זני פירות הדר חדשים שפותחו בישראל הוצגו בכנס השנתי של פרדסני הצפון. ביניהם: זן האשכולית 'עליזה', שנותן מענה לנוטלים תרופות נגד כולסטרול, שצריכת רוב זני האשכוליות לא מומלצת עבורם.

הכנס החקלאי נערך בימים בהם תקציב המחקר והפיתוח של משרד החקלאות עומד בפני קיצוץ מאסיבי. יזמו אותו מחקר ופיתוח (מו"פ) צפון במכון המחקר 'מיגל'; שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות; מועצת הצמחים; וקק"ל.

תצוגת פירות הדר בכנס (צילום: תצוגת זני הדר חדשים בכנס הפרדסנים (צילום: דוד אינגברג, מו"פ צפון)

בכנס הוצגו פיתוחים ישראליים חדשים, פרי עבודתם של יחידת ההשבחה במינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), שניטעו בחלקות ניסיוניות ברחבי הארץ בשיתוף מו"פים חקלאיים אזוריים ומגדלים. חוקרים ומדריכים חקלאיים עוקבים אחרי גידול הזנים, במטרה לפתח ולשכלל שיטות לייצוב היבול ולהשבחת התוצר, תוך התאמה למאפייני אזורי הגידול השונים.

'עליזה', זן אשכולית לבנה מתוקה, היא בין הזנים הישראליים החדשים שהוצגו בכנס. הזן מבשיל ונקטף בספטמבר-אוקטובר בצפון הארץ ובנובמבר-ינואר במישור החוף. בניגוד לזני אשכולית אחרים, ב'עליזה' אין פורנוקמרין, חומר המעכב פעילות אנזימים שאחראים לפירוק תרופות ממשפחת הסטטינים. מדובר במענה עבור מי שצורך תרופות נגד כולסטרול ממשפחה זו, שצריכת רוב זני האשכוליות פוגעת באפקטיביות שלהן.

זן פומלית אדומה 'עינת' (רדסון) שהוצג בכנס, מניב כ-8-7 טון פרי לדונם בממוצע בכל שנה, ומתאפיין בסירוגיות נמוכה מאד, כלומר ביבול בכמות אחידה יחסית בכל שנה. הפרי גדול, בעל קליפה צהובה דקה שמתקלפת בקלות יחסית, וטעמו מתוק ומעט מריר. פומלית 'עינת' מבשילה ונקטפת באוקטובר בעמק יזרעאל, ובנובמבר-ינואר בנגב ובמישור החוף.

עינת הפומלית. מתוקה ומעט מרירה (צילום: דוד אינגברג, מו"פ צפון)

בכנס הוצגו גם זנים שיובאו מרחבי העולם לאיקלום בישראל: תפוזי דם מזן 'מורו דמי' מסיציליה-איטליה, וזן 'סנגווינלי דמי' מספרד, שמתאפיינים בעסיסיות, במיעוט זרעים בפרי, ובטעם וניחוח ייני.

המלחמה גרמה למחסור גדול בעובדים בענף ההדרים, והיקף הקטיף מושפע מכך. לדברי דניאל קלוסקי, מזכיר ארגון מגדלי ההדרים, מצבת כוח האדם בענף ההדרים ירדה בכ-75%, מכ-8,500 לכ-2,000 עובדים. במיוחד מורגש המחסור בעובדים פלסטינאים מיו"ש שמועסקים בדרך כלל בתקופת הקטיף, ובעקבות המלחמה כניסתם נאסרה.

קלוסקי בירך על ההתגייסות הנרחבת של מתנדבים בכל הארץ, שבזכותם צומצמו פערי הקטיף. שטחי גידול ההדרים בישראל משתרעים על כ-155,000 דונם. שליש מהפרדסים (כ-54,000 דונם) ממוקמים במרחק 0-22 ק"מ מגבול עזה. כ-10,000 דונם ממוקמים במרחק 0-9 ק"מ מגבול לבנון.