משפחות החטופים והנעדרים קיימו הערב (מוצ"ש) עצרת בכיכר החטופים ברחבת מוזיאון תל אביב. המשפחות קראו לראש הממשלה בנימין נתניהו לקיים את מסיבת העיתונאים שקבע הערב בכיכר. "ראש הממשלה נתניהו, נשמח שתעשה את מסיבת העיתונאים בכיכר החטופים – כך לא תפספס את זעקת המשפחות", הודיע המטה. "המשפחות מזמינות אותך – זה חשוב לנו".

יפעת ביבס, בת דודה של שירי ביבס: "אני יפעת, בת הדודה הגדולה של שירי ביבס. אנחנו ביום ה-134. מספר הימים שווה למספר החטופים שלנו בעזה. לא האמנתי שנגיע ליום הזה. אני רוצה להודות לכם שאתם כאן, אלו שמגיעים כל שבוע ואלו שזו פעם ראשונה שלהם כאן בכיכר. מסתבר שזה לא מובן מאליו בימים אלו לתמוך במשפחות החטופים. אני מנסה להבין איך הגענו למצב הזה.

"אני רוצה ברשותכם לפנות לאלו שלא כאן, לאלו שהחטופים בלבם אבל חוששים לבוא ולזעוק איתנו את זעקתנו. אנחנו צריכים אתכם. תדעו שלא רק אנחנו, אלא רוב משפחות החטופים נמצאות באפלה גמורה כבר 134 ימים. אנחנו לא יודעים מה עלה בגורל אהובינו.

"תדעו שאנחנו לא מקבלים שיחה יומית מהמודיעין. אנחנו לא מקבלים עדכונים והסברים לגבי תהליכים מדיניים המתרחשים, ועל אלה שנכשלים. אנחנו באפלה, לבד. עם הפחדים הכי נוראיים שאדם יכול לדמיין, אז כל שנותר לנו הוא לזעוק, ומבקשים מאיתנו לשתוק. מה אתם הייתם עושים במקומנו? איך אפשר לקחת גם את זה מאיתנו?

"לקחו לנו כבר כל כך הרבה. אל תשאירו אותנו לבד, אל תפחדו מהפוליטיקה, כי היא לא נמצאת במאבק שלנו. אנחנו נאבקים עם לב שבור ומצח נחושה להשיב את אהובינו. אנחנו צריכים אתכם, את כל העם איתנו. אני מקווה בשבוע הבא לראות את הכיכר קצת יותר מלאה.

"ועכשיו ברשותכם, כמה מילים אל מקבלי ההחלטות. אתם חוזרים ואומרים שהמלחמה היא עד ניצחון מוחלט. עד השבת הביטחון. אז אני פונה אליכם, אלה היושבים משמאל ואלה ומימין, מה עם השבת האמון? האמון שנשבר לרסיסים ב-7 באוקטובר. האמון שיש אמת והיגיון מאחורי החלטות שלכם עד 7 באוקטובר . האמון שהיה לדודים שלי, ההורים של שירי, ב-6 באוקטובר כשהם הלכו לישון בערב, ובבוקר נשרפו בחיים, ואתם לא הייתם שם להציל אותם.

"האמון שאם מחר ייכנסו אליי הביתה, יחטפו אותי עם ילדיי ובעלי, ואתם תקבלו את ההחלטה הנכונה, ותחזירו אותי הביתה כמטרה עליונה, ראשונה והחשובה ביותר. אבל ההצהרות שלכם לצערי אומרות אחרת.

"יש משפחה שלמה בשבי – אבא, אימא ושני ילדים. ירדן יצא בגופו להגן על משפחתו, נישק את שני ילדיו הג'ינג'ים המתוקים ואת אהבת חייו, יצא להקריב את חייו למענם, ונחטף. אתה הגיבור שלי, תדע את זה. ושירי שלי, תדעי, את האימא הכי גיבורה בעולם. אימא שמגנה על ילדיה כפיר ואריאל כבר ארבעה חודשים ארוכים לבדה. כמו אימא לביאה, אימא גיבורה.

"אז בבקשה, אדוני ראש הממשלה, אתה גם ראש הממשלה שלי, אל תשכח. ואתם, חברי הקבינט, אני מבקשת מכם להיות גם גיבורים, ולהציל 134 חטופים, לפני שיהיה מאוחר מדי. תחזירו לי את האמון, תחזירו לנו את האמון, תחזירו לנו אותם הביתה".

גיל, קרוב משפחתו של אברה מנגיסטו: "החטופים לואיס ופרננדו, ברוכים הבאים.
בחזרתכם ריגשתם מדינה שלמה. חזרתם אחרי 128 ימים משבי חמאס. חזרתם חיוורים, תשושים, רזים, עייפים, בשוק ובהלם. תדמיינו לכם איך יחזור אלינו אברה מנגיסטו אחרי 3,449 ימים משבי חמאס. אברה הוא פצוע נפש. הפציעה הנפשית מחמירה מיום ליום.
זה כמו בריאות פיזית אם לא מטפלים בזה, זה מחמיר מיום ליום.

"מתי יעבור סבלו של אברה? תשע שנים של בדידות. תשע שנים של הפקרה. תשע שנים שאברה שבוי פעמים. פעם אחת בידי חמאס, פעם שנייה בידי מדינת ישראל. למה מדינת ישראל? כי המקרה של אברה מנגיסטו הוא מקרה הומניטרי. מדינת ישראל אף פעם לא נתנה הצעה הומניטרית לשחרור אברה מנגיסטו.

"לאט לאט ההפקרה של החטופים מתחילה להידמות למקרה של אברה מנגיסטו. מי היה מאמין? מתקרבים לחמישה חודשים ועדיין יש לנו 134 חטופים בשבי חמאס. עם ישראל, ממשלת ישראל, תתעוררו, הזמן אזל. תחזרו לשולחן הדיונים עכשיו!"

דבורה עידן, אימו של החטוף צחי עידן: "צחי בן יקר ואהוב, כל יום אני תוהה מה אתה עושה? איך עוברים עליך הימים? האם אתה מצליח להירדם? 134 ימים שאנחנו כואבים, מתגעגעים ורוצים להאמין שיש לך עוד כוחות להחזיק מעמד.

"צחי, דע לך, כולנו לא מפסיקים ולא נפסיק לעשות הכול, כולל הכול, עד שנראה אותך איתנו. אדוני ראש הממשלה נתניהו, כראש ממשלת ישראל וכאב לילדים, אני רוצה להאמין שהחטופות והחטופים ניצבים שעה שעה לנגד עיניך, ושאתה פועל ללא לאות להביא לשחרור כולם כולל כולם.

"נראה כי המכשול המרכזי העומד בפניך בעת הזו הוא המחיר הגבוה שעשוי להביא להתנגדות חלק משותפיך הקואליציונים ולפירוק הממשלה שאתה עומד בראשה. הרשה לי להזכיר לך ולשותפיך, אדוני ראש הממשלה, שהמחיר הגבוה שאתם לא מוכנים לשלם נקבע אך ורק על ידי הממשלה של 7 באוקטובר, הממשלה שאתה עומד בראשה.

"אתם קבעתם את המחיר ביום הארור, שבו הופקרנו למעשי הזוועה של חמאס. אתם נשבעתם אמונים לשמור על ביטחון אזרחי ישראל ולהגן עליהם מפני האויב שקורא להשמדת ישראל. אתם קבעתם את המחיר כשהפקרתם את הגבול בעזה. אתם קבעתם את המחיר כשהעברתם מזוודות עם מיליוני דולרים לחמאס, ומימנתם את בניין הכוח הצבאי שלהם.

מר נתניהו, ארבעה חודשים בעזה הבאת הישגים דרמטיים. יש עוד הישג דרמטי אחד כדי לסגור את מעגל ההישגים: להחזיר את כל החטופים כולם. אנחנו עם הנצח. חוסנה של מדינת ישראל יעמוד לה מול חמאס ומול המחבלים עם דם על הידיים שעשויים להיכלל בעסקה. חוסנה של המדינה ואזרחיה ייסדק אם 134 גברים, נשים, תינוקות ומבוגרים אזרחי מדינת ישראל הנמצאים כבר 134 ימים בשבי, חבולים, תשושים ומיואשים יופקרו.
זו תהיה הטראומה שלנו כאומה".

שלמה אלפסה גורן, קרוב משפחתה של מיה גורן אשר נרצחה בשבי חמאס וגופתה מוחזקת בשבי: "אני, שלמה אלפסה גורן, בעלה של סמדר אלפסה גורן, דודם של אסיף, בר, גל ודקל היתומים מאב ומאם. שמעתם טוב. יתומים צעירים בני 19 עד 26. ארבעה יתומים.
אביהם אבנר גורן ז״ל, נורה בממ״ד בחדרו בניר עוז, נחטף ונרצח בשדות.

"אימם מיה גורן, נורתה ונחטפה מבית התינוקות בניר עוז. מיה נרצחה וגופתה בעזה.
אתה, בנימין נתניהו, והממשלות לדורותיהן, הפקרתם במשך שנים. הפקרתם ניצולי שואה, בהם הוריי בני ה-93, הפקרתם את מערכת הבריאות והרווחה, הפקרתם את המיון בקריית שמונה, הפקרתם את מערכת הביטחון, הפקרתם את תושבי שדרות, אופקים והעוטף. אתם הפקרתם, הפקרתם, הפקרתם!

"אנחנו משפחת אלפסה מופקרים עדיין, תומכים לבד בארבעה ילדים יתומים, ללא הכרה ותמיכה מהמדינה. מי אנחנו? בסך הכול רק דודים של ארבעה יתומים. אני ואישתי שהיא אחות שכולה. אנחנו כבר 134 ימים לא ישנים, לא יכולים לאכול, לא יכולים לשתות. מה אנחנו בסך הכול רוצים? רק לקבור את מיה. אין מחיר גבוה מדי בשביל לקבור את מיה ליד אבנר, אין מחיר גבוה מדי להחזרת 134 חטופים.

"ואנחנו לא רוצים עוד יתומים. אנחנו דורשים מראש הממשלה ומהקבינט לא לפספס את יוזמת קהיר. אל תתן ליוזמה לקרוס! אל תפקירו אותנו שוב. 134 חטופים בידיים שלך.  תחזירו אותם עכשיו!"

לישי מירן-לביא קראה בשם בתה הקטנה: ״שלום לכל האנשים, אני רוני מירן-לביא, אני בת שנתיים וחצי ועד לא מזמן גרתי בקיבוץ נחל עוז. יום אחד אנשים לא נחמדים נכנסו אלינו לבית והיו הרבה בומים. ובכינו וכעסנו ופחדנו. והם לקחו את אבא שלי, את אבא עמרי.
מאז אבא שלי מאוד מפורסם, אז אתם בטוח מכירים אותו. הוא מופיע בהמון שלטים ותמונות.

"ומאז שהוא מפורסם, אימא שלי נוסעת המון וכל הזמן נמצאת בפגישות כדי להחזיר את אבא עמרי. אבא עמרי נמצא בעזה. גם עלמא אחותי הקטנה יודעת את זה, ואני אומרת לה וגם לי שאבא אוהב אותנו ואבא מתגעגע אלינו. אני לא רוצה שאבא יהיה מפורסם יותר. אני רק רוצה שהוא יהיה פשוט בבית. איתי עם אחותי עלמא ועם אמא.

"כל לילה אני יוצאת עם אימא החוצה להגיד לילה טוב לאבא כי רק בחוץ הוא שומע אותנו. אני צועקת 'לילה טוב אבא, אנחנו אוהבות אותך, אנחנו מתגעגעות אליך, אנחנו מחכות לך. לילה טוב אבא עמרי'.

"ראש הממשלה וקבינט המלחמה, עוד כמה לילות רוני ועלמא יישנו בלי אבא שלהן? עוד כמה בקרים הן יקומו ויגלו שהוא עדיין לא חזר? תסתכלו לנו בעיניים, קחו אחריות ותעשו הכול כדי שעמרי וכולם יחזרו כבר. זועקת היום בשם רוני ועלמא: דייייי מספיק מהר ועכשיו".

שרון אלוני קוניו, אשר חזרה מהשבי עם שתי בנותיה, על בעלה דוד אשר עדיין מוחזק בשבי חמאס: "חזרתי משבי החמאס עם בנותיי בנות ה-3, אמה ויולי, לאחר 52 יום, לאחר שקרעו ממני ומבנותיי פיזית את בעלי דוד, אשר כבר נמק במנהרות החמאס 134 ימים.

"דמיינו את עצמכם יושבים בשולחן השבת שלכם, וברגע אחד, קורעים מכם את האהובים שלכם, ולוקחים אותם למקום לא נודע, בתנאים קשים, בלי שיש לכם מידע על גורלם.

"בפעם האחרונה שראיתי את אהבת חיי הוא אמר לי שהוא מת מפחד. אתם יכולים לדמיין לעצמכם מצב כזה? הגבר החזק שלי, שבור, מפוחד, כאוב ומופרד מבנותיו ואשתו. הוא התחנן שאני אעשה את הכול בשבילו.

"הנפש שלי שבורה. אף אחד לא נותן לי תשובות, והחיים של דוד הם רולטה רוסית ארורה שאף אחד למעט הקבינט לא יכול לשלוט בה. אני מתחננת בפני ראש הממשלה והקבינט, היכנסו היום למשא ומתן בקהיר. הזדמנות כזאת לא תשוב שוב חודשים רבים. אל תשפטו את בעלי למוות. אמה ויולי צריכות את אבא שלהן. כל יום הן בוכות עליו. הן רצות בבית וממציאות שירים שהן רוצות את אבא ושהוא יחזור. אתה החצי שמשלים אותי. אל תתנו להם להינמק שם. התנאים לא אנושיים וכל יום שם הוא גזר דין מוות".

בהזמנה להפגנה נכתב: "אנחנו סופרים את השניות. 134 ימים עברו. ‏כשאנחנו מסתכלים על המספר הזה, אנחנו חושבים עליה, עליו. ‏כשאנחנו רואים את התמונות של כולם, אנחנו מחפשים שם אותו, אותה. ‏הזמן הולך ואוזל, אנחנו רוצים את 134 האהובים והאהובות שלנו בבית. עכשיו. הערב בכיכר החטופים: עצרת זעקת האימה של המשפחות. אם מתווה קהיר יקרוס, ייקח חודשים להתניע מחדש את המשא ומתן. לחטופים אין זמן לזה. ‏לא יהיו אמנים על הבמה, לא יהיו דוברים חיצוניים, רק משפחות חטופים שיזעקו מדם לבן: שלחו מיד צוות ישראלי לקהיר! אין לכם מנדט לוותר על חזרת החטופים!"