"הבנו שרוצים לסגור משרדים מיותרים, לא חשבנו שאנחנו ביניהם" אומר שר החקלאות אבי דיכטר ל'דבר', בראיון מיוחד לקראת אישור תקציב 2024 המתוקן. דיכטר מתייחס להצעת האוצר לתיקון תקציב 2024 בעקבות המלחמה, בו הוצע קיצוץ של כמיליארד שקל בתקציב המשרד, ועוד שינויים מבניים מרחיקי לכת במשרד. 

"כשמתרגמים הלכה למעשה את הצעת התקציב המקורית שהאוצר הביא, מבינים שהמשמעות הייתה לסגור את משרד החקלאות" הוא מוסיף, לאחר שבועות של משא ומתן בעקבותיו הצעת התקציב, שמובאת בימים אלה לאישור סופי בכנסת.

משרד תחת מתקפה 

זו אינה הפעם הראשונה בה משרד החקלאות בצרות: תחת ממשלת בנט לפיד תכנן שר האוצר דאז אביגדור ליברמן רפורמה לשינוי פני החקלאות הישראלית – הורדת מכסים אגרסיבית ושינוי המשרד. יחד אתו פעל גם שר החקלאות עודד פורר, שפעל כנגד אנשי משרדו.

דיכטר שנכנס לתפקיד לפני כשנה פעל להפיכת הרפורמה על פיה, ובתקציב 2024 כבר הציג אסטרטגיה חדשה יחד עם מנכ"ל משרדו אורן לביא. ואז הגיעה המלחמה, ואתה תקציב 2024 המתוקן, שכלל קיצוצים במשרדי הממשלה לצד הוצאות ביטחוניות ואזרחיות גדולות להתמודדות עם המלחמה. בחוברת התקציב המקורית שהציג האוצר, אחד הפרקים הכבדים ביותר נגע למשרד החקלאות.

"עוד לפני שנכנסים לשאלת הכסף, ההצעה כללה שינויים מבניים-תשתיתיים שעליהם ניהלנו מאבק. הצלחנו למנוע העברה של השירותים להגנת הצומח והשירותים הווטרינריים למשרד הכלכלה, סגירת מחוזות המשרד, דבר ששקול לסגירת הפיקודים בצה"ל, הפרטת שירותי ההדרכה, והעברת המדענית הראשית לפול מדענים של 'רב- מדען' שיתעסק בכל. ברור שלא הסכמנו לכל זה והורדנו את זה מהפרק".  

שנת 2024 הייתה אמורה להיות השנה שבה תיושם בהיקף רחב האסטרטגיה שבניתם. איך השינוי בתקציב ישפיע על זה?
"ההבדלים הגדולים בתקציב הדו-שנתי הם לא בגודל התקציב, אלא באופן השימוש בו. בתקציב 2023 נשענו על סיכומים שהיו לאוצר עם הממשלה הקודמת. הסיכומים האלה לא כובדו. לא הצלחנו לממש את החלק של התמיכה בחקלאים בגין הפחתת המכסים. הקושי להגיע להסכמות נמשך עוד מיולי 2022, סביב ההסכם על ענף הצומח. לכאורה, הכסף שיועד לתמיכה הישירה, הוכנס לתקציב המשרד ב-2023, אבל בפועל הכסף הזה ישב אצל האוצר, שלא שחרר אותו. התכנון התקציבי הוא דבר אחד, התקציב שקיבלנו הוא דבר אחר לצערי. זאת האשליה הכי מסוכנת כשרוצים לממש אסטרטגיה. השנה, נוכח היעדר ההסכמות, משרד האוצר לא הכניס את התמיכה לתקציב.  

חקלאים בשדה בעמק האלה. "הגדלנו את כמות העובדים הזרים" (צילום: פלאש 90)

"על פניו, גובה התקציב לא יהיה שונה מתקציב הביצוע של 2023. מדובר בקיצוץ של כ-300 מיליון שקלים לעומת התקציב שתכננו. התוכניות שלנו נובעות מתפיסת עולם שונה, ומהבנה שיש פערים בינינו לבין האוצר. לכן בנינו אסטרטגיה שנשענת פחות על תמיכה של משרד האוצר.  

"האסטרטגיה שלנו מכוונת לגידול בייצור של ירקות ופירות בישראל לשוק המקומי, ומתמקדת באמצעי הייצור ובראייה קדימה. לכן, לדוגמה, הגדלנו את כמות העובדים הזרים, למגינת ליבו של האוצר, ונבטל את הקצאת העובדים, כך שחקלאי יוכל לגדל כמה שהוא יכול, ולא כמה שמאפשרת לו מכסת העובדים. בנושא המים אנחנו מתחילים מהפכה מולם, על אפם ועל חמתם, או איתם, אם יבחרו בכך. אנחנו נבנה את תוכניות העבודה בהלימה בין מה שאנחנו צריכים למה שאנחנו מקבלים. גם אם זה יילך קשה, אין אפשרות שלא יצליח". 

השקעה ציבורית תביא גם להפחתת מחירים לצרכן?
"האסטרטגיה שלנו היא זו שתביא להפחתת המחירים. עשר שנים ניסו להפחית מחירים על ידי הגדלת הייבוא. הגדילו את הייבוא פי חמישה והמחירים לא השתנו. נבדוק בעשר השנים הקרובות אם אפשר לעשות משהו אחר". 

בדיון על מנועי צמיחה לחקלאות שהתקיים בכנסת, עלה חשש שהפגיעה בתקציב מינהל המחקר החקלאי תהיה הרסנית.
"אנחנו נעזור למינהל להמשיך להתקיים. איפה שחשוב לנו לשמר יכולות, נעשה את זה, ואיפה שאפשר להתפשר לזמן מסוים, נתפשר. איפה שנוכל להביא תקציבים למחקרים ממקורות נוספים, נעשה גם את זה.  

"אחת הבעיות היא שהמינהל מתקיים כבר תקופה ארוכה עם מנהל ממלא מקום. למינהל כזה דרוש מנהל קבוע, ממש כמו במשטרה ובשב"ס. אין תחליף למנהל שיכול לבנות אסטרטגיה ומביא איתו אג'נדה. אנחנו בישורת האחרונה של בחירת מנהל, ונצטרך לבנות אסטרטגיה להמשך קיומו של המינהל, שהוא חיוני ביותר לבטחון המזון של ישראל. 

"יהיו מקומות שבהם המחקר ייפגע מהיעדר תקציב, ונצטרך למצוא מקורות חליפיים מגופים חיצוניים. לצורך זה אני אמור לצאת לארצות הברית לפגישות עם קרן מחקר שעובדת איתנו ושני בנקים בינלאומיים שאיתם אנחנו עושים מחקרים. אלה מחקרים שישפיעו על החקלאות בארץ, אבל מכוונים גם למקומות אחרים בעולם".  

הפגנה של חקלאי ענף הדבש ביישוב משמר דוד מול ביתו של השר עודד פורר. בתור שר חקלאות הוביל פורר רפורמה להורדת מכסים, כנגד עמדתם המקצועית של אנשי משרדו (צילום: מאיה רונן)

"החדשנות והמו"פ הם גורם ייצור ומנוע צמיחה"

לפני שנתיים הובטח תקציב למחקר ופיתוח בחקלאות, כחלק מההבטחות של הרפורמה. לאן הוא נעלם?
 "האוצר שם תקציב של 2.6 מיליארד שקלים לחמש שנים, רק שהתקציב הזה הוא מה שאני מכנה 'תקציב אופקי' – ממש כמו האופק. ככל שאתה מתקרב אליו, כך הוא מתרחק ממך. האוצר מתנה את התקציב הזה בהגעה להסכמות על הצומח. סחיטת דמי חסות זו תופעה זניחה לעומת המהלך הזה. אנחנו כמובן לא הסכמנו לזה. שר האוצר התהדר בקיומו של הסכום הזה, אבל הסכום הזה הוא באוצר, לא אצלנו. הם רצו שנלך איתם לתמיכה משפילה, ואז הם יתחילו לטפטף את התקציב.  

"מבחינתנו, החדשנות והמו"פ הם גורם ייצור ומנוע צמיחה. אנחנו נגיע בסופו של דבר לסכום הזה בצורה מכובדת. התקציב הזה יינתן לחדשנות טכנולוגית ולמו"פ. אין אפשרות אחרת. מה שניסו לעשות זה לחנוק את משרד החקלאות, לסגור את המו"פים האזוריים, להעביר את המדענית הראשית לגוף אחר. את זה בלמנו ונמצא דרכים לעשות את ההשקעה הזו על אפם ועל חמתם. 

"במקביל, נעבוד מול מינהלת תקומה כדי להבטיח את פיתוח החקלאות והמו"פ החקלאי באזורים שבהם היא משמעותית לבטחון המזון של מדינת ישראל. התשתית החקלאית היא כרגע התחום המהיר ביותר בשיקום של האזורים האלה, והיא תקבל דחיפה נוספת גם בהגדלה של שטחים. כבר עכשיו אנחנו רואים שזה מתחיל לקרות".

בכל זאת, הקיצוץ ידרוש היערכות מחודשת ובחינה של סדרי העדיפויות.
"את כל הפנטזיות המבניות של האוצר הצלחנו להוריד מהפרק, ונשארנו עם נושא הכספים. אני לא מקל ראש בקיצוץ של 250-300 מיליון שקלים. יש לזה משמעות דרמטית מבחינתנו. נצטרך לעשות צעדי התייעלות אצלנו בבית. עם כל ההתייעלות אין ספק שיהיו מקומות שייפגעו.  

"התעקשנו על דבר חשוב מאוד: פגיעה מינימלית בתמיכות בחקלאות ובחקלאים. כמובן שנצטרך לראות איפה הקיצוץ בתקציב פוגע בשירות לציבור, ונצטרך לכלכל את צעדינו בתבונה רבה מאוד".  

איזה סוג של התייעלות עומד על הפרק?
"אנחנו הולכים למהלך של שינוי מבני מהותי, מהתנהלות באגפים להתנהלות במינהלות. זה יאפשר לנו לעבוד בצורה יותר יעילה מהאופן שבו עבד המשרד עד היום, ולרכז יותר פונקציות תחת קורת גג אחת. זה יאפשר לנו לראות את הדברים יותר טוב במבט על, ולתת מענה טוב ומהיר יותר לבעיות ואתגרים.  

"נושא השירות לחקלאים זה משהו שאנחנו רואים בו חשיבות עליונה, ואנחנו עושים בו מהפכה שלא היתה במשרד עשרות שנים. המעבר למינהלות יסייע להתמודד עם האתגר הזה. מינהל שיעסוק בשירות, יכלול מעבר לשירות מקוון יותר ויהיה נגיש יותר לציבור. אנחנו בונים מערכת של שירות מהיר וענייני יותר, עם קריטריונים ברורים ויכולת להבין מהר מאוד מה מגיע ומה לא. 

"הרגשנו שהקשר עם החקלאים היה איטי, לא טוב, ומאוד בעייתי לאורך יותר מדי שנים. חקלאים שהיו צריכים אותנו פגשו אותנו מאוחר מאוד, לפעמים מאוחר מדי. חקלאים לא הבינו את ההליכים המסובכים והלא ברורים, וזאת בעיה. כדי למלא כמו שצריך את החוברת לקבלת עובדים זרים, היה צריך תואר דוקטור, ואין סיבה שחקלאי יהיה דוקטור או יזדקק לעורך דין כדי למלא טופס. הדיגיטציה היא מרכיב מאוד משמעותי לאיסוף נתונים וגם למתן שירות לחקלאים. פה לא נתפשר, אבל בסוף נצטרך להחליט על מה נתפשר ועל מה לא".  

"ביטלנו את המשך הפחתת המכסים"

בסופו של דבר זה תקציב קיצוצים. איך מחזקים את הייצור המקומי בלי תוספת של תקציב והשקעות?
"הכסף נחוץ, אבל יישום האסטרטגיה כולל גם הרבה מהלכים שנוגעים לאמצעי הייצור ולא דורשים תקציב, אלא שינוי מהותי בתפיסה. ברור לנו שצריך להיכנס מתחת לאלונקה, ויש תוכניות שנדחה לאחרי המלחמה ואחרי ההתשה בצפון.  

"כאמור, יש מהלכים שקשורים למדיניות, שלא פחות חשובים לחקלאים. כך, למשל, חייבנו את האוצר לעצור ולבטל את המשך הפחתת המכסים על ייבוא פירות וירקות. אחרי שתי פעימות, ובלי תמיכה ישירה שהובטחה, ברור שזה מהלך שלא רק שלא הוכיח את עצמו, אלא הוכח כמזיק. הייתה אמורה להיות פעימה נוספת בינואר, ועוד שתי פעימות בהמשך. אם היו יורדים המכסים האלה, היה נגרם נזק של מאות מיליוני שקלים לחקלאים, והנזק לחקלאות היה בסדרי גודל נוראיים. אם האוצר היה פועל בהגינות ונותן את התמיכות שהובטחו, היה מדובר לא רק בוויתור על הכנסה ממכסים, אלא גם בהוצאה של מאות מיליוני שקלים מקופת המדינה.  

"האוצר רצה להשהות את ביטול המכסים רק לשנה אחת. אנחנו לא קיבלנו את זה ודאגנו לביטול סופי. בהסתכלות לאורך שנים, זה חיסכון של מאות מיליונים, וברורה החשיבות של זה לחקלאות בראייה האסטרטגית. 

"גם שינוי המדיניות לגבי עובדים לא קשור בתקציבים. החקלאי משווע לעובדים. החלטות אסטרטגיות בלמו את זה בגלל טיעונים שטותיים. אושרו מכסות בטפטופים. אין שום סיבה להגביל דבר כזה ואת זה היה צריך לשנות. 

"קרקעות גם לא קשורות לתקציב, אלא למדיניות. אף פעם אף אחד לא חישב מה המשמעות של 30 אלף דונם קרקע חקלאית שננגסת מדי שנה, לאורך שנים. הקרקעות נלקחו לצרכים חשובים, אבל אף אחד לא חשב שצריך לקחת את הייצור החקלאי בחשבון או לתת על זה פיצוי. ישבנו עם שר השיכון ועם מנהל רמ"י (רשות מקרקעי ישראל – מ"ר), הקמנו ועדה משותפת שתכין הצעות שיתורגמו להצעת מחליטים בעניין. זה לא קשור בתקציב, אבל זה גורם ייצור אדיר בחקלאות". 

שני אמצעי הייצור המרכזיים שעדיין דורשים תקציב הם מים ומחקר פיתוח. מה יהיה עליהם?
"בנושא המים באמת צריך לקבל החלטות שקשורות לתקציב. עד היום אף אחד לא התעסק במים המושבים. לקחו את מחיר המים כגזירת גורל, כאילו שכתוב בתנ"ך שעל מים מושבים צריך לשלם שקל וחצי. זה הזוי. על זה אנחנו מקיימים מלחמת חורמה. לא נאפשר לגבות מחירים מטורפים על מים מושבים כשאנחנו בעצם מצילים את מדינת ישראל מעצמה.  

"כמות המים המושבים רק תלך ותגדל. יש תוכנית שלמה, גם באוצר, להרחבת תשתיות המים. היא כבר בפעולה. אמנם ייקח עוד כמה שנים עד שיסיימו אותן, אבל ככל שזה יתקדם ויהיו יותר תשתיות של מים שפירים ומושבים ביותר מקומות בארץ, יראו גם את התוצאות. האוצר יבין את זה מהר מאוד, כי הגדלת הייצור המקומי היא המפתח להורדת המחירים. לא ייבוא ולא שום פטנט אחר.  

"כלל ברזל של תפעול אומר שצריך להצליח לעשות יותר עם מה שיש. יש לנו כמה רעיונות לגבי הקצאת יותר מים לגידול חיטה. אנחנו מייבאים 90 אחוזים מהחיטה שלנו. זה טירוף. על אותה פיסת קרקע שעליה מגדלים חיטה, אפשר לייצר יותר בעזרת עודף מים מושבים שיש בישראל. העודף הזה רק ילך ויגדל. אם לא נעשה עם זה חקלאות, נצטרך לשפוך את זה לים. נשלם כסף ולא נשתמש בהם. אנחנו הולכים להשקות יותר משטחי גידול החיטה ובמקום לייצר 50 ק"ג מדונם, אפשר להגיע ל-500 ק"ג לדונם. יש מקומות בארץ שבהם זה נעשה, ומה שעושה את ההבדל זה ההשקיה במים מושבים. המים האלה יהיו במחיר ריאלי. ב-2023 הורדנו את מחיר המים ל-70 אג'. השגנו תקציב של 52 מיליון שקלים ואנחנו מחלקים את ההחזרים לחקלאים. זה רגל בדלת, אבל זה הכיוון.  

"העניין הוא שזה בר-ביצוע. אנחנו יודעים איך לעשות את זה. אם נגדיל את ייצור החיטה בארץ פי שניים או שניים וחצי ל-25 אחוזים מהביקוש, נהיה בסרט אחר לגמרי מבחינת בטחון המזון שלנו, לצד פרויקט החיטה שאנחנו מקדמים עם מדינות נוספות. מים שפירים הם סוגיה אחרת שיש לה יותר ביטויים תקציביים".  

כל עוד רשות המים עובדת כמשק סגור, האוצר צריך להקצות תקציב לסובסידיה של המים.
"בשום מקום בעולם החקלאים לא משלמים על המים כמו בישראל. אין היגיון במחירי מים גבוהים לחקלאים. זה לא מצב שאפשר לחיות איתו, כי זה לא עובר את הרף המינימלי של ההיגיון. היו לנו מחלוקות עם האוצר, אבל בנינו את האסטרטגיה, ורק עכשיו אנחנו מתחילים להיכנס לזה. אם צריך נביא את זה בחקיקה". 

איך רותמים לזה את האוצר כשיש מחלוקת על התפיסה?
"איפה שנרתום אותם אני אשמח מאוד. זה לא סוד שאנחנו והאוצר במחלוקת שורשית, עמוקה מאוד, כבר מהיום הראשון. המחלוקת הזאת צפה על רקע העובדה שלא אפשרנו להם את כל מה שרצו בנוגע להגנת הצומח. זה נושא שהם סימנו כחסם ייבוא, והם התעלמו לגמרי מהמטרה המאוד קונקרטית של שמירה מפני מזיקים. הם רצו לסגור את השירותים להגנת הצומח וקידמו את הנושא הזה בכנסת הקודמת. אנחנו רואים את הדברים אחרת". 

מה לגבי שינויים מבניים שכבר נעשו? 
"הם עוד לא יודעים מה מחכה להם בבומרנג שהם יחטפו. אנחנו הולכים להסיג אותם לאחור בכמה נושאים, כמו בנושא המכסים. כסף תמיד אפשר להביא, אבל לשקם יכולת בסיסית קשה מאוד. אנחנו רואים את זה טוב מאוד בעבודה על החזרת רשות התכנון לאחריותנו. לדוגמה, בעקבות רעיונות של משרד האוצר ועוד גורמים, רשות התכנון עברה ממשרד החקלאות למשרד לפיתוח הנגב והגליל במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.

"כולם יודעים ומסכימים שזו הייתה טעות חמורה מאוד, כולל השר לפיתוח הנגב והגליל. כולם מבינים שמשרד החקלאות יחזור לוועדות התכנון. אנחנו שנה אחרי המהלך, ורק עכשיו אנחנו לקראת תיקון החוק בקריאה שנייה ושלישית, כדי להחזיר את התכנון למשרד החקלאות. קשה מאוד לתקן שטות שנעשתה בהסכם קואליציוני. אנחנו צריכים עכשיו לקפל שלב אחרי שלב את כל הפנטזיות של אחרים, בעיקר באוצר".