דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ח' בניסן תשפ"ד 16.04.24
20.3°תל אביב
  • 20.9°ירושלים
  • 20.3°תל אביב
  • 17.6°חיפה
  • 18.5°אשדוד
  • 16.2°באר שבע
  • 23.8°אילת
  • 20.4°טבריה
  • 17.5°צפת
  • 19.0°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תקציב 2024

במזרעה כבר מרגישים את הקיצוץ בחברה הערבית: "נצמצם את שעות תאורת הרחוב והסעות הילדים לגנים יופסקו"

אומיה אלחאג', גזברית היישוב, נאלצת לצמצם פעילויות בשל הקיצוץ: "ויתרנו על חלק מתוכניות הטיפול במשפחה ויש הפחתה בתוכניות טיפול נגד אלימות"

אמת המים שחוצה את מזרעה (צילום: PMATAS, ויקימדיה)
אמת המים שחוצה את מזרעה (צילום: PMATAS, ויקימדיה)
יניב שרון

הקיצוץ בתקציבים לחברה הערבית, שיעלה לדיון בוועדת הכספים היום (שלישי), כבר מורגש בפעילות המועצה המקומית ביישוב מזרעה ליד נהריה. "אצמצם את שעות תאורת הרחוב והסעות הילדים לגנים יופסקו", אומרת ל'דבר' אומיה אלחאג', גזברית המועצה. "בשנה שעברה, בעזרת מענק התגבור, הגזם פונה שלוש פעמים בשבוע במקום פעם בשבוע. אני לא יכולה לתת את השירות הזה. נחזור אחורה ואפסיק את השירות".

בחלק מתקציבי החינוך והרווחה המגיעים מהממשלה נדרשת הרשות המקומית לעשות מצ'ינג, כלומר לממן חלק כדי שהמדינה תתקצב אותו. לדברי אלחאג', המנגנון הזה במצב הנוכחי מקשה עליה לממן פעילויות. "בחינוך הבלתי פורמלי והפורמלי, אני מקצצת בפעילויות או מוותרת עליהן. קיצצתי בפעילויות מנהיגות והעצמה לנוער. בתקציבי רווחה מחייבים השתתפות של 25% מהעלות. אם יש קיצוץ, המצ'ינג שלי עולה. נאלצנו לוותר על חלק מתוכניות הטיפול במשפחה, יחסי ילדים-הורים. יש הפחתה בתוכניות טיפול נגד אלימות". בספטמבר האחרון נרצח תושב מזרעה באזור תעשייה סמוך לעכו.

אומיה אלחאג', גזברית המועצה המקומית מזרעה. "אצמצם את שעות תאורת הרחוב והסעות הילדים לגנים יופסקו" (צילום: אלבום פרטי)
אומיה אלחאג', גזברית המועצה המקומית מזרעה. "אצמצם את שעות תאורת הרחוב והסעות הילדים לגנים יופסקו" (צילום: אלבום פרטי)

המלחמה מחמירה את המצב. בשל המרחק מגבול לבנון, 11 ק"מ, התושבים אינם זכאים לתקציבים בגין מצב המלחמה, כמו שכניהם תושבי נהריה. "ל-75% מהתושבים אין ממ"ד", אומרת אלחאג'. "פנינו למשרדי ממשלה לסייע במיגון היישוב. משרד השיכון הוציא קול קורא לבניית מקלטים ציבוריים. פנינו למשרד, אמרנו שאנחנו לא יכולים לגשת וביקשנו להחליף למקלטים במבני הציבור, שניתן לממן אותם. יש נתק בין השלטון המרכזי ובין המקומי.

"קשה מאוד לעשות סדר עדיפויות. זה בלתי אפשרי להגיע לאיזון תקציבי. מכריחים אותנו ליצור תקציב גירעוני. אין לי מאיפה לקצץ. בשנה שעברה תגברתי שירותים וחתמתי על חוזים. עכשיו אני צריכה לבטל את החוזים. בתור רשות מקומית, אני חשופה לתביעות משפטיות ולקנסות.

"יש לחץ מצד התושבים. הבעיה כפולה: מצד הפסד תקציבי הממשלה, אני לא יכולה לגשת לקולות קוראים שמצריכים מצ'ינג, ומצד שני, אני מפסיקה פעולות חיוניות לתושבים שלי".

מקור הכנסה נוסף הוא הארנונה, אך גם הוא בעייתי. "יש לי ארנונה ממגורים ומעט מעסקים. בזמן המלחמה לא שילמו ארנונה ויש ירידה בהכנסות. אנשים יצאו לחל"ת ומקומות עבודה נסגרו".

אלחאג' אינה צופה שיפור בקרוב. "כל הרשויות יהיו גירעוניות. רוב הרשויות יהיו חשופות לתוכניות הבראה ולחשב מלווה". לפי נתוני אינג'אז, עמותה המלווה את הרשויות המקומיות הערביות, ב-2020 ל-73% מהרשויות הערביות היה חשב מלווה, בתחילת 2024 רק ל-65% הוצמד חשב מלווה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!