דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ח' בניסן תשפ"ד 16.04.24
20.3°תל אביב
  • 20.9°ירושלים
  • 20.3°תל אביב
  • 17.6°חיפה
  • 18.5°אשדוד
  • 16.2°באר שבע
  • 23.8°אילת
  • 20.4°טבריה
  • 17.5°צפת
  • 19.0°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

הגדלת המיסוי על רווחי הבנקים: יו"ר ועדת הכספים תומך, בנקים קטנים דורשים החרגה

באוצר מתנדים לדרישת בנק יהב, מסד ומרכנתיל שהגדלת המס לא תחול עליהם, מכיוון שהם בבעלות בנקים אחרים | בדיון קודם תקף יו"ר הוועדה גפני את התנגדות בנק ישראל לחוק: "רווחי הבנקים הם על חשבון משפחות וזוגות צעירים, בנק ישראל לא נתן לצמצם אותם"

בנק יהב (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
בנק יהב. עמדת האוצר היא לא להחריגו מהמיסוי, לצד בנק מסד ובנק מרכנתיל (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
גל רקובר
גל רקובר
כתב כלכלי
צרו קשר עם המערכת:

ועדת הכספים התכנסה היום (שלישי) שוב לדון במיסוי רווחי היתר של הבנקים. מוקד הישיבה נגע לשאלה של החרגת בנקים נוספים בעלי נתח שוק קטן. האוצר מתנגד לכך, בגלל שהבנקים המדוברים הם חלק מקבוצת שליטה של בנקים גדולים יותר. 

הדיון התקיים על הצעת האוצר להחיל הוראת שעה שתרחיב את מיסוי הבנקים, כך שהמס האפקטיבי יעלה מ-34% ל-39% החל מחודש מרץ ועד 2025. על פי הערכות משרד האוצר, צעד זה יכניס לקופת המדינה 1.4 מיליארד שקלים נוספים, ומגיע על רקע זינוק ברווחי הבנקים כתוצאה מהעלאות הריבית של בנק ישראל.

החרגה על בנקים שנתח השוק שלהם נמוך מ-5% תהיה תקפה לבנק ירושלים ולוואן זירו אך לא לבנק מסד, בנק מרכנתיל ובנק יהב, שמוחזקים בחלקם על ידי בנקים גדולים יותר.

נציגת האוצר, אביגיל ונקרט, הסבירה את התנגדות האוצר להחרגת בנקים נוספים: "לגבי ההחלטה שלנו שלא להחריג בנקים שהם חלק מקבוצה, מדובר בבנקים שנשלטים על ידי בנקים אחרים. מבחינת מבנה תאגידי אין משמעות אם בנק הוא מותג בתוך בנק אחר, או חברה בת. התמריצים הם אותם תמריצים של החברה האם. בנק שמוחזק כחלק מבנק גדול יותר הוא חלק מאותו שיווי משקל, לכן לא ראינו אותם כגורם מחולל תחרות". 

נציגי הבנקים שסביבם נסוב הדיון התעקשו שהם עצמאיים חרף החזקתם המשמעותית על ידי הבנקים הגדולים, והדגישו את הרווחיות הנמוכה שלהם באופן יחסי.

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) שאל מה חלקם של הבנקים הללו מתוך 1.4 מיליארד השקלים הצפויים להגיע מהמס כל שנה, ובאוצר השיבו ש-100 מיליון שקלים. 

נציגי הבנקים הגדולים הביעו שוב את התנגדותם למהלך באופן כללי. הם ציינו את הורדת הדירוג של ישראל על ידי סוכנות דירוג האשראי מודי'ס, והזהירו שהצעד מוסיף לאי הוודאות.

גפני: "רווחי הבנקים הם על חשבון משפחות וזוגות צעירים, בנק ישראל לא נתן לצמצם אותם"

בישיבה שנערכה בשבוע שעבר הודיע יו"ר הוועדה, משה גפני (יהדות התורה) על תמיכה בהגדלת המס. גפני האשים את בנק ישראל שמנע בעבר צעדים לצמצום רווחי הבנקים. "אתם באים בידיים לא נקיות", האשים גפני, "אנחנו זמן רב מנסים בחקיקה ובדיונים להוריד את רווחי הבנקים שהם על חשבון משפחות וזוגות צעירים ואתם לא נתתם לעשות את זה. הגנתם על הבנקים. אני הייתי מציע שלא תתערבו." נציגי הבנקים ובנק ישראל התנגדו לדבריו. גפני ציין בהערת ביניים שלדעתו החוק יגיע לעתירה בבג"ץ. לא התפתח דיון בנושא ולא ברור על סמך מה גיבש גפני את דעתו.

אביגיל ונקרט הציגה בישיבה את הרקע להצעה: "הצעד הוא חלק מהתוכנית המאזנת, חלק משורה של צעדים שנועדו לאפשר לתקציב המדינה להתמודד עם עלייה בהוצאות וירידה בהכנסות בעקבות המלחמה".  

"מסביבת ריבית אפסית הגענו לריבית של 4.75% בשיא וכעת 4.5%", אמרה ונקרט. "עליית הריבית גולגלה באופן מלא לריבית שהבנקים גובים, וכולה היתרגמה להכנסות הבנקים. הריבית שהבנקים מעניקים לציבור עלתה, אך פחות, כלומר היא התגלגלה לפיקדונות בצורה חלקית. הפער בין הריבית שהם מקבלים לזו שהם מעניקים גדל ולכן גם הרווח". 

בוועדה מתחו חברי הכנסת ביקורת על נציגת אגף התקציבים על כך שאין לה את נתוני הרווחים העדכניים של הבנקים. "איך ניקח מס על רווחים עודפים מבלי שברור לנו מה הרווח?" שאל יו"ר הוועדה גפני, "אני נדרש להצביע בעד הצעת הממשלה לרווחי יתר של הבנקים. האם אתם סבורים שמה שתיארת כעלייה ברווחי הבנק נקראת רווחי יתר?" ונקרט השיבה: "עלייה של רווחים לכשעצמה, אין איתה בעיה. בגלל שהיא הגיעה כתוצאה מהחלטת בנק ישראל, התשובה היא כן." 

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"הבנקים זכו ל-100% רווח, 0% סיכון, ללא שום עשייה מיוחדת, תודות לגישה הבלעדית של הבנקים לכלים המוניטריים של בנק ישראל", אמרה ונקרט. "העלייה ברווחי הבנקים היא ברובה תוצאה של החלטת בנק ישראל להעלאות הריבית ולא של פעולות הבנקים ולכן אנחנו מתייחסים אליה כרווחי יתר" .

ונקרט הציגה נתונים לפיהם הכנסות הבנקים מריבית זינקו עם עליות הריבית בעוד ההוצאות על הריבית עלו אך בהיקף קטן בהרבה. שאר הוצאות הבנקים, כמו הוצאות תפעוליות, היו יציבות. ב-2022 הכניסו הבנקים כ-72 מיליארד שקלים מריביות והוציאו כ-22 על זיכויי ריבית ללקוחותיהם. עוד הציגה ונקרט שהתשואה הכוללת על ההון, שעמדה בין 8% ל-9% לפני משבר הקורונה, קפצה ליותר מ-16% ב-2022 ו-2023. התשואה על ההון של הבנקים בישראל היא הגבוהה בעולם אחרי צ'כיה, שנוקטת מיסוי רווחים חריגים. בהשוואה בינלאומית שערך משרד האוצר, ממוצע התשואה על ההון של הבנקים בקרב כלל המדינות עמד על 12%, מה שמעיד על כך שרווחי הבנקים בישראל חריגים בהשוואה בינלאומית, בעוד שלפני העלאות הריבית מצבם היה דומה למקבילים בעולם. 

ההשוואה הבינלאומית חשפה שתופעת עליית רווחי הבנקים מריבית קיימת ברחבי העולם אך עוצמתה בישראל גדולה יותר. ההפרש בין ריבית בנק ישראל לריבית שמשקי בית מקבלים על פיקדונות, המבטא גלגול חלקי של עליית הריבית של בנק ישראל, עלה לכ-1.26%. ההפרש באיחוד האירופי עלה אף הוא אך פחות, כלומר גלגול העלאות הריבית לציבור היה מלא יותר מאשר בישראל. 

חברי הכנסת נעמה לזימי (העבודה) ונאור שירי (יש עתיד) שאלו את נציגת האוצר למה ההצעה כה קטנה בהיקפה נוכח הזינוק ברווחים. ונקרט השיבה כי "הצעד מאזן בין שלושה שיקולים: הצורך הפיסקלי בהגדלת הכנסות המדינה, גבייה של רווחים שאנחנו סבורים שהם עודפים, ומיתון השפעות שליליות אפשריות של המהלך." 

כדי לצמצם את הסכנה להשלכות שליליות, הגבילו באוצר את המהלך לשנתיים והחריגו את בנק ירושלים ובנק One Zero, שנתח השוק שלהם קטן מ-5%. נוסף לכך, בסוף שנת 2024 ההחלטה תיבחן נוכח התפתחויות מקרו-כלכליות. ההשלכות השליליות האפשריות נוגעות להשקעות זרות והתפתחות תחרות במערכת הבנקאית. 

הבנקים מתנגדים: "רווחי הבנקים מגיעים לציבור דרך קרנות הפנסיה"

אבי בוסקילה מנכ"ל בנק יהב התנגד לכך שהבנק בהנהלתו לא מוחרג בגלל 50% החזקה של בנק מזרחי: "צריך להשאיר בנק שיחולל תחרות ועליכם לדאוג שבנק יהב יוחרג. אנחנו גובים הכי פחות עמלות וריביות על הלוואות. הרווחיות שלנו הרבה יותר נמוכה מהבנקים האחרים." 

כלל הבנקים מתנגדים למהלך. איתן מדמון מנכ"ל איגוד הבנקים (כולם חוץ מלאומי) ונציג בנק לאומי ברי רוזנברג התנגדו למהלך שלטענתם אינו הוגן בגלל שהוא מוחל רק על סקטור ספציפי. רוזנברג הוסיף שיש עוד חברות שנהנו מרווחים גדולים, חלקם כתוצאה מהעלאות הריבית, וכן שרווחי הבנקים מגיעים לציבור דרך קרנות הפנסיה. נציגי הבנקים התייחסו גם לפגיעה בסנטימנט המשקיעים הזרים ולהגדלת אי הוודאות שעלולה לפגוע ביציבות הפיננסית.  

יוסי סעדון, נציג בנק ישראל הביע את התנגדות הבנק המרכזי בציון טענות זהות. חברי הכנסת שאלו האם 1.4 מיליארדי שקלים שהם חלק קטן מהרווחים כל כך משמעותיים וסעדון השיב: "יכול להיות ש-1.4 מיליארדי שקלים אינם משמעותיים ביחס לרווחי הבנקים אבל בתקופה של חוסר וודאות הסנטימנט חשוב." גפני, כאמור, תקף את בנק ישראל על התנגדותו. גם ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) תקף את בנק ישראל, שלשיטתו מנע מהלכים להגדלת התחרותיות והקטנת הרווחיות במערכת הבנקאית: "אתם רק אומרים מה לא, אף פעם לא מה כן".  

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) הטיל ספק בצורך להמשיך את ההוראה ל-2025. ח"כ אורית פרקש-הכהן מהמחנה הממלכתי הצטרפה וביקשה להכפיף את ההחלטה להמשיך לקיים את הוראת השעה ב-2025, שעל פי ההצעה הנוכחית מצויה בידי שר האוצר, לאישור ועדת הכספים. היא הוסיפה שיש להבטיח שהמס לא יגולגל ללקוחות הבנקים. 

"אם הרגולטור היה עושה את עבודתו לא היינו מגיעים לפה", האשימה ח"כ נעמה לזימי (העבודה) את בנק ישראל. "כשאין רגולציה יש חקיקה. אנחנו הפצרנו ברגולטור, תעשו את עבודתכם כך שהעיוות שנוצר יטופל. אני שוחחתי עם נציגי בנק ישראל והם הודו שיש עיוות שדורש טיפול." היא גם הציעה להפוך את החוק למנגנון קבוע שמיושם במצב אינפלציוני בו מעלים ריבית. 

ונקרט השיבה על החשש שהצעד יתגלגל אל הציבור: "הבנקים גובים את המחיר המקסימלי גם כך, מס על רווח לא משפיע על כך." 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!