הוועדה לקידום מעמד האישה מצאה כי משרד השיכון לא עדכן את תעריפי הסיוע לנפגעות אלימות שנזקקו לפתרון דיורי מאז שנת 2002.
המסלול המהיר לסיוע בשכר דירה לנשים שהוכרו כנפגעות אלימות על ידי המדינה, מאפשר סיוע בשכר דירה לתקופה של 36 חודשים. הוועדה לקידום מעמד האישה התכנסה אתמול (שלישי) כדי לדון במצב הדירות בהן מתגוררות נשים בדיור הציבורי, ואיך ניתן לשנות את המצב בו הסיוע לשכר הדירה לא עודכן כבר 20 שנה, ועומד על 1,370 שקלים בשנה, ולאחר השנה הראשונה לתשלום יורדת הדרגתית. בנוסף לכך, מצאה הוועדה שהסיוע משולם באופן זהה לנפגעת אלימות ללא ילדים או לאם במשפחה מרובת ילדים, שחייבת לצאת מביתה בדחיפות, לעתים יחד עם ילדיה.
"נפגעי אלימות זכאים לבחון זכאות לדיור ציבורי וזה גם עולה בוועדות חריגים", אמרה בדיון הוועדה ליאת גואלי, מנהלת תחום פרט וחריגים במשרד השיכון. "אני מסכימה שמדובר בסכום נמוך" אמרה גואלי. לדבריה, אגף הפרט ניסה לפנות מספר פעמים לראשי המשרד לאורך השנים לעדכון תעריף הסיוע, אך נענה בשלילה. "עדכנו בשנה האחרונה את הנוהל שלנו כך שגם נשים שעדיין לא הוכרו ברווחה כנשים מוכות יקבלו סיוע ל-3 חודשים עד שהרווחה תכיר בהם".
"צריכה להיות מדרגה שאישה שסובלת מאלימות בזוגיות תוגדר כזכאית לדיור ציבורי בלי הבחנה כלכלית – ואם לא אז שיהיה סיוע מקסימלי בשכר דירה", אמר ח"כ גלעד קריב (העבודה), שמקדם הצעת חוק שתאפשר לנשים ששהו במקלט לנשים נפגעות אלימות להיות מוגדרות כזכאיות אוטומטית לדיור ציבורי.
"חברה סיפרה לי שהיא ניסתה לברוח מבן זוגה והיא מצאה מפלט ולבסוף הייתה רעבה ללחם ולכן חזרה לבן זוגה", סיפרה ראש הועדה, ח"כ פנינה תמנו שטה. "בשביל זה קיים השיכון והדיור הציבורי אבל בפועל אין אותו" לפי נתוני משרד השיכון, התור לדירות הדיור הציבורי עומד כיום על מעל ל-30 אלף איש.
נעמי שניידרמן מנכ"לית עמותת "אישה לאישה", סיפרה שמשרד הרווחה הבטיח הקצאה של 40 דירות מעבר לנשים נפגעות אלימות בביתן, אך בפועל הוקצו 20, בעוד לנשים עצמן קשה יותר לפנות לוועדות חריגים שיבחנו את מצבן. לדברי רונית צור, מנהלת תחום דיור חוץ ביתי במשרד הרווחה אין הבטחה לדירות נוספות, אך חלק מהדירות הקיימות יעברו הרחבה. "הרחבה גורפת פוגעת בעמותות אם מחזיקים דירה וצוות לדירה ריקה זה פוגע. יש מדיניות משרד", אמרה צור. "ההסתכלות היא במכלול הצרכים במסגרת התקציביות".
"המצב נהיה הרבה יותר גרוע. ועדת חריגים כמעט חוסלה", אמר דני גיגי מנכ"ל פורום הדיור הציבורי. לדבריו, הנושא נבחן בבג"צ שדרש ממשרד השיכון להביא תבחינים חדשים ובהם הדרישה לכלול נשים נפגעות אלימות. "לא רוצים להשכיר לנשים נפגעות האלימות דירות, אין להן ערבויות", הוסיף גיגי וטען שכל עוד לא יהיה מספיק דיור ציבורי, המענה שיקבלו הנשים יהיה חלקי. "גם כשמשכירים להם דירה, היא חורבה שאי אפשר לחיות בה".
"אנחנו מכירים בצורך לסייע לנשים בשכר דירה", הוסיפה טלי רוזנפלדר, מנהלת תחום אלימות במשפחה במשרד הרווחה, "אין ספק שלנשים יוצאות אלימות יש קושי לשכור דירה בקהילה".
ראש הוועדה ח"כ פנינה תמנו-שטה (המחנה הממלכתי) קראה למשרד השיכון לעדכן את סכום הסיוע בשכר הדירה, לערוך אבחנה בסיוע לפי מספר הילדים, וכן דרשה משר הרווחה שיבהיר מדוע לא קוימה ההתחייבות להגדיל את מספר הדירות ל-45.
