מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד הביעה התנגדות להצעת החוק שתחייב את השב"כ לנטר את כל עובדי ההוראה, תאפשר למנכ"ל משרד החינוך לפטר מורה על סמך חשד לפעילות טרור ללא הליך פלילי, וכן תאפשר שלילת תקציב ממוסד חינוך שלמורה בו היתה זיקה לטרור, גם זאת בסמכות מנכ"ל משרד החינוך בלבד וללא הליך פלילי. בדיון בוועדת החינוך להכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית אמרה נציגת משרד ראש הממשלה שבשב"כ עצמו לא רואים כל תועלת בהליך כזה.

לדברי בן דויד, "כל הזמן רק המורים על המנגל. אם משרד החינוך היה משתמש בסמכויות שלו, לא היינו מגיעים למצב של החוק הזה ואחרים כנגד עובדי הוראה. זאת אפליה. אין אחרים שצריך לבדוק? בושה. איך משרד החינוך נתן לשב"כ תעודות זהות של 260,000 מורים? איפה נשמע דבר כזה?".

יוזם הצעת החוק, ח"כ עמית הלוי השיב: "הוא רצה לבדוק אם אין טרוריסטים. ספוילר – הוא מצא. בדיקה ביטחונית תיעשה רק על כאלה ששב"כ יודע שיש עליהם חיווי". אך הלוי לא הציג נתונים לכך.

נציגת משרד ראש הממשלה, מ' אמרה בדיון בשם השב"כ: "עד 2009 התקיים בשב"כ תהליך ביטחוני גורף לעובדי משרד החינוך שהושקעו בו משאבים – והתועלות היו אפסיות, כך שהשירות כמעט לא העביר המלצות לפסילת עובדי הוראה. ב-2009 שונה התהליך – שב"כ לא רואה באוכלוסיית המורים סיכון עודף בהשוואה למקצועות אחרים. מתקיים קשר הדדי בין משרד החינוך לשירות, שמקבל ממנו מידע בנוגע למורים שהצטבר בענינים מידע חדש בנוגע למעורבות בפעילות טרור. כדי למצוא עובד הוראה עם זיקה לטרור צריך לבצע הליך אבחוני גורף, והסדר רחב כזה משקף פגיעה בלתי מידתית באוכלוסיית המאובחנים. בהיבט התקציבי, אחרי שקלול כלל התהליכים הדרושים, העלות המוערכת הינה מיליוני שקלים." יו"ר הוועדה יוסף טייב (ש"ס) שאל את הנציגה האם בשב"כ יודעים מיהו מורה ומי לא, ותשובתה היתה: "לעיתים כן ולעיתים לא."

לפי הצעת החוק, יוכל מנכ"ל משרד החינוך לפטר עובד שפרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו. מדובר כאמור בפיטורים מנהליים, במקרים בהם התיק לא שוכלל לכדי הליך פלילי ואף לא לכדי הליך משמעתי.

יוזם הצעת החוק ח"כ הלוי ביקש להוסיף להצעת החוק סעיף שישלול פיצויי פיטורין מאותם מורים וכן את הזכות להודעה מוקדמת ממורים שלא הורשעו, כאמור, בדין הפלילי. במשרד המשפטים ביקשו להוסיף להצעת החוק גם סעיפים של הסתה לגזענות ואלימות.

נציגת הייעוץ המשפטי לוועדה, עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי, הביעה עמדה מסוייגת כלפי התיקון המוצע וטענה כי היכן שהוא כן נותן מענה ללקונות הקיימות היום בחוק – הוא אינו מאוזן ואינו מנוסח כראוי. על סעיף שלילת התקציב ממוסדות החינוך אמרה: "קיימת היום סמכות לחסום תקציבים וככל הנראה גם לשלול תקציבים. למה לא להסדיר את העניין בתקנות? זה הרי מהתקנות המעטות, שאפילו לא יהיו דרושות את אישור הכנסת ויוכלו להיעשות תוך יומיים במשרד. זה עלול לפגוע במעמד החקיקתי של העילות שכבר קיימות בתקנות ושוללות תקציב מעילות אחרות כמו אפליה. אנחנו יוצרים כאן תקלה חקיקתית. זה ענין מקצועי גרידא. האכסניה החקיקתית המתאימה היא התקנות הקיימות." יוזם הצעת החוק ח"כ עמית הלוי סירב להצעה: "לא יקרה."

נציג הייעוץ המשפטי במשרד החינוך עו"ד לירון ספרד: ״את מה שמבוקש בסעיף של הפחתת או שלילת תקצוב בגין הזדהות עם טרור- אנחנו מעוניינים להסדיר את זה. אני מציע שכבר בימים הקרובים נקדם תזכיר תקנה ספציפית.״ עוד הוסיף עו״ד ספרד כי לאחר הדיון האחרון נבחנו הדברים לעומק וקיימת תמימות דעים כי מוסד שמתאפשר בו גילוי טרור, על דעת המוסד, איננו זכאי לתקציבי מדינה ויש להסדיר כאמירה ברורה במסגרת התקנות ולא מכוח הפסיקה הכללית.

נציגת משרד המשפטים, לירון בנית ששון: "במקרה והמוסד החינוכי מפר את הדין, חובה עליו להתייחס ולשלול תקציב. יחד עם זאת, אנחנו כן חושבים שבנסיבות המורכבות והרגישות של לשלול תקציב בגין הזדהות של טרור. כן יש מקום לעגן את זה מבחינת ההבניה של שיקול הדעת ולקבוע קריטריונים ברורים ונוקשים כי יש לנו פגיעה בחופש הביטוי ואנחנו נעזרים בכלים מנהליים על מנת להבין אם היה אירוע כזה. לענין הסעת הזדהות במילים – זה משהו שראוי לפרשנות. לאור ההערות שהוארו כאן כמו ההסדר שלילי אנחנו חושבים שנכון לעגן את זה בתקנות מה גם שהתקנות זו האכסניה החקיקתית המתאימה כי כבר היום יש מקרים ספציפיים בגינם יש סמכות לשלול תקציב. כשנבחן את התקנות נרצה לעשות עבודת מטה. בנוסף, אנחנו רואים חשיבות באותה מידה גם להוסיף את ההסתה לגזענות ואלימות ולא להותיר את זה רק ביחס להזדהות נגד טרור."

ח"כ גלעד קריב (העבודה) לנציגי משרד החינוך: "זה לא מוסדר כיום בחקיקה ולא בתקנות. לא ברורה הפרוצדורה: כמה תקציב מותר לשלול? גם אם תגדיר בחקיקה ראשית זה לא משנה. אל תאמרו שהאפשרות הזו קיימת. היא לא קיימת ולכן אתם גם לא מפעילים אותה. מקפיאים עד טיפול בעניין. אם יש אפשרות לשלול תקציב באופן חלקי אז היא חלה גם לגזענות, אפליה, וכמובן הסתה לטרור. אפשר לעמוד פה ולדבר על בתי ספר בישראל כחממות טרור. אני עדיין ממתין למסד העובדתי המלא שהוא לא תחושות בטן".

בתגובה הזכיר ח"כ עמית הלוי הזכיר את האירוע של ראמי חביבאללה, מורה מעין מאהל שנעצר בשבוע שעבר, בחשד שצילם מתקן ביטחוני כדי לסייע לחמאס: "זאת לא תחושת בטן. 10 שנים הוא חינך בבית הספר לטרור. הוא לקח כסף מהתלמידים ואילץ את ההורים לממן את החמאס". אך הלוי לא הציג כל מסד נתונים עובדתי, וכך גם אף גורם מקצוע אחר.

יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף טייב (ש"ס): ״אני מציע להשאיר את הסעיף בנושא של טרור – וביחד עם התקדמות הצעת החוק להתקדם עם התקנות."

ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): "תקלה חקיקתית זה ביטוי שאני מבקש להחיל על כל החוק. אסור שהחוק יהיה בספר החוקים. זה מקארתיזם. יש עבירות שלא מגיעות לרף הפלילי ואתם רוצים לתת סמכות למנכ"ל המשרד, שכפוף לשר שהוא דמות פוליטית. מותר להביע דיעה אחרת. יש בימ"ש, יש פרקליטות." ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): "זאת גזענות. רוצים לתת למנכ"ל משרד החינוך, שהוא מינוי פוליטי, לשפוט משפט שדה למורים."

ח"כ משה טור פז (יש עתיד): "הצעת החוק המונחת לפנינו היא רעה. בנוסח המוצע – עדיף שהחוק ייגנז. רוב הציבור הערבי בישראל, מאז פרוץ המלחמה, ממעט בפעילות אנטי מדינתית ושותף במידה למאמצים המלחמתיים והרוח הזאת חשובה. זה מדגיש את העובדה שיש מקרי קצה שיש לטפל בהם אבל הרוב לא נמצא שם."