אחרי שזכתה אתמול (ראשון) במדליה היסטוריה והפכה לישראלית הראשונה שעומדת על הפודיום באליפות העולם בשחייה בבריכות ארוכות – אנסטסיה גורבנקו, סגנית אלופת העולם במשחה ל-400 מטרים מעורב אישי, נחתה בישראל. "אחרי ה-7 באוקטובר החלטתי שהמשימה שלי היא לייצג את המדינה בכבוד", אמרה גורבנקו בנמל התעופה בן גוריון.
השחיינית הישראלית הקדישה את המדליה למתן אנגרסט, שנחטף בידי חמאס ב-7 באוקטובר. "מתן, חבר קרוב שלי הוא חטוף בשבי חמאס. הוא היה איתי בכיתה שלוש שנים בקריית ביאליק וזה הזוי שחבר שהייתי תמיד רואה בחדר כושר, נמצא שם ולא יודעים מה קורה איתו".
גורבנקו התייחסה לשריקות הבוז כלפיה בבריכת השחייה בקטאר. "היו הרבה קריאות במהלך השבוע. אני שוחה עם אטמים. לא שמעתי ולא הקשבתי. במשחה הזה ידעתי שאני מסוגלת לעשות משהו מיוחד. הייתי בשוק מהמיקום, מהמשחה, מהכאב. אז לא ממש שמעתי את זה, כי פשוט היה מלא רעש".
"אחרי המשחה המראיין מטעם התחרות אמר שהוא מאוד אוהב אותי ואותנו כמדינה", אמרה גורבנקו. "הוא אמר לי 'פשוט תסתכלי לי בעיניים ואל תתייחסי אליהם. את פה כי מגיע לך, תגידי את מה שבא לך להגיד'. וזה מה שעשיתי. היו לי דמעות בעיניים, בגלל ההתרגשות. זה היה שבוע עם כל כך הרבה עליות וירידות. זה היה אמוציונלי, אז סוף סוף לשחרר את זה, ידעתי שיהיו כמה דמעות. רק אחר כך שמעתי על הקריאות. גם המתחרות שהיו איתי חיבקו אותי והרימו לי".
גורבנקו הוליכה בשלבים רבים של המשחה, שהסתיים בהפרש של 22 מאיות מהזוכה בזהב, פרייה קולברט הבריטית. הישראלית קבעה שיא ישראלי חדש של 4:37.36 דקות וקיזזה יותר מחצי שניה משיאה הקודם שנקבע בדצמבר האחרון באליפות ארה"ב. במדליית הארד זכתה שרה פרנצ'סקי האיטלקית (4:37.86). במוקדמות היא סיימה במקום החמישי בסיכום הכללי במוקדמות, עם זמן של 4:42.79 דקות.
הרגשת פספוס שזה לא היה זהב?
"מן הסתם רציתי זהב, אבל אני לא מבואסות מי זה יותר מידי. שמחתי לשפר את השיא האישי שלי בגמר. סוף סוף שיא אישי בתחרות. זה היה שבוע ארוך וקשה. אני מאוד גאה בעצמי, כי לא ויתרתי עד הסוף. להיות פה ולעשות את הרגע הזה דווקא בקטאר, זה מרגש מאוד. זה חלק מתהליך והדרך".
איך הרגשת בקרב מול הבריטית במטרים האחרונים?
"ראיתי אותה וידעתי שאנחנו ראש בראש והייתי בכזה וואו איזה שואו זה. בחמש עשר מטרים האחרונים לא ראיתי כלום, ראיתי הכל שחור מרוב כאב. ברגע שאת נוגעת בקיר את בשוק. זה היה בעיני אחלה משחה לצפות בו. משחה ראש בראש לאורך כל הדרך".
את מכוונת למדליה אולימפית במשחה הזה?
"אני מתכננת לשחות 400 מטר מעורב במשחקים האולימפיים, שחיתי את המשחה הזה באליפות, כדי לקבל עוד ניסיון ולצבור עוד יעד במשחה הזה. רק התחלתי לשחות אותו ברצינות ואני חושבת שיש לי עוד דרך ארוכה שם".
איך התחושה להיות הראשונה בהיסטוריה שזוכה במדליה באליפות העולם?
"זה מרגש מאוד וזה כבוד לעשות את זה בשביל המדינה ועל אדמת קטאר. אני מקווה שפתחתי הרבה דלתות לבאים אחרי. אני מקווה שאני גם לא האחרונה שעשה את זה וגם זאת לא הפעם האחרונה שלי. אני חושבת שלשבור תקרת זכוכית כזאת, זה דבר מאוד חשוב לשחייה הישראלית וזה מראה לאנשים שגם במדינה קטנה כמו ישראל, אנחנו יכולים לעשות הכל".
"רציתי לסיים את התחרות כשאני יודעת שנתתי את ה-100 אחוז"
ב-200 מעורב סיימת במקום הרביעי שזה גם הישג ענק. כמה זה נתן לך את הדרייב ב-400 מטר לתת שם את השיא של התחרות שלך?
"בתחילת התחרות הייתי קצת מבואסת, כי ציפיתי מעצמי ליותר. הרגשתי שהתחרות הזאת התפצלה לשתי תחרויות. היו לי יומיים וחצי של תחרות ואז יומיים וחצי של חופש ואז עוד שלושה ימים של תחרות".
"שמחתי שהצלחתי להרים את עצמי אחרי האכזבה מתוצאות ב-200 חתירה ו-200 מעורב אישי. ה-200 גב הייתי קרובה לשיא וזה הרים לי את הביטחון ושהכל בראש. רציתי לסיים את התחרות כשאני יודעת שנתתי את ה-100 אחוז שלי ביום האחרון ולא ויתרתי לעצמי. שעשיתי את מה שאני מסוגלת ורוצה לעשות ואני שמחה שהצלחתי להביא את זה לידי ביטוי".
"זאת הפעם הראשונה שבתחרות כזאת ארוכה הצלחתי להרים את עצמי וזה צעד גדול עבורי כספורטאית. אני יודעת שהרבה אנשים אמרו לי כל הכבוד על המקום הרביעי, אבל אני ציפיתי מעצמי ליותר. ולדעת להרים את עצמי זה לא משהו שעשיתי אף פעם וזה כיף לסיים את השמונה ימים האלו עם שיא אישי".
מסר שהיית רוצה להגיד לנערות וילדות בענף שצפו בך עושה היסטוריה?
"הייתי רוצה להגיד שייהנו מהדרך ומהחברים לקבוצה. ברגע שנהנים אז דברים טובים קורים, שיאמינו בעצמם ושיעזו לחלום. כשאני הייתי בת 12 חלמתי על המשחקים האולימפיים. יש לי את החלומות שאני שומרת לעצמי, אבל אני חושבת שצריך להעז לחלום. לא משנה מאיפה את ואיפה התחרות נמצאת. הכל אפשרי!".
