רבות נלקחו מכאן לאורך השנים לצורך שימוש בפרויקטים אחרים ביישובים שהוקמו באזור בתקופה הביזנטית".

חפירת רשות העתיקות במגידו (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

ד"ר טפר מדגיש, שגילוי מרכז המחנה כעת אינו מקרי. לחפירה הזו של רשות העתיקות קדמו סקרים שנערכו כחלק ממחקר גיאוגרפי-היסטורי שערך ד"ר טפר במסגרת אקדמית, ושש עונות חפירה שנערכו בעשור האחרון בשותפות עם ד"ר מת'יו ג. אדמס, כחלק מפרויקט המחקר של עמק יזרעאל (JVRP) מטעם מכון אולברייט לארכיאולוגיה שבירושלים.

"בעונות חפירה אלה נחשפה חצר המפקדה (הפרינקיפיה) של המחנה בחלקו העליון, מדרום-מערב לכביש 66, ובחפירה הנוכחית מטעם רשות העתיקות, אנו מגלים את שרידיו של המחנה המשתרעים מצפון-מזרח ולאורך כביש 66".

חפירת רשות העתיקות במגידו (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

סריקות מקדימות בשטח המחנה מטעם JVRP, באמצעות טכנולוגיה של מכ"מ חודר קרקע, מלמדות כי מתחת לפני השטח, תחת שדות החיטה של קיבוץ מגידו, משתרע מכלול מחנה לגיון רומי שנשמר על כל מרכיביו.

"החשיבות המחקרית והייחודיות של הממצא הזה היא מאוד גדולה בשל נדירות הממצא הארכיאולוגי במקום", אומר ד"ר טפר. "אמנם מוכרים מחנות צבא רומיים בארץ ישראל, אך הם היו מחנות מצור זמניים או מחנות קטנים ששימשו יחידות עזר. אף לא אחד מהם דומה למחנה לגיון במערך שלם, כפי שמתועד בחפירות הארכיאולוגיות בלגיו שליד צומת מגידו.

"מקורות היסטוריים ומידע חלקי נוסף מעידים על קיומו של מחנה קבע של הלגיון הרומי בלגיון העשירי (פרטנזיס) בירושלים, אולם הוא טרם אותר".

שברי רעפי הלגיון שנמצאו בחפירה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

בחפירה התגלו גם מטבעות, חלקי כלי נשק ושברים של כלי חרס וזכוכית, אך הממצא הבולט במקום הם הרעפים, שהתגלו בכמויות גדולות מאוד.

"הרעפים, שעליהם הוטבעו לעיתים גם טביעות הלגיון השישי, שימשו למגוון גדול של צרכים – לקירוי גגות ולציפוי רצפות וקירות. "הטכנולוגיה, הידע, שיטות הבנייה וכלי הנשק שהלגיון הביא איתו, הינם ייחודיים לצבא הרומי, שהביא עימו מארץ המוצא מגוון גדול של פריטים, שמהווים טביעת אצבע צבאית – רומית אימפריאלית".

שברי רעפי הלגיון שנמצאו בחפירה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

לדברי מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, "קרבתו של מחנה הלגיון לגן לאומי תל מגידו, המוכר כאתר מורשת עולם, ולבית תפילה נוצרי מהקדומים המוכרים בעולם שגילתה רשות העתיקות בכלא מגידו, מאפשרים להעצים את חווית התיירות באזור מרכזי וחשוב זה בשער הגליל. בעקבות החפירות, ולאחר שנחשפו עוצמת האתר ומצב השתמרותו, רשות העתיקות ומשרד המורשת, יחד עם יתר היזמים – נתיבי ישראל ורט"ג – יבחנו את אורח שימור האתר ועתיד הכביש המתוכנן".

מנהל אגף ביצוע פרויקטים צפון בחטיבת הנדסה ופיתוח בחברת נתיבי ישראל, המהנדס דימה פריצקר: "מדובר בפרויקט חשוב מאוד שמטרתו להוביל להפחתת עומסי התנועה לאורך הציר מחד, ולשפר את בטיחות הנסיעה למשתמשי הדרך מאידך. זהו פרויקט משמעותי, מצומת התשבי עד מגידו לאורך של כ-15 ק"מ, והוא כולל את הקמת מחלף מגידו על מפגש הכבישים 66 ו-65, משרד התחבורה משקיע כ-1.5 מיליארד שקלים באמצעות חברת נתיבי ישראל. העבודות שלנו מתבצעות במקביל לעבודות שמבצעת רשות העתיקות, ובהחלט אין ספק שבזכות היציאה לפרויקט התגלו הממצאים הללו. אנחנו כמובן נמשיך לקדם עוד ועוד פרויקטי תשתיות ברחבי הארץ, גם בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות במידת הצורך, ואנו שמחים להיות חלק מהגילויים החשובים".