שליש מההורים בציבור היהודי הלא-חרדי דיווחו על קשיים התנהגותיים בקרב ילדיהם מתחילת מלחמת חרדות ברזל – כך עולה מסקר אינטרנטי של מרכז טאוב שפורסם השבוע, ובוצע באמצעות חברת "הגל החדש".

לפי הסקר, 43% מההורים דיווחו שילדם נבהל בקלות מרעשי פתע יותר או הרבה יותר מאז תחילת המלחמה; 36% מההורים דיווחו על קושי של ילדם להיפרד יותר או הרבה יותר, ו-34% דיווחו שילדם חווה קושי להירדם או להישאר לישון יותר או הרבה יותר מאז תחילת המלחמה. יצוין עם זאת, כי שני שליש מההורים לא דיווחו על שינוי.

המלחמה השפיעה גם על ההורים: 40% מהמשיבים לסקר טענו כי רמת הסבלנות שלהם לילדיהם פחתה ביחס לתקופה של לפני המלחמה, ובנוסף 23% מההורים העידו כי הם חשים חרדה. 21% העידו על תחושת לחץ ו-17% על דיכאון. מאפיינים אלה נמצאו באופן מובהק יותר בקרב הורים מעוטף עזה ובקרב הורים שהכנסתם נמוכה.

פן נוסף עליו העידו ההורים הוא הפן הכלכלי. 50% מהם העידו שמשפחתם נפגעה במידה כלשהי ו-30% העידו כי נפגעו פגיעה כלכלית קשה.

יותר מ-50% מהפעוטות בגילאי לידה עד שלוש שנזקקו לטיפולים רפואיים או נפשיים, כמו ביקור בטיפת חלב או קלינאות תקשורת, לא קיבלו את רוב הטיפולים להם היו זקוקים בשלושת החודשים הראשונים למלחמת חרבות ברזל.

בסקר השתתפו 1,200 הורים יהודים שאינם חרדים. הסיבה לכך היא השימוש הנמוך יחסית באינטרנט בחברה החרדית ובחברה הערבית, ועקב כך ייצוגם בסקר נמוך. 117 הורים מתוך אלה שהשתתפו בסקר הם הורים מפונים מעוטף עזה ומיישובי קו העימות בצפון. יחד עם זאת, בשקלול הסופי לא ניתן משקל יתר להורים אלה.

מלבד השיבוש בטיפולים, נמצא שיבוש גם במסגרות החינוכיות: 76% מהן היו סגורות שבועיים ומעלה מאז פרוץ המלחמה, ו-23% מהן היו סגורות יותר מחודש מאז פרוץ המלחמה. נתונים אלה מבוססים על שני שליש מהפעוטות שהיו רשומים למסגרות טרם המלחמה.

לפרסום הסקר צורפו מחקרים קודמים המראים שפגיעה בשגרת הפעילות של פעוטות, עלולה לגרום לנסיגה בהתנהגות וליצירת לחץ אצל ההורים. ואכן, מהסקר עולה כי גם הפעוטות וגם ההורים מפגינים קשיים רגשיים והתפתחותיים.

בסקר חולקו ההורים לשתי קבוצות: קבוצה אחת שנחשפה באופן ישיר למלחמה, בין אם בגלל שאחד ההורים משרת במילואים (23%), משפחה מפונה (9%) או פגיעה ישירה במשפחה הגרעינית (2%). הקבוצה השנייה היא הורים שנחשפו באופן עקיף למלחמה דרך אזעקות, חשיפה לחדשות ופגיעה של קרוב רחוק מהמשפחה.

על פי הסקר, לא נמצאו פערים גדולים בין שתי הקבוצות. הנתונים שהוצגו בו הם שקלול של שתי הקבוצות.

נתונים אלה מתפרסמים על רקע האיום בקיצוץ של 200 מיליון שקלים מתקציב משרד החינוך לגיל הרך. מטרתו של התקציב היא הגדלת שעות ההדרכה של המטפלות-מחנכות מארבע שעות הדרכה לעשר שעות הדרכה, ולנוכח הנתונים, שעות ההדרכה האלה נחוצות.

יצוין, כי מלבד יישום הגדלת שעות הדרכה, החוקרים של מרכז טאוב מציעים גם הקצאת משאבים לאיתור מוקדם של קשיים ובעיות התנהגותיות בקרב ילדים מלידה עד גיל שש במלונות המפונים, והפניית תשומת לב מיוחדת לפעוטות שהוריהם משרתים במילואים, בדגש על בעלי הכנסה נמוכה, כצעדים במדיניות על מנת להתמודד עם הקשיים שהועלו.