ארבעה חודשים למלחמה, וטרם נמצא התקציב אותו הבטיח ראש הממשלה לשיקום הצפון. ובתוך כך, תושבי קריית שמונה התבקשו להתפנות מהמלונות שבהם שוכנו, ומנהל קהילת קיבוץ מנרה מזהיר: "הקיבוץ הרוס, המדינה צריכה לעזור לנו להקים יישוב זמני".

קיבוץ מנרה, שפונה בתחילת המלחמה ומאז הפך לבסיס צבאי זמני, נפגע קשות, ולדברי הנהגת הקיבוץ, יידרש לשיקומו זמן רב.

יוחאי וולפין, מנהלת קהילת מנרה, דיווח לוועדת הנגב והגליל הבוקר (שני) כי 100 מבין 150 מבנים בקיבוץ נפגעו, ומתוכם 12 מבנים ספגו פגיעה ישירה וניזוקו קשות.

"אנחנו מבינים היום שייקח הרבה זמן לשקם את הקיבוץ", אמר וולפין. "אנחנו חייבים בית זמני עד שנוכל לחזור הביתה".

דבריו של וולפין הם הקריאה הציבורית הראשונה של יישובים בצפון לאפשר להם את הקמתו או מציאתו של יישוב זמני, כפי שנעשה עבור 15 קיבוצים ומושבים בעוטף עזה. "מנרה וקיבוצים נוספים צריכים פתרון לשהות של שנה לפחות, וכנראה יותר", כך וולפין. "בשביל זה צריך את המדינה".

אין מתווה לעתיד המפונים

מוקדם יותר הבוקר פרסמה עיריית קריית שמונה כי רשת מלונות ישרוטל מתכוונת לפנות את תושבי העיר מהמלונות שלה החל מתחילת החודש הבא. ראש העיירה, אביחי שטרן, יצא בביקורת קשה נגד הרשת, והאשים אותה בעשיית רווחים על גב התושבים, קרא לחרם על הרשת ואמר לתושבים לא להישמע לקריאה להתפנות. "אפילו כוח של הימ"מ לא יצליח להוציא את התושבים שלנו מבתי המלון. יש גבול לכל תעלול", אמר שטרן.

הרקע לפינוי התושבים הוא החלטתה של ישרוטל לסיים את ההתקשרות עם המדינה בנוגע למפונים, בין היתר מכיוון שאין חוק המחייב אותה להמשיך להיות המרכז הקולט שלהם.

מצבם של קריית שמונה ומנרה הוא חלק מבעיה רוחבית שנובעת מחוסר המדיניות של הממשלה מול יישובי הצפון. מעל 70 אלף תושבים פונו מהם בחודשים האחרונים, חלקם במימון המועצות, היישובים עצמם או של משפחות.

אך פרט למימון השהות במלונות, המדינה טרם גיבשה מתווה לעתיד המפונים, שמולם המדינה פועלת בשני מישורים: כלכלי ובטחוני. נכון להיום, שר הביטחון, יואב גלנט, ואלוף פיקוד צפון, אורי גורדין, לא משתפים עם היישובים את התוכניות הצבאיות לחיזוק הביטחון והמשך המערכה בלבנון, מסרבים לדבר על לוחות זמנים ודורשים מהתושבים להיעזר בסבלנות בנקודות הפינוי.

במישור הכלכלי, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח שהצפון יקבל 3.5 מיליארד שקלים לשיקום היישובים והתחדשות האזור, אך כרגע אין מקור תקציבי לטובת העניין ואין חוק שיעגן את התקציבים.

בתגובה לכך, חברי הכנסת מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), אליהו רביבו (הליכוד) ואפרת רייטן (העבודה) פועלים בימים אלה לקידום החוק, אך לא ברורה מידת הנכונות לכך בממשלה, שמסרבת לדון בעניין.

"אנחנו מייסדים צוות מנכ"לים של המשרדים הרלוונטיים, שייתן מענה לבעיות של תושבי הצפון", אמר מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ בוועדה. לדבריו, הכספים שהמדינה מתחייבת להביא ליישובים לצורכי השעה, שאינם קשורים בשיקום, יגיעו עד סוף החודש ויוסיפו להגיע גם בהמשך, אך גם הוא מציין שמדובר בסכומים קטנים יחסית, שאינם מאפשרים תכנון מעבר לטווח המיידי.

לדבריו, אין צורך במנהלת נוספת שהמדינה תקים, מכיוון שהמשרדים בפני עצמם יידעו לתת מענה לשיקום. פרץ סיפר שמשרד האוצר מחזיק, נכון לשנת התקציבים הנוכחית, בסכום של מיליארד שקלים לטובת השיקום. אך עם זאת, טרם נוצר מנגנון שיידע להעביר את הכסף לקידום השיקום, ולשם כך תידרש החלטת ממשלה שכרגע נמצאת על שולחנו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה ללא תאריך מחייב לדיון.

"סיכמנו על תוכנית עבודה לפני חודש, אבל הממשלה ניתקה איתנו קשר", אמר ראש מועצת מטה אשר, משה דוידוביץ'. לדבריו, הרשויות בצפון עובדות מול המדינה על תוכנית שיקום מזה מספר חודשים, אך במשרד האוצר הבהירו להם שאין על הפרק תוכנית מפורטת או היתכנות תקציבית. "ישרוטל לא אשמים בפינוי של קריית שמונה. אשמים המדינה והקבינט שלא מתפעלים את הפינוי. המדינה אומרת לנו לא לחזור עד סוף שנת הלימודים, אז למה לא לתת לכל בתי המלון הארכה עד סוף השנה? כל הבלגן קורה כי אין תוכנית".

מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, ביקר את החלטת המדינה שלא להקים מנהלת: "אם השיקום לא ייכנס לחוק ויישאר לחסדי משרדים ותקציבים של ממשלות מתחלפות, הוא פשוט לא יקרה. המצב התשתיתי בצפון קשה הרבה יותר מבעוטף עזה, אבל מבטיחים לנו שישית מהתקציב שלהם".

ראש הוועדה, מיכאל ביטון, ציין שהוועדה תקדם בתקופה הקרובה הצעת חוק להקמת מנהלת הצפון בשיתוף פעולה של חברי קואליציה ואופוזיציה, ותדרוש מוועדת הכספים לקדם את התקציבים ליישובים כבר בתקופה הקרובה. "על כל יום של החלטה ביטחונית, צריך לקבל החלטה אזרחית", אמר ביטון. "המדינה חייבת להגיד מה התקציב ליישובי הצפון כבר עכשיו".