"יותר מ-3.5 מיליון פלסטינים בגדה המערבית, כולל בירושלים, נתונים לקולוניזציה של שטחם ולאלימות גזענית שמאפשרת זאת", אמר שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מאלכי בדיון שהחל היום (שני) בבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג. הדיון, שצפוי להימשך שישה ימים, עוסק ב"חוקיות הכיבוש בן 57 השנים של ישראל" בשטחי יהודה ושומרון, רצועת עזה וירושלים.

"האומות המאוחדות עיגנו באמנה את זכויותיהם של כל העמים להגדרה עצמית והתחייבו לפטור את העולם מההפרות החמורות ביותר של זכות זו, כלומר קולוניאליזם ואפרטהייד", המשיך אל-מאלכי. "עם זאת, במשך עשרות שנים, מהעם הפלסטיני נמנעה הזכות הזו והוא סבל הן את הקולוניאליזם, הן את האפרטהייד" .

אל-מאלכי פנה לבית המשפט בבקשה לשמור על הזכות הפלסטינית להגדרה עצמית ולהכריז כי "הכיבוש הישראלי אינו חוקי ועליו להסתיים באופן מיידי, מוחלט וללא תנאי".

"יש בשטחים האלה 700 אלף מתנחלים, יש עשרות מסמכים שישראל רוצה לכבוש לצמיתות את השטח ולהפוך את ישראל ל'ישראל השלמה'", אמר נציג נוסף של הפלסטינים. "נציג בממשלה אמר לפני שנה 'יהודה ושומרון לא נכבשו ממדינה אחרת, לא לקחנו שטח ממדינה אחרת אלא את האדמה של אבותינו שנלקחה לזמן מה על-ידי אחרים'".  הנציג ציטט גם את שר המורשת (עמיחי אליהו) שלטענתו אמר: "צריך להשליט את החוק הישראלי בשטחים. אין קו ירוק, זה קו דמיוני שחייבים למחוק".

הדיון נערך בעקבות החלטת העצרת הכללית של האו"ם מדצמבר 2022, שיזמה הרשות הפלסטינית, והתקבלה בתמיכת 87 מדינות. בהחלטה נדרש בית הדין להגיש חוות דעת מייעצת בדבר המצב המשפטי וההשלכות של הנוכחות הישראלית מעבר לקווי 67', וזו צפויה להימסר לקראת סוף השנה.

בית הדין התכנס לשישה ימי דיונים שאליהם יגיעו עשרות מדינות וארגונים פרו-פלסטיניים, שיטענו כי ישראל הפרה את האיסור על כיבוש שטחים בכך שסיפחה קרקעות, הפרה את זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית, הפעילה מערך אפליה על רקע גזעי ומנהיגה משטר אפרטהייד.

הנציגים הפלסטינים פתחו את הדיון, וטענו כי בתום 57 שנות שליטה ישראלית בשטחים, לא מדובר בשליטה "זמנית", ומכאן שאינה חוקית. הפלסטינים מבקשים לשנות את ההנחה הבינלאומית שגורל השטח יוכרע בדיאלוג בין הצדדים. לדידם, על הקהילה הבינלאומית להכריע את גורל השטחים בשל המבוי הסתום אליו הגיעו הצדדים במשא ומתן לאורך השנים.

במרכז ההליך תעמוד הטענה נגד חוקיות הכיבוש הישראלי בשטחים. בניגוד לסיפוח, כיבוש מוגדר במשפט הבינלאומי כאמצעי חוקי כל עוד הוא זמני, האוכלוסייה מוגנת ומטרתו היא השגת צורך צבאי. במידה ויקבע בית הדין כי ישראל אינה שולטת באופן חוקי בשטח, הקהילה הבינלאומית תידרש לנקוט צעדים נגד המדיניות הישראלית בשטחים. חוות הדעת המייעצת אינה מחייבת, אך מדינות רבות עדיין רואות בה כמשקפת את המצב המשפטי הקיים ונוהגות לפיה.

חשש מפגיעה נוספת בישראל: "החלטה פוליטית ולא שיפוטית"

מומחיות למשפט בינלאומי סבורות כי גם אם תצליח ישראל לסכל סנקציות בעזרת זכות הווטו האמריקאי במועצת הביטחון, חוות דעת אנטי-ישראלית של בית הדין עלולה להוביל לשינוי המדיניות כלפי ישראל בקרב תאגידים ומוסדות – והדבר יביא לפגיעה תדמיתית, הסברתית וכלכלית בישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "ישראל לא מכירה בלגיטימיות הדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג בעניין 'חוקיות הכיבוש' – מהלך שנועד לפגוע בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני איומים קיומיים. הדיון בהאג הוא חלק מהניסיון הפלסטיני להכתיב את תוצאות ההסדר המדיני ללא משא ומתן. נמשיך להדוף ניסיון זה, והממשלה והכנסת מאוחדות בדחיית מגמה פסולה זו".

שרי החוץ לשעבר אלי כהן ויאיר לפיד התייחסו בעבר לתביעה הפלסטינית בהאג בשלילה ואמרו כי היא טעות פלסטינית שלא תורמת לפתרון הסכסוך. שר החוץ הנוכחי ישראל כ"ץ לא התייחס לתביעה.

ארגון "בני ברית העולמי" פנה לאחרונה לבית הדין בבקשה לא להעניק חוות דעת על אודות מעמד ישראל בשטחים, בנימוק ש"החלטת העצרת הכללית הייתה מוטה מאוד, הציגה דעות פוליטיות כעובדות וביקשה מה-ICJ לאשר אותן". במסמך שאורכו 90 עמודים ונכתב על ידי משפטנים בינלאומיים מובילים נכתב כי "החלטת בית הדין להמשיך לדון בתיק זה תיראה כהחלטה פוליטית בולטת ולא שיפוטית, שתגרום נזק חמור למוניטין של בית המשפט".

הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים (IJL), הנמצא במעמד ארגון מייעץ באו"ם, הגיש לבית הדין בהאג מזכר לפיו למדינת ישראל ולעם היהודי יש תביעות חזקות, בהתאם למשפט הבינלאומי, ביחס לשטחי יהודה ושומרון וירושלים. הארגון, שייצג בעבר בערכאות משפטיות בינלאומיות וכן באו"ם, טוען כי על בית הדין לנהוג משנה זהירות בטרם יסכים להעניק חוות דעת מייעצת לאו"ם, כפי שהתבקש. "שינוי במרקם המשפטי הקיים יערער את ההסכמות הבינלאומיות שכבר הושגו בסכסוך הישראלי-פלסטיני וייפגעו בסיכויים ליישב אותו במסגרת משא ומתן".