
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי ההתאחדות לכדורגל תשלם פיצוי בסך 40 אלף שקלים לעוזר שופט בליגה הלאומית שנגרע מהסגל על רקע משקלו ונראותו. "משקלו של המערער היה שיקול משמעותי, גם אם לא יחיד, בהחלטה לגרוע אותו מסגל הליגה הלאומית ולשבצו בליגה נמוכה יותר", נקבע בפסק הדין.
העובד שימש כעוזר שופט בליגה הלאומית בשנים 2013-2016. בשנת 2016 החליטה ההתאחדות לגרוע אותו מסגל עוזרי השופטים בליגה בשל "יכולת מקצועית נמוכה", ולהעביר אותו לסגל השופטים האזוריים.
בשל כך תבע העובד את ההתאחדות בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בטענה כי ההתאחדות פיטרה אותו ללא שימוע כדין וללא הודעה מוקדמת על רקע משקלו העודף, ובכך הפלתה אותו שלא כדין.
לאחר שבית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו, ערער העובד לבית הדין הארצי באמצעות עורכות הדין לירון סבן ואדוה אפרת-בוזנח.
בית הדין הארצי קיבל את טענתו כי בהחלטת הגריעה היה מעורב שיקול זר – משקלו של עוזר השופט, ולפיכך פסק לו את הפיצויים.
בפסק הדין, שנכתב על ידי השופטת לאה גליקסמן, צוין כי בית הדין האזורי התעלם מאמירות בזמן אמת, מהן עולה כי משקלו של עוזר השופט היווה שיקול בהחלטה לגרוע אותו מהסגל. השופטת ציינה עוד, כי על אף שקיבל ציונים והערכות חיוביים, ועל אף שלא נרשמו הערות על תפקודו המקצועי בכלל ועל אופן ריצתו בפרט, בחלק מדוחות הביקורת שנערכו בעניינו של עוזר השופט נרשמו הערות בנוגע למשקלו ולנראותו.
בין היתר נכתב בהערות, כי "נאמר לו בחדר ההלבשה בסיום המשחק כי עליו להוריד במשקל. נכון לעכשיו לא עובר מסך"; "הערה/הארה: אתה חייב אם אתה רוצה לעלות מדרגה נוספת להוריד משקל. זה נראה לא אסטטי", ו־"הערתי לו שעליו להוריד במשקל. הבהרתי לו שהיום העוזרים צריכים להיות ולהיראות ספורטיביים ואתלטיים ושעליו לקחת את העניין ברצינות ומהר, באם ירצה להמשיך ולהתקדם".
אמירות אלה נאמרו לעוזר השופט בביקורות שבהן קיבל ציון טוב והערות חיוביות על תפקודו המקצועי. בית הדין העיר, כי אמירות אלה מדגישות את החשיבות שיוחסה למשקלו והשלכותיו על הנראות, להבדיל מהשלכותיו על הביצועים.
"לטעמנו, במקרים שבהם משקלו של אדם כשלעצמו אינו רלוונטי לעבודתו, דהיינו, אין לו השלכה על יכולתו של העובד (או המועמד לעבוד) לבצע את עבודתו, והעובד מוכיח כי החלטת המעסיק בנוגע לתנאי עבודתו (העברה לתפקיד אחר, צמצום משרה, פיטורים וכיו"ב) התקבלה גם בשל משקלו (לא כל שכן רק בשל כך) – קמה לעובד עילת תביעה גם מכוח הפרת חובת תום הלב, שכן משמעות הדברים היא כי המעסיק קיבל את החלטתו משיקול זר ולא ענייני", נכתב בפסק הדין.
בית הדין לא הכריע בשאלה האם יש לפרש גם את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה כאוסר על אפליה בגין משקל, דבר שיטיל את נטל ההוכחה בהליכים עתידיים בנושא על כתפי המעסיק.
עוד נקבע, כי ההתאחדות תשלם לעובד השלמה של עוד כ-5,000 שקלים לפיצויי הפיטורין, ושכר טרחת עורכות הדין על סך 5,000 שקלים.
מההתאחדות לכדורגל נמסר: "קיבלנו את פסיקת בית הדין. אנו מכבדים אותה ונקיימה כלשונה".