הכנסת חזרה השבוע לדון בחידוש החוק שאיפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירתם בהנחה, שבוטל לפני שנה. מאז, דיירים שביקשו לרכוש את דירתם בהנחה, מנועים מלעשות זאת. בעקבות לחץ של חברי הקואליציה והאופוזיציה, הביא שר השיכון יצחק גולדקנופף לשולחן הכנסת הצעה לחידוש החוק, אך בדרישה שיהיה במתכונת מצומצמת יותר שתקשה על הרכישה.
חוק זכויות הרכישה, הידוע גם בכינוי "חוק המכר", חוקק עוד בסוף שנות ה-90, אך יצא לפועל רק בשנת 2013, לאחר שבג"צ כפה את יישומו על המדינה. הוא איפשר לדיירים לרכוש את דירתם מהמדינה בהנחה משמעותית, שנגזרה ממספר השנים שבהן התגוררו בדירה ושילמו עבורה דמי מגורים חודשיים. ההכנסות מהמכירות עברו לקרן מיוחדת שיועדה לרכישת דירות חדשות, שדרכה נרכשות דירות חדשות כיום.
החוק שהביא לאחרונה השר גולדקנופף עבר בקריאה ראשונה בחודש יוני, אך בעקבות המשבר הממשלתי סביב הרפורמה המשפטית, המלחמה וחילוקי דעות בין חברי הכנסת לממשלה, הדיונים על חידושו קפאו ומתחדשים רק כעת.
יותר רוכשים, פחות מלאי
על פי משרד השיכון, שהוביל את ההתנגדות לחידוש החוק ביחד עם האוצר, קצב ירידת מלאי הדירות בדיור הציבורי בישראל, שלטענתם נובע בעיקר בגלל החוק, עומד על 1.95% בשנה. בכירי המשרד, ובהם המנכ"ל מורגנשטרן, טוענים שהם מוכנים ללכת לפשרה מול הכנסת במטרה לחדש את החוק, אבל בתנאים מגבילים שטרם הוצגו.
על פי המשרד, התנאים נדרשים מכיוון תוך שמונה שנים, כך צופה המשרד, לא יתאפשר יותר אכלוס מחדש של ממתינים זכאים בדירות ישנות, כי כולן יעברו לידי דייריהן במידה והחוק יחזור למתכונתו הישנה.
כעת, בנוסף לכך, המשרד הראה שקצב הגידול בתור לדירות לזכאי משרד השיכון כמעט ויכפיל את עצמו בשמונה השנים הקרובות, ויעמוד על מעל 10,200 ממתינים, מה שלטענת אנשי המשרד דורש בחינה מחדש של זכות הדיירים לרכוש דירה בהנחה.
הנתונים אותם הציג משרד השיכון שכנעו את יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יעקב אשר, שהחוק דורש שינוי שיקשה על הדיירים לרכוש את דירתם, אבל אשר הבטיח שיפעל לקידומו במתכונת מצומצמת שתידון בוועדת הפנים בשבועות הקרובים.
"אין שום תוכנית מדינית גדולה להרחבת המלאי", אמרה ח"כ נעמה לזימי בתגובה לנתונים שהביאו המשרד. ביחד עם חברי הכנסת מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), קטי שטרית ואליהו רביבו (הליכוד) היא הובילה מספר הצעות לחידוש החוק.
הצעתו של רביבו, הצעת חוק מצומצמת שזכתה לגיבוי של ראש הממשלה, מבקשת לאפשר לדיירים למכור את הדירות רק כעבור עשר שנים, על פניו, כדי להתמודד עם ספסור בדירות על ידי קבלנים – בעיה שסדר הגודל שלה אינו ברור, אך לטענת משרד השיכון קיימת. נכון לזמן זה, כלל ההצעות שעומדות על הפרק לחידוש החוק נתקלו בהתנגדות נציגי האוצר, שהתייחסו לכך מספר פעמים בשנה האחרונה.
"משרד השיכון מראה לנו שהדיור הציבורי דוהר למוות. אי אפשר לקבל את זה בלי לשאול שאלות יסוד, כמו מה התקצוב שלו", אמר ביטון, שיצא נגד התפיסה של משרד השיכון לפיה מכירת הדירות בהנחה נתפסת כוויתור על הכנסותיו, ומהווה בסיס לתפיסה שמדובר בחוק לא ראוי. "המדינה 'מוותרת' כל שנה על מיליארדים של הכנסות בפרויקטים של 'דירה בהנחה' וסבסוד מגרשים. מדובר בוויתור הקטן ביותר של המדינה – לחלשים ביותר", כך ביטון.
חברי הכנסת לזימי וביטון ציינו לטובה את העובדה שמשרד השיכון רכש 800 דירות בשנתיים האחרונות, רכישה משמעותית מאוד ביחס לשנים הקודמות, אך גם בקצב הרכישה הנוכחי, הוא צפוי לאבד התחייבות לתקציב לרכישה של עוד 1,100 דירות.
"מאשימים את הדיירים"
בשנים האחרונות, מספר תוכניות לקידום רכישות גדולות היקף דרך הגדלה משמעותית של התקציב והתחדשות עירונית שקודמו בכנסת, בממשלה ובקרב בכירי המשרד, נתקלו בחסמים משמעותיים מצד הפקידות הבכירה באוצר, ושרים שלא רצו לעסוק בהרחבת מלאי הדירות מסיבות אידיאולוגיות.
"להגיד שהדיירים שרוכשים דירה בהנחה אשמים זו מניפולציה", אמר דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, שדרש את הארכת החוק עוד טרם ביטולו, ועומד על כך שאין לעשות בו שינויים. "אנחנו דורשים תוכנית שנים. מקור תקציבי, מאיפה הולכים להביא דירות. למה לא קונים דירות במחיר למשתכן ומגדילים דרך התחדשות עירונית או הכנסות של רשות מקרקעי ישראל, שאחת ממטרותיה היא בניית דיור ציבורי. במקום זה מאשימים את הדיירים".
