קיצוץ בסך 80 מיליון שקלים בתוכניות סיוע בדיור לעולים חדשים, שצפוי לעבור בכנסת בחודש הבא, יחמיר משמעותית את הקריטריונים בקבלת דיור ציבורי לעולים. אולם לפי דיווחים מהשטח, פגיעה בזכויות העולים כבר יצאה לפועל טרם הקיצוץ.
יעל אהרוני, שעובדת בקליניקה לזכויות של ניצולי שואה ואנשים בגיל זקנה, אמרה לחברי ועדת הקליטה אמש (רביעי), כי הקשחת הקריטריונים לעולים כבר החלה בשטח. זאת למרות שהקיצוץ התקציבי שאמור להוביל לפגיעה בזכויותיהם טרם אושר.
"פקידים קראו בעיתון על ההצעה להחמרה ויישמו את זה. זה פשוט פשע", אמרה אהרוני. את דבריה ייחסה לפרסום של משרד האוצר מ-18 בינואר, שלפיו במסגרת הקיצוץ הרוחבי במשרדים, דרש האוצר יצירת מנגנון שלא יאפשר לעולה שזכאי לדיור ציבורי לסרב להצעת דירה יותר משלוש פעמים. אם יסרב בפעם השלישית, תישלל ממנו הזכות לדירה ויילקח ממנו הסיוע המוגדל.
"הפקידים בקצה לא יודעים להבדיל בין הצעת מחליטים לנוהל", אמרה אהרוני. לדבריה, החמרת הקריטריונים, שנועדה כביכול לאפשר גמישות תקציבית למשרד, אינה קשורה כלל לצורך בקיצוץ, ונעשתה ללא שיקולים תקציביים ענייניים. "אין למשרדים שום שליטה על כל הפקידים בקצה, כי אין נהלים – לא במשרד השיכון ולא במשרד הקליטה. נכון לעשות התאמות בזמן מלחמה, אבל צריך להוריד את ההצעה הזו מסדר היום".
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) סיפר לוועדה כי פנו אליו בני זוג שמקבלים סיוע מוגדל, שקיבלו שיחה במהלך השבוע האחרון, שבמהלכה הודיעו להם כי לאחר שסירבו שלוש פעמים לקבל דירת דיור ציבורי שהוצעה להם, הם מנועים מלקבל כעת הצעות חדשות. "ההגבלה של שלוש פעמים צריכה לרדת מסדר היום עד שהנוהל יגובש", אמר בליאק.
לדברי סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד העלייה והקליטה, אלעד זכות, המקרים לא מוכרים למשרד והם ייבדקו. "אנו מבינים את הצורך בבחינת הנהלים והמדיניות הקיימים. נשתדל להביא להצעה תקנית שתשקף את הצרכים האמיתיים של העולים".
הראשונים להיפגע קשות משורת הקיצוצים הם עולים חדשים מבוגרים שנשענים רבות על הסיוע, שמשמש עבור רובם "פיצוי" על חוסר יכולתם לצבור פנסיה מספקת.
בנוסף לדרישה להחמיר את הקריטריונים לזכאות, הצעת התקציב מבקשת ממשרד העלייה לייצר מנגנון שיבחין בין עולים שעלו לארץ יותר מ-15 שנים לפני גיל הפרישה, כלומר עד גיל 52 לגברים ועד 48 לנשים, לבין אלה שהגיעו מאוחר יותר. אלה שהגיעו מוקדם יותר, לא יזכו יותר בסיוע בשכר דירה מוגדל, שמעניק תוספת של בין 100 ל-400 שקלים בחודש לעולה, בנוסף לסיוע שמקבלים יתר האזרחים הזכאים, העומד בין 1,644 ל-3,900 שקלים לחודש. המשמעות: אובדן של בין 1,200 ל-4,800 שקלים בשנה בדמי סיוע לעולה.
