צבא אוקראינה נסוג אתמול (שבת) מהעיר אבדייבקה שבמזרח המדינה, וסלל את הדרך להתקדמות הגדולה ביותר של רוסיה מאז שכבשה את העיר בחמוט במאי אשתקד. הנסיגה נערכה על רקע מחסור חמור בתחמושת ממנו סובל צבא אוקראינה, לאור העיכוב בסיוע הצבאי האמריקני הממתין מזה חודשים לאישור הקונגרס.

את פקודת הנסיגה נתן הרמטכ"ל החדש, גנרל אולכסנדר סירסקי, שנכנס לתפקיד בתחילת החודש כחלק מחילופי גברי שערך הנשיא וולודימיר זלנסקי בהנהגת הצבא. מפקד הצבא אמר כי כוחותיו נסוגו לעמדות בטוחות יותר מחוץ לעיר המכותרת שאוכלוסייתה מנתה 32 אלף תושבים ערב המלחמה וכעת כל שנותר ממנה הוא עיי חורבות. "החלטתי להסיג את יחידותינו מהעיר ולעבור להגנה בקווים נוחים יותר כדי להימנע מכיתור ולשמור על חייהם ובריאותם של החיילים", נאמר בהצהרת הגנרל סירסקי.

נפילת אבדייבקה שבוע לפני יום השנה השני לפרוץ המלחמה מעידה על שינוי המומנטום בשדה הקרב. מתקפת הנגד האוקראינית שהחלה ביוני האחרון לאחר חודשים ארוכים של הכנות, נהדפה ללא הישגים משמעותיים. למרות הציפיות הגדולות של מנהיגי המערב הצבא האוקראיני לא הצליח לפרוץ את קו הביצורים הרוסי בחזית, ומאז עברו הכוחות האוקראינים למגננה. יש הרואים בכישלונות של אוקראינה כגורם ראשי לחוסר הנכונות של האמריקאים להמשיך ולחמש אותה.

הנשיא זלנסקי אמר בנאום שנשא אתמול בפורום הביטחון במינכן כי כוחותיו הצליחו "להתיש" את הכוחות הרוסיים בעיר, וכי הוא מסכים עם ההחלטה לסגת ממנה כדי להציל את חיי החיילים. זלנסקי הפציר בבעלי בריתו במערב להגביר את הסיוע הצבאי לארצו. הוא רמז כי הנסיגה קשורה בחלקה למחסור בנשק. "עכשיו (הצבא) ירענן את השורות, ויחכה לכלי הנשק הרלוונטיים, שלא היו לו מספיק", אמר זלנסקי. "לרוסיה יש נשק ארוך טווח, בעוד לנו פשוט אין מספיק". זלנסקי הבהיר שהמחסור המשמעותי ביותר של צבאו הוא בפגזי ארטילריה וביכולות ארוכות טווח. הוא הוסיף: "אל תשאלו אותנו מתי המלחמה תסתיים – תשאלו מדוע רוסיה עדיין מסוגלת להמשיך בה".

סגנית נשיא ארה"ב, קמאלה האריס ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, בוועידת הביטחון במינכן (צילום: Tobias Schwarz/Pool via AP)

הנשיא ביידן התייחס אתמול לדיווח על הנסיגה, ואמר לעיתונאים שהמתינו לו בכניסה לכנסייה בדלאוור כי הוא מתכוון להיאבק בשביל האוקראינים "כדי להביא את התחמושת לה הם זקוקים." בהצהרה שפרסם הבית הלבן דווח כי ביידן שוחח אמש עם הנשיא זלנסקי והתחייב בפניו שארה"ב תעמוד בהבטחותיה ותמשיך לחמש את אוקראינה.

בשבוע שעבר אישר הסנאט מענק לסיוע צבאי על סך 60 מיליארד דולר עבור אוקראינה, אולם לשם אישורו הסופי של המענק דרוש שיעבור ברוב גם בבית הנבחרים, מהלך שהמחוקקים הרפובליקנים תוקעים מזה כמה חודשים. ההצבעה בבית הנבחרים נדחתה בשבועיים והיא תתקיים רק במרץ.

זלנסקי הגיע לפורום מינכן לאחר ביקור מדיני בגרמניה וצרפת, שם נועד עם הקנצלר אולף שולץ והנשיא עמנואל מקרון. במסגרת הביקור שלו בברלין חתמו זלנסקי ושולץ על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני ותמיכה ארוכת טווח מצד גרמניה. זלנסקי כתב: "מדובר במסמך חסר תקדים שמבסס את התמיכה הגרמנית באוקראינה ברמה של יותר מ-7 מיליארד אירו לשנה זו".

בארמון האליזה בפאריס התקבל הנשיא זלנסקי בחום על ידי מקרון, והשניים חתמו על הסכם ביטחוני דו-צדדי שאמור להבטיח תמיכה אזרחית וצבאית ארוכת טווח באוקראינה, בעיתוי קריטי לקייב. על פי ההסכם בין הצדדים, צרפת מתחייבת לספק "עד 3 מיליארד אירו של סיוע צבאי נוסף לקייב ב-2024".