הכרעת הדין במשפט אסון מכינת בני ציון צפויה להינתן בחודשים הקרובים – עד לסוף חודש אפריל, כך לפי דיוני הסיכום לתיק. זאת חמש שנים אחרי הגשת כתב האישום נגד ראשי מכינת בני ציון, המואשמים בהמתה בקלות דעת של 9 חניכות וחניך באסון טיול המכינה בנחל צפית באפריל 2018.
דיון הסיכום בתיק התקיים ביום חמישי בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע לאחר כשנה ללא דיונים , בין היתר בגלל המלחמה ומספר דחיות שדרשו עורכי הדין של הנאשמים; יובל כהאן, שהיה ראש המכינה בעת אסון, ואביב ברדיצ'ב, רכז התכנית החינוכית ורכז הטיול.
במהלך הדיון, שמטרתו הייתה לסכם את עיקרי הטיעונים של הצדדים, עו"ד ואדים סיגל, המייצג את פרקליטות מחוז דרום במשפט ומנהל את התביעה נגד הנאשמים, טען נגד כהאן על כך שלאורך כל יום האסון, והימים לפני, הוא לקה בעצימת עיניים מודעת: "יובל ידע בידיעה מוחלטת מה קורה ולא בירר את המצב".
לדברי הפרקליטות, כהאן, שלא נכח במסלול עצמו, לא אמר אמת כשלא טען שידע שקבוצת חניכי המכינה והתלמידים שהתמיינו אליה נכנסת לנחל ביום הגשום ובלב הטיעון של הביקורת מואשם בכך שהיה מחויב לעשות הכול כדי למנוע את הטיול רק בגלל הסיכון הקטן שמזג האוויר הסוער יכול היה להוביל אליו.
את ברדיצ׳ב, מאשימה הפרקליטות בכך שלא בדק את מצב אגן הניקוז של הנחל, למרות שהיה מחויב בהנחיות המכינה, לא בדק את דרכי המילוט בתוך הנחל ובכללי – יצא לטיול בנחל בלי שנערך בו טיול הכנה מקדים, כפי שכתוב בנהלי המכינה. עיקר האשמה ממוקדת בהחלטתו להוציא את הטיול למרות שהייתה לו הסמכות המלאה לבטלו – וחרף מזג האוויר הסוער שהיה באותו שבוע בארץ, ובמיוחד ביומיים בהם הצטרף לטיול.
ברדיצ'ב וכהאן מואשמים בסעיף המתה בקלות דעת, ויכולים להיגזר עליהם עד 12 שנות מאסר. "מנהלי המכינה היו מודעים לזה שמעשיהם עלולים לגרום למוות של חניכים שנמצאים תחתיהם" אמרו נציגי התביעה בדיון, "כשהם שניהם יודעים שלאורך כל השבוע הם הולכים למקום שמסכן אותם, בפעילות שהיא לא נחוצה".
"העמדה המרכזית שלנו, היא שיובל לא רק התרשל", אמר סיגל. לדבריו, כהאן התעקש על כך שהטיול יצא פועל במועדו המקורי ולא ידחה והתעקשותו היוותה את הבסיס לכל מה שהתרחש, "יובל סטה מסטנדרט הזהירות הראויה והמצופה בצורה קשה וחמורה".
עורכי הדין של כהאן וברדיצ׳ב הטיחו האשמות אחד בשני
עו"ד אורי קורב, המייצג את ראש המכינה כהאן, כפר באשמה העיקרית לפיה כהאן התעלם מאזהרות או עשה משהו שסיכן את החניכים במודע. לדבריו, האשם היחיד באסון הוא מדריך הטיול, אביב ברדיצ'ב, שפעל בניגוד להוראות המפורשות של רכז המכינה ולא דיווח כראוי על מצב הקבוצה.
לטענת קורב, כהאן, בתור ראש המכינה, יצר מערך נהלים מסודר שברדיצ'ב הפר אותו, בין היתר כי לא בדק את מצב אגן הניקוז של נחל צפית טרם הירידה אליו, ולא פנה לגורמים מקצועיים להבין את מצב מזג האוויר בנחל – מה שאפשר את האסון. קורב חזר על כך ששום גורם מקצועי לא אמר באופן מפורש לכהאן במהלך השבוע שאסור לטייל באזור ושבתקופה ההיא, המכינות לא קיבלו שירות מול חדר מצב של החברה להגנת הטבע שיכלה לאסור עליהם לצאת לטיול.
עו"ד ציון אמיר, המייצג את ברדיצ'ב, כפר בהאשמות. לדבריו, כהאן יצר וחינך על שורה ארוכה של הנחיות שאי היה אפשר לעמוד בהן, ולא אפשרו לברדיצ'ב תהליך קבלת החלטות בטיחותי. זאת, למרות שפעל, לטענתו, בצמידות להוראותיו של כהאן לאורך כל זמן הטיול עד האסון.
אמיר האשים את כאהן בדבר שקר על כך שגילה שהחניכים בנחל שעה לפני האסון וטען שידע לאורך כל יום הטיול שהילדים מטיילים בגשם וצפויים לטייל בנחל; עוד נטען כי זה אישר ואפשר את הטיול ולא עשה דבר כדי למנוע את הטיול הן באותו היום והן לאורך השבוע שלפניו.
"הייתה תפיסה ערכית וחינוכית איך נכון לטייל בגשם", טען אמיר בקשר לנורמה המקובלת במכינה. לדבריו, כל גורמי המקצוע אליהם שלח כהאן את ברדיצ'ב שכנעו אותו שאין סכנה לטיול בנחל ואם ברדיצ׳ב היה מודע לסכנה – לא היה מטייל. במהלך דברי הסיכום, אמיר הסכים על כך שישנה אחריות פלילית לברדיצ'ב אך היא יכולה להיות לכל היותר רשלנות – שמשקלה מופחת משמעותית מדרישת העונש אותו מבקשת הפרקליטות.
