מכבי חיפה העפילה השבוע לשמינית גמר הקונפרס ליג והקפיצה ממרבצם האינסופי את כל עכברי הדירוגים. זו פעם שישית שקבוצה ישראלית מעפילה לשמינית גמר מפעל אירופי, ומכיוון שהפועל ת"א (2001) ומכבי ת"א (העונה) עשו זאת פעם אחת, הרי שזו הפעם הרביעית של מכבי חיפה והפעם הראשונה ששתי קבוצות ישראליות עושות זאת בעת ובעונה אחת, עד כדי מצב שעליה תיאורטית שלהם לרבע הגמר יכולה להפגיש ביניהן, תיאורטית, ברבע הגמר. וזה אגב מעניין, עם איסור קיום משחקים במסגרת אירופית בישראל… אבל די לצרה בשעתה.
בפעם הראשונה מאז עונת הצ'מפיונס הראשונה של מכבי חיפה ב-2002/3, שבאה שנה אחרי עונת רבע גמר אופ"א של הפועל ת"א ב-2001/2, נמצאות הקבוצות הישראליות פסע מהמקום ה-15 בדירוג אופ"א שמבטיח השתתפות של שתי קבוצות ישראליות בעת ובעונה אחת במוקדמות ליגת האלופות.
ההתלהבות הכללית מהאופציה הזו משכיחה מספר עובדות שעליהן חייבים להתעכב. לפני הכל, גם אחרי ההעפלה של מכבי חיפה לשמינית הגמר, נמצאת ישראל במקום ה-16. כדי שהיא תתקדם לפחות מקום אחד (היא גם מסוגלת ליותר, אם כי בסבירות נמוכה), היא צריכה לעשות ניקוד (0.25 לתיקו ו-0.5 לניצחון), גם בשמינית הגמר, ונזכיר, היריבות קשות יותר ולקבוצות הישראליות אין ביתיות. תיאורטית, מכבי ת"א ומכבי חיפה יכולות להיות מודחות בשמינית הגמר בארבעה הפסדים וכל התיאוריה תלך לעזאזל.
***
גם המקום ה-15 הוא לא כזו חגיגה. האלופה וסגניתה יחלו במקרה הזה את הופעותיהן בקיץ 2025 בסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות: האלופה במסלול הרגיל, וסגנית האלופה במסלול קשה הרבה יותר, בין הלא אלופות שמגיעות ממדינות מדורגות גבוה משמעותית מישראל.
ישראל הייתה במקום ה-15 פעם אחת בלבד בתולדותיה, בעונת 2004/5. באופן פרדוכסלי, הפסידה אז האלופה מכבי חיפה לרוזנבורג ונשרה מהתחרות ואילו מכבי ת"א, סגנית האלופה, העפילה לשלב הבתים. זה לא קרה יותר מהסיבה הפשוטה, שהרבה יותר קשה לשמור על מקום בין 15 הראשונות באירופה מאשר להשיג אותו. הסיבה? לעליה בדירוג יש מחיר.
עליה בדירוג, במקרה הנוכחי, תכריח את ישראל לשלוח 5 נציגות לאירופה, מליגה של 14 קבוצות. בדרך כלל, הקבוצה הרביעית מישראל לא שורדת הרבה באירופה, קל וחומר קבוצה חמישית. העונה הייתה זו בית"ר ירושלים שהודחה בתום התמודדות כפולה מול פאוק סלוניקי, בעונה שעברה הייתה זו מכבי נתניה שעפה בעקבות פגישה עם בשאשקאהיר מטורקיה, ולפני כן מ.ס אשדוד שעפה מול נפטצ'י באקו האזרית. סיבוב מוקדמות אחד וזהו.
צריך לומר בהגינות, הליגה הדו ראשית מונעת מישראל להתקדם באמת בזירה האירופית. מכבי ת"א צברה ניקוד מדהים, מכבי חיפה והפועל ב"ש צברו ניקוד בינוני שלא מבטיח להם הגרלות נוחות יותר עד לשלב הבתים וכל היתר, לא יהיו מדורגות החל מסיבוב המוקדמות השני, בכל מצב. וכזכור, יש 4 סיבובי מוקדמות עד לשלב הבתים.
כדי שישראל תשמור על מקומה בין 15 הראשונות, היא צריכה לייצר ניקוד. היא תעשה את זה אם הקבוצות הפחות טובות שייצגו אותה, יעברו שלבים מעל ומעבר לציפיות, ולפחות 2 קבוצות יהיו בשלב בתים. הבעיה היא, שכדי לצבור ניקוד צריך לשחק הרבה משחקים. מכבי חיפה שיחקה העונה 16 משחקים באירופה – שיא ישראלי – והיא תגיע ל-18 משחקים לפחות. ככל שמשחקים יותר, יש יותר סיכוי לצבור ניקוד. אם ישראל תגיע למקום ה-15, כבר בקיץ 2025 יהיו לה פחות משחקים.
מחזיקת הגביע תחל את השתתפותה רק בסיבוב השלישי של הליגה האירופית ושתי הנציגות האחרות בסיבוב השני של הקונפרנס ליג. נכון, השיטה האירופית מאפשרת לקבוצות מקצה שיפורים במפעל נחות מהן, כך שכל קבוצה ישראלית שתשחק בליגה האירופית, תקבל עוד הזדמנות בקונפנרס ליג ושתי קבוצות בליגת האלופות, תקבלנה הזדמנויות נוספות גם בליגה האירופית וגם בקונפרנס ליג. מי שלא לוקחת את ההזדמנות הזו, מרסקת את הדירוג של המדינה שלה.
וכך, אם ישראל תשיג את המקום ה-15, לפחות שלוש קבוצות שלה יהיו בפלייאוף הקונפרנס ליג בקיץ 2025. אם ישראל תשלח העונה נציגה לרבע גמר הקונפרנס ליג – מכבי ת"א כידוע דורגה בהגרלה – אז ישראל קרוב לוודאי תסיים את העונה במקום ה-14 ואלופת המדינה בעונה הבאה, כבר תשחק בפלייאוף ליגת האלופות – ולכן יובטח לה שלב בתים בליגה האירופית.
***
מכבי חיפה הוכיחה העונה שאפשר לעבור בשלושה מפעלים ועדיין לשרוד. היא הודחה בפלייאוף ליגת האלופות ונשרה לשלב הבתים של הליגה האירופית. שם הספיק לה ניצחון בודד, במחזור הסיום על פנאתינייקוס כדי להבטיח את המקום השלישי בבית ולהגיע לפלייאוף הקונפרנס ליג, בו הדיחה כאמור את גנט. חיפה שיחקה יותר משחקים והשיגה פחות ניקוד ממכבי ת"א שהפסידה בכל העונה האירופית רק פעם אחת, אגב לאותה גנט.
הסיכוי הזה, לשתי קבוצות ישראליות במוקדמות ליגת האלופות ולחמש קבוצות ישראליות במפעלים אירופיים, יכול להפוך את עונת 2024/25, העונה הבאה, לעונה מדהימה ומרתקת. קרב האליפות יגדל, כי המקום השני מוביל למוקדמות ליגת האלופות ולפיכך, להזדמנות להגיע לשלב בתים כלשהו, וכך גם הקרב על הפלייאוף העליון ואפילו על זכייה בגביע. פתאום, מקום חמישי, שהוא בדרך כלל מקום ניחומים לאלה שהגיעו לפלייאוף העליון ובעצם הפכו אותו לגארבג' טיים – בגלל מרחק אדיר מאליפות או מכרטיס לאירופה – יהפוך להיות יעד נחשק (זאת כמובן בהנחה לא מופרכת שאחת מארבע הראשונות תזכה בגביע המדינה).
וחשוב לזכור עוד משהו: ישראל צברה עד כה העונה 8 נקודות דירוג, ההישג השני בטיבו בהיסטוריה שלה באירופה. בעונת 2001/2 עם עשתה 8.333 נקודות. אבל זה מילא. ממוצע הניקוד שלה בארבע העונות האחרונות עומד על 7 נקודות – ממוצע! ומכיוון שהדירוג נקבע על פי הניקוד המצטבר בחמש העונות האחרונות, ישראל תפתח את העונה הבאה באירופה במקום ה-11, והיא עדיין תשחק כמו המתכונת של העונה, עם הרבה יותר משחקי מוקדמות ואפשרות לצבור יותר ניקוד ואפילו ניקוד בונוס. הפער בינה לבין המקום ה-12 עמד לפני משחקי יום חמישי על יותר מנקודה, וזה מבטיח המון.
מקום 11 זה כבר שדרוג אדיר. אם ישראל תשמור עליו בעונה הבאה, זה פותח לה אפשרויות מדהימות בקיץ 2026: אלופה בפלייאוף ליגת האלופות (ושלב בתים מובטח באירופית), סגנית אלופה בסיבוב שני מוקדם באלופות (שזה מבטיח לה לפחות פלייאוף באחד המפעלים) , מחזיקת גביע בפלייאוף הליגה האירופית (שזה מבטיח שלב בתים בקונפרנס ליג), ועוד נציגה (השלישית או הרביעית בטבלה) במוקדמות הליגה האירופית (סיבוב מוקדם שני, עם אופציה להתקדם בקונפרנס ליג). נציגה חמישית תהיה במוקדמות הקונפרנס ליג.
רק כדי להשלים את הפנטזיה, המקום העשירי – שנמצא טיפה יותר גבוה – מבטיח נציגה אוטומטית בשלב הבתים בליגת האלופות. אגב, ליגת האלופות הוא מקום שקבוצות ישראליות מתקשות להשיג בו ניקוד ואפילו את המקום השלישי שמוביל לליגה האירופית. המקום העשירי הוא בדרך כלל תקרת זכוכית עבור מדינות בסדר הגודל של ישראל וגם מלכודת דבש. מפה מתחילה גם הנפילה.
הישג ישראלי יהיה להגיע למקום ה-15 העונה ולשמור עליו כמה עונות. תשאלו את סרביה למשל ששלחה העונה 5 קבוצות לאירופה, אחת אוטומטית בליגת האלופות (זוכרים את ברק בכר בהכוכב האדום?), והתרסקה למקום ה-19 בדירוג כשכל קבוצותיה מתרכזות בליגה עוד מ-2023.