אסטל ולאנו מחזיקה ב-13 תארי אלופת ישראל בזריקת דיסקוס והדיפת כדור ברזל, בגיל 24 בלבד. במטרה להמשיך להשתפר ולהתקדם, עברה הקיץ ולאנו (מכבי תל אביב) מאוניברסיטת הרווארד היוקרתית לאוניברסיטת מדינת לואיזה (LSUׂ) הידועה בתוכניות הספורט שלה.

"בחרתי ללכת למקום שהוא יותר מוכר ספורטיבית, עם מאמן שאני סומכת אליו", אומרת ולאנו בראיון ל'דבר'. "אמרתי לעצמי בואי ניתן בשנתיים הקרובות הזדמנות באוניברסיטה שהיא ממש מכוונת לספורט ונראה עד לאן אני יכולה להתקדם שם".

אסטל ולאנה הודפת כדור ברזל (צילום: טיבור ייגר באדיבות מכבי תל אביב)

בסיום שירותה הצבאי ב-2019, החליטה ולאנו לעבור לאוניברסיטת הארוורד היוקרתית בארה"ב. "אחרי הצבא לא מצאתי מאמן שאני מתחברת אליו בארץ ושאני רואה כמה רחוק אני יכולה להתקדם. בנוסף הבנתי שיהיה לי קשה לשלב ספורט ולימודים. ידעתי שיש אתלטים אחרים שכבר טסו ללמוד בחו"ל וראיתי שזה יותר מובנה במערכת להיות אתלט במקביל ללימודים".

במהלך לימודיה באוניברסיטה התקשתה ולאנו לעשות את קפיצת המדרגה לה ציפתה. השיפור המשמעותי בתוצאות התרחש בשנה שעברה עם הגעתו של מאמן זריקות חדש לאוניברסיטה. "בשנה האחרונה הגיע אלינו מאמן ממש מדהים. הוא עזר לי לחדד את הטכניקה שלי ולחזק את הכוח המתפרץ".

לשיאה הגיעה ולאנו במהלך אליפות המכללות שנערכה באוסטין טקסס בחודש אפריל. היא סיימה את האליפות במקום השישי עם שיא אישי חדש 58.25 מטר. "התחילה עונת התחרויות, עשיתי שיאים אישיים, אבל ידעתי שזה לא מה שאני שווה. ראיתי באימונים שאני זורקת הרבה יותר טוב", היא מודה. "הגענו לאליפות המכללות והתחריתי ביום האחרון. ראיתי את החברים שלי מגיעים לגמרים ועושים שיאים אישיים. הרגשתי מאוד חדה ומוכנה".

"בזריקה הראשונה עשיתי 54 מטרים, זה לא מביך אבל זה לא טוב. בזריקה השנייה לא הלך לי, אבל ידעתי מה אני צריכה לעשות. בזריקה שלישית ידעתי שאין לי מה להפסיד. זה עכשיו או לעולם לא ופשוט איך שהדיסקוס יצא לי מהיד ידעתי שזאת 'הזריקה'. לא היה לי צל של ספק שזה שיא אישי, פשוט תהיתי כמה טוב", אומרת ולאנו. "זה היה כל כך כיף לראות את המאמן שלי שמח ומרוצה. ידעתי שעשיתי מה שאני צריכה לעשות. זה היה יום מדהים".

אסטל ולאנו זורקת דיסקוס בתחרות מכללות בארה"ב (צילום: Brian panoff)

ולאנו שמחה על המעבר לארה"ב ומסבירה שהרבה מהדרייב אותו חוותה להתקדם ולהשתפר הוא התחרות הבריאה בתוך קבוצת האתלטיות המתחרות במקביל במקצים השונים. "יש בקבוצה הרבה אתלטיות ברמה שלי או ברמה גבוה יותר. בישראל חשבתי שאני מאוד אתלטית או חזקה במשקולות, כשהגעתי לארה"ב פגשתי ספורטאיות, אתלטיות וחזקות ממני. אז יש לי את הדרייב שגורם לי לרצות להיות כמוהן, אבל אני גם רוצה להיות יותר טובה מהן, כי הן המתחרות שלי.

"בואי תעשי משהו בזמן שאת מחכה לאחותך"

את דרכה הספורטיבית החלה בענף התעמלות המכשירים בתרגיל הקרקע. "הייתי בכל החוגים, התחלתי בהתעמלות קרקע ארבע שנים ואז רקדתי בלט שלוש שנים, חזרתי להתעמלות קרקע לשנתיים. מאוד אהבתי התעמלות, אבל אף אחד לא טרח לומר לי 'היי את 1.72, אולי את גבוהה מדי', שאבין שאין לי עתיד בזה".

לענף האתלטיקה היא הגיעה במקרה לפני 12 שנים, כשחיכתה לאחותה התאומה אלין שהתאמנה בריצות הבינוניות באגודת מכבי תל אביב. "בכיתה ז' הגעתי לאצטדיון עם אחותי התאומה. אמא שלי אמרה לי לבוא איתה לאצטדיון, לא כדי לראות את החוג, אלא פשוט כדי שנחזור באוטובוס ביחד שהיא לא תהיה לבד. כשחיכיתי שם המאמן הראשון שלי, איגור גילר, אמר לי בואי תעשי משהו בזמן שאת מחכה".

המאמן זיהה את הפוטנציאל של הנערה הגבוהה, סיפר לה על אליפות ישראל והציע לה לחזור עם אחותה ולהתחיל להתאמן. ולאנו חזרה, התאהבה בענף ונשארה גם אחרי שאחותה עזבה בכיתה ט'. "המאמן לקח אותי לזריקות והיה לי כיף להיות טובה במה שאת עושה", היא מספרת. "הוא אמר לי יש לך את כל הנתונים הפיזיים, את יכולה להיות ממש טובה. תמשיכי להתקדם ואז אמרתי לעצמי. "וואו, מישהו שרוצה להשקיע בי כמו שאני רוצה להשקיע ולהיות טובה במשהו".

שלוש שנים אחרי שהחלה את דרכה, בגיל 15 בלבד, זכתה ולאנו באליפות ישראל לבוגרות בזריקת דיסקוס עם התוצאה 39.81 מטר. "זה היה די משוגע, כי מצד אחד זה לא ענף פופולרי ועדיין הייתי ילדה בת 15", נזכרת ולאנו. "היו שם נשים גדולות ממני ב-4, 5, 10 שנים. הייתי טובה יחסית לגילאי 15, אבל לא חשבתי לעצמי שהייתי טובה מספיק כדי לזכות בבוגרות. כשניצחתי, חשבתי לעצמי שאולי יש פה באמת משהו".

"גדלתי לדעת מה אני שווה ולדרוש את מה שאני צריכה"

מה את מרגישה שהספורט נותן לך?
"מלא. אני חושבת שהדבר המרכזי זה הביטחון. הייתי ילדה מאוד ביישנית. פתאום לראות נשים מרשימות מגיעות להישגים, מתאמנות, חזקות, דורשות מעצמן ועושות דברים – אז את אומרת לעצמך, 'רגע גם אני יכולה'. גדלתי לדעת מה אני שווה ולדרוש את מה שאני צריכה. בזכות הביטחון העצמי גם הכרתי מלא אנשים, שפעם לא הייתי מדברת איתם".

ולאנו נזכרת במפגש המרגש עם האלוף האולימפי מריו 2016 כריסטוף הרטינג מגרמניה, אחד הספורטאים האהובים עליה. "בתחרות גביע אירופה בזריקות ב-2019, ראיתי את הרטינג מחוץ לחדר אוכל. הייתי בשוק, אבל הרגשתי שאני חייבת לדבר איתו ולבקש תמונה. אני המעריצה מספר אחת. אז ניגשתי אליו, דיברנו בסוף בערך חצי שעה. זה משהו שאין סיכוי שהייתי עושה פעם".

כריסטוף הארטינג מגרמניה, האלוף האולימפי מריו 2016 בזריקת דיסקוס (צילום: AP/דיוויד ג'יי פיליפ)

באליפות ישראל האחרונה נרשמו רק 6 מתחרות לזריקת הדיסקוס. ולאנו ניצחה בקלות בפער גדול עם תוצאה 54.38 מטרים, כאשר המתחרה במקום השני עם התוצאה 44.38 מטרים.

ולאנו מנסה להסביר את הסיבות לדעתה למעט האתלטיות בישראל. "אני חושבת שהסיבה המרכזית, זה שלא מספיק מכירים את הענף. כשיש משהו שכולם עושים ומכירים אותו אנשים נוספים רוצים להצטרף גם. זה נחמד שאני עושה את זה ויש עוד כמה בנות, אבל זה לא מספיק", היא אומרת ומוסיפה, "אם יגייסו קבוצת נערות שיתאמנו ביחד כקבוצה מגיל צעיר, יהיה ניתן להגדיל כך את הספורטאיות שיגיעו ביחד להישגים גם בגילאים הבוגרים יותר".

בימים אלו ולאנו מחלימה מפציעה ברגלה ומחכה לתחילת תחרויות הדיסקוס שיחלו בחודש מרץ. ולאנו מכוונת להגיע למשחקים האולימפיים בפריז דרך הדירוג העולמי, אליו מעפילות 32 ספורטאיות, עד שלוש מתחרות מאותה מדינה.

מה המטרות שלך?
"אני צריכה מספר תחרויות עם תוצאות של 58-59 מטר. פשוט להתחיל לטפס בדירוג, אני לא חושבת שזה יהיה בלתי אפשרי. אני כבר ממש מחכה להתחיל להתחרות. המטרה היא להגיע למשחקים האולימפיים בפריז, לייצג את המדינה בכבוד ולעשות כל מה שאני יכולה".