יש כל כך הרבה אירועים ותהפוכות שקרו העונה, ביחד עם המלחמה, שלפעמים אנחנו מפספסים בגדול את התופעות שנוצרו בה. כן, מדברים על הבצורת של ערן זהבי, אחרי שדיברו על המרוץ שלו מול אלון מזרחי, כשהפציץ בגילו ללא אבחנה; ודיברו על מה שעשה פה ליאור רפאלוב; והלב קופץ מכל גול של אוסקר גלוך באוסטריה והלב נשבר במקביל עם הפציעות של מנור סולומון או השנאה לעבדה, שגיב יחזקאל או שון וייסמן מצד גורמים אולטרא-אנטישמים; דיברו על כישלון הנבחרת להעפיל ליורו משלב הבתים וההצלחה להגיע לפלייאוף; והיה לנו קיץ מהאגדות עם נבחרת הנוער והנבחרת הצעירה, והכל נראה כל כך רחוק ולפעמים כל כך קרוב, עד שפספסנו. כן פספסנו, את ענאן חלאילי.
אוניון סט.ז'ילואז' לא פספסה. היא מוכנה לשלם עליו 7 מיליון יורו כדי לקלוט אותו לשירותיה. והוא אפילו לא בן 19 וחצי. זה יותר כסף מאשר הציעו על גלוך, זה אותו כסף ששילמו על עומר דמארי כשהיה בן 26. אלה לא הסכומים שמשלמים בבלגיה עבור שחקן ישראלי גנרי, זה יותר מכל מכירה של מכבי פ"ת. ומדובר בשחקן שעם כל הכבוד, כבש חמישה שערי ליגה ובישל עוד שניים, פחות מרפאלוב בן ה-37.
אבל זה רק מוכיח את המילה הנרדפת שהוצמדה לענאן חלאילי – מפלצת. מה שחלאילי עושה מאז הקיץ האחרון הוא לא בגדר הסביר. אלעד מדמון למשל, שגם הוא תופעה, לא בקטגוריה הזו. צריך לזכור, עד חודש מאי היה ענאן חלאילי לא יותר משחקן נוער במכבי חיפה ושחקן רוטציה בנבחרת הנוער, שנכשלה להעפיל פעם שנייה ברציפות לאליפות אירופה. אפילו שם הוא עלה לפעמים מהספסל. המסלול הרגיל היה צריך לקחת אותו לקבוצת הבת הפועל עפולה, אבל אז קרו שני דברים.
תחילה לקח אותו אופיר חיים למונדיאליטו. שער הנגיחה שלו מול ברזיל – מהגבהה של אל ים קנציפולסקי – הוא תמצית העוצמה שהתגלתה בטורניר ההוא, רק שדור תורג'מן (תיכף נדבר גם עליו) גנב ממנו את הפוקוס כי כבש שער ניצחון מול אותם ברזילאים אחרי סלאלום מהמם. חלאילי סיים כמלך שערי הנבחרת בטורניר היוקרתי, בו סיימה שלישית, אבל תורג'מן גרף את האוסקר. חלאילי קיבל בקושי את האוסקר לשחקן המשנה. למזלו מונה מאמן קבוצת הנוער, מסאי דגו, לאיש שיחליף את ברק בכר במכבי חיפה, והוא נתן לו את הצ'אנס להמשיך בגרף הצמיחה הבלתי אפשרי שלו.
היום אנחנו מדברים קצת אחרת. בפרט אחרי השבועות האחרונים. חלאילי כבר עם 10 שערים העונה, מפוזר בכל המסגרות – ליגה, גביע המדינה, גביע הטוטו, מוקדמות ליגת האלופות – הוא הפך להיות שחקן נבחרת בוגרת, כמעט ללא ספק מועמד לחולצת שחקן הכנף הימני בפלייאוף העלייה ליורו מול איסלנד, ועוד לא דיברנו על מגוון הפעולות ההתקפיות שלו.
הוא מהיר בטירוף, יש לו כוח סחב, בועט בשתי הרגליים ואת העוצמה בשמאלית הפחות טבעית שלו ראינו מול בית"ר ירושלים לא מכבר. את מה שעשה לדור פרץ במשחק מול מכבי ת"א בסמי עופר, יהיה קשה לשכוח. ענאן חלאילי הוא לגמרי מפלצת ולא ניתן עדיין להעריך לאן זה יכול להגיע.
***
היה מישהו שאמר שחלאילי מזכיר את רוני רוזנטל. מבלי לפגוע ברוזנטל, ששיחק ברמות הכי גבוהות אבל סיים קריירה עם 122 שערים, זאהי ארמלי כבש 202, וחלאילי מזכיר דווקא אותו.
זאהי ארמלי הגיע כמעט משום מקום. הוא היה מכונת שערים במכבי שפרעם, מועדון צנוע מאוד, שעלה פתאומית לליגה הארצית, בימים שליגה א' הייתה התקרה לקבוצות מהמגזר הערבי, על ליגה לאומית (היום על) לא היה על מה לדבר בכלל. ולמרות המון חיזורים, הוא התחיל מעשית לשחק כדורגלן מקצועני רק בגיל 25, במכבי חיפה. כשחקן ליגה שנייה הוא הוזמן לנבחרת האולימפית – עניין חסר תקדים – ומיד הפך להיות בן זוג בהתקפת נבחרת ישראל לאלי אוחנה.
הוא מלך השערים של מכבי חיפה גם בליגה וגם בכל המסגרות, ואת זה הוא עשה בשש עונות וקצת. ממוצע הכיבושים שלו היה מדהים, הוא דהר באגפים, הוא קרע רשתות, הוא היה עוצמתי באופן בלתי רגיל. בעיתון 'חדשות' ז"ל, יומון סנסציוני שיצא בין השנים 1984 ל-1993 הוא זכה לכינוי "רמבו". עד כדי כך הוא היה מדהים. יש שיגידו שג'ימי טורק היה עוצמתי יותר, ומואנס דאבור הגיע רחוק יותר ואילו ואליד באדיר היה השחקן הערבי הבכיר ביותר. מבחינתי, ארמלי הוא גדול שחקני המגזר הערבי בכל הזמנים, ואני חושש שהוא הולך בקרוב לאבד את התואר.
***
ענאן חלאילי הוא אחד השחקנים היחידים שיכול לעורר אצלי עניין להתיישב ולראות כדורגל ישראלי, בלי קשר למי אני אוהד; הוא אחד היחידים שמעורר תקווה שאולי בכל זאת הנבחרת תעשה משהו בפלייאוף העלייה ליורו; הוא גם אחד היחידים – יהודי או ערבי – שנמנע מכל השמעת דעה שאינה קשורה למצב הגיאו-פוליטי בו אנחנו מצויים, מה שאוטומטית מצניח אותו על קרקע רכה. אם הוא ישחק באירופה, בטח בליגה לא נוצצת כמו הבלגית, יש לו סיכוי לעלות עוד מדרגה.
כבר אי אפשר לומר על בני מיעוטים שאין להם עתיד באירופה. מואנס דאבור, בכיר השחקנים הערבים בישראל, הוכיח אחרת. מוחמד אבו פאני מוכיח אחרת. כדורגלן בן מיעוטים לא מחפש כבר קריירה במועדון גדול בישראל, הוא פוזל מיד לאירופה, מכיר בתאריך התפוגה שלו. השחקן הערבי מוכיח בשנים האחרונות את יכולותיו הגופניות: מהירות, כוח, בעיטה, עוצמות. באירופה הבינו את זה מזמן. סט.ז'ילואז' הבינה את זה בעניין של חלאילי מהר מאוד. ממנה הוא יוכל להגיע לפרמייר-ליג, ללה-ליגה, לבונדסליגה.
ענאן חלאילי הוא מפלצת, חשוב להזכיר את זה שוב ושוב.
