"היקף המנהרות העצום ברצועת עזה גדול מכדי לאפשר טיפול יעיל על ידי צה"ל בעת הזו", אומר ד"ר עמיחי מיטלמן, מהמחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל, מומחה להנדסת מנהרות. בראיון ל'דבר' הוא מנתח את המורכבויות ההנדסיות והכלכליות של חיסול המנהרות, ואומר שלדעתו, אין פתרון אחד שיהיה "הפתרון" בה' הידיעה, אך בתהליך פתוח של מחקר וניסויים, אפשר לייצר פתרונות שייתנו בעתיד מענה מספק לאתגר.

האמירות לפיהן הצבא השמיד את המנהרות הן, לדבריו, תרחיש לא סביר: "אם תבדוק לאחור, תמצא ציטוטים של מנהיגים ישראלים שאמרו: 'השמדנו להם את המנהרות', וזה התברר כשגוי. המכשול, שהשקענו בו מיליארדים, חסם להם את המנהרות החודרות, אבל הם פרצו אותו בצורות אחרות, בכול דרך אחרת – ריחוף באוויר, סירות בים, ופרצות בגדר מעל הקרקע".

ד"ר עמיחי מיטלמן, מומחה למנהרות (צילום: אלבום פרטי)

מיטלמן (44) שרת בקבע במערך הבינוי של צה"ל ומשרד הביטחון. לאחר שחרורו למד הנדסה וחזר לשרת בקבע כמהנדס צבאי. אחרי שנבחר במכרז שנקרא "מוקד ידע מנהור", נשלח להתמחות בהנדסת מנהרות בקנדה, שם עשה את התואר השלישי. הוא חזר לשרת בקבע ולפני כשלוש שנים השתחרר. כיום הוא מרצה באקדמיה, חוקר וגם יועץ. לדבריו, גם האנשים הכי מקצועיים שיש כיום בישראל חסרים עדיין פתרונות כדי לטפל באתגר המנהרות.

"זה בעצם 'מפעל חיים' שמלווה אותנו כמה דורות", הוא אומר, "גם בצפון וגם בדרום, והאויבים שלנו מרחיבים אותו עקשנות ובהתמדה. יש גם מערכת קפיטליסטית שמניעה את זה – הברחה של סחורות, ואני משער שבצפון זה גם סמים וסחורות לא חוקיות אחרות".

מנהרות הן לא דבר ייחודי לפלסטינים ולחיזבאללה.
"נכון. גם לנו יש את הבור בקרייה. העיסוק הכי בולט במנהרות בהיסטוריה נגע בכלל למלחמה הקרה. האמריקנים בנו מנהרות ענק בתוך הר שמוגנות מפצצת אטום, כחלק מדוקטרינת 'השמדה הדדית מובטחת' מול הרוסים".

"האמריקאים לא הצליחו להשמיד את המנהרות בווייטנאם"

את הבעיה בהשמדת המנהרות מנתח מיטלמן הנדסית וכלכלית. "ניקח את תרחיש החלומות", הוא אומר, "נניח שנתנו לך עכשיו את עזה ריקה מאדם ואמרו לך: 'תשמיד את המנהרות ללא התנגדות'. אם תניח שיש אפילו רק 500 ק"מ של מנהרות, והחתך הטיפוסי של מנהרה זה 2 מ"ר, אנחנו מדברים על נפח של מיליון קוב. בטון זול, ששופכים כדי לסתום מנהרות, עולה 1,000 שקלים למטר קוב, והגעת למיליארד שקל רק על החומר, בלי שינוע ועבודה.

"האתגר כאן עצום. אנחנו לא מעצמה. יש לנו צבא שאני מוריד בפניו את הכובע, אבל אין לנו היקפים של כוח אדם ומשאבים להתמודד עם אתגר שאין לו בעצם פתרונות טכנולוגיים קיימים בשוק. זה לא לקנות צוללת או מטוס. זו תופעה חסרת תקדים בהיקף.

"לשם השוואה, אורך המנהרות בווייטנאם היה בערך 120 ק"מ, והן נשארו שם בסוף המלחמה. האמריקאים לא הצליחו להשמיד אותן. זה אתגר בלתי רגיל – זה מיפוי, זה התראה, זה לוחמה, ובסוף השמדה. יש סט של אתגרים שכל אחד מהם כשלעצמו דורש פתרונות טכנולוגיים שפשוט אין אותם.

"וזה דורש תקציבים. אם מבינים את גודל האתגר, אני לא בטוח שלשפוך על זה תקציב זה הכיוון הנכון. לא צריך לשפוך לשם את כל הכסף. לא צריך פתרון נוק אאוט. חושבים על ה-פתרון בה' הידיעה, ולדעתי צריכים להיות שלל פתרונות קטנים".

למה אין פתרון אחד?
"אחת החברות של אילון מאסק, 'בורינג קומפני' – שזה שם עם קריצה, כי זו חברת חפירה וגם חברה משעממת – קמה ב-2016 עם חזון של תחבורה בתת-קרקע כמענה לפקקים. מאז היא חפרה רק 2.6 ק"מ עם איזו לולאה בלאס וגאס. הרבה פרויקטים שהוא תכנן בארצות הברית פשוט תקועים. בניית תשתיות אזרחיות זו ביורוקרטיה. מאסק כבר הצהיר שהוא לא העריך נכון את הקושי של הרגולציה בעולם הבנייה".

לחיזבאללה ולחמאס אין ביורוקרטיה.
"יפה. זה עוד מאפיין של עימות א-סימטרי עם ארגוני גרילה. אין שם מערכת מאוד היררכית. אין להם בטיחות, מכרזים, שום דבר. להזיז משהו בצבא זה מוציא את הנשמה, ובטח באזרחות".

"אם תשבור את הבטון, המנהרה נשארת"

אז אי אפשר להתמודד עם זה?
"חייבים. השאלה היא איך. בצד ההגנה, יש את המכשול התת קרקעי. קדחו ויצקו בטון לאדמה, ואם הייתה מנהרה חודרת, היא בעצם נסתמה. זה עבד, אבל זה לא הספיק. בעניין הלוחמה, יש כל מיני ניסיונות – פיצוצים, הצפה במי ים, אבל הידע שלי לא מגיע מהניסיונות בעזה, אלא כמהנדס. לדעתי, זה לא באמת יכול לתת מענה. אחרי פיצוץ, קשה לדעת מה קרה".

למה?
"כי במשך כמה ימים יש גזים רעילים במנהרה. מצלמה לא תראה כלום. אבל אולי חודש אחרי זה תראה שהמנהרה בעצם נשארה בערך באותו מצב. כשאתה רוצה לפוצץ קרקע, אתה צריך לקדוח אליה ולמלא אותה בחומר נפץ. זה מה שעושים במכרות. יש שיטה סדורה איך להקריס קרקע. להערכתי זה אפשרי, אבל לא בתנאי לחימה. זה גם דבר מאוד יקר".

אפשר להשמיד את קירות הבטון של המנהרות.
"לכאורה, אם נשבור את הבטון אז הכול ייפול, אבל הקרקע למעשה תומכת את עצמה. הבטון הוא חיזוק נוסף. זה כמו לקדוח חור בקיר בטון בבית. הקיר לא יקרוס, הוא יחזיק את עצמו. ברגע שאתה בונה מנהרה, הקרקע מחזיקה את עצמה והבטון הוא תוספת חוזק. אם תשבור את הבטון, המנהרה נשארת. אם תוציא את הבטון ותמשיך לפוצץ, תהיה התפוררות, אבל בעצם אתה מרחיב את החור.

"בפיצוץ, ההדף הולך להיכן שקל לו. הוא יטוס באוויר של המנהרה. גם אם בנקודת הפיצוץ חלק מההדף יכרסם את המנהרה, יכול להיות שבסך הכול הרחבת את החור. אנחנו מדמיינים שפיצוץ מרסק מנהרה, אבל זה רלוונטי רק למנהרות רדודות מאוד".

"לא צריך פה ניצחון בנוק אאוט, אלא בנקודות"

לדברי מיטלמן, חייבים לגבש פתרונות חדשים להתמודדות עם חיסול המנהרות. "הייתי בצבא אחרי 'צוק איתן'", הוא אומר, "יש כל מיני רעיונות באוויר. יש ערמות של אנשים יצירתיים. 90% שמדברים שטויות, ועוד כמה שחושבים שיתעשרו מאיזה פטנט שהם המציאו. המערכת חייבת לייצר מנגנון שמנפה את השטויות, שומר על הרציניים ועושה תהליך מו"פ מסודר וביצועי.

"אמרתי שחייבים להפסיק עם ה'סודי ביותר', כי אנחנו במציאות שזה לא יישאר סודי ביותר. בהיקפים האלה, מדברים על הנדסה פשוטה. אני לא מדבר על מערכות התראה, אלא על לוחמה והשמדה. זה משהו שחייבים לפתוח אותו. אם הצבא אומר שיש לו משהו מסווג, אז מראש יש מעט מאוד ספקים שיכולים להיכנס ולהציע פתרונות. הרבה פעמים הולכים לספק יחיד בלי מכרז. תחשוב לבד האם זה מוביל לתוצאות טובות. לדעתי, אם זה לא פתוח, אז אנחנו פחות חכמים ופחות מסוגלים".

מה זה אומר לפתוח?
"אם יהיה קול קורא של משרד הביטחון או משרד המדע, שאומר: 'אני רוצה א', ב', ג', ד", ואתה מגייס את מיטב המוחות וגם מכוון אותם – 'אני צריך פתרון עם מאפיינים כאלה וכאלה' – אתה מתכונן עם פתרונות יותר טובים ממה שיש כיום".

איך זה אמור להתנהל?
"הצבא יבקש רעיונות התחלתיים, ואם הוא ירצה להתקדם איתם, הוא יתחייב להשקיע במיזם הזה. יש נטייה בישראל לחפש פתרון קסם, אבל לא צריך פה ניצחון בנוק אאוט, אלא בנקודות. הפלסטינים עשו שם רשת כזו מסועפת, שעוברת בגיאולוגיה שונה, בעומקים שונים, בתרחישים שונים, לשימושים שונים. בחלק יש משאיות שנוסעות בתוכן, אז אי אפשר למצוא פתרון להכול. כשיש כל כך הרבה תרחישים, אי אפשר להגיד: 'יש לי פתרון'. צריך שלל פתרונות לשלל מצבים".

מה זה אומר מבחינת לוחות זמנים?
"אם אתה רוצה לפתור את הבעיה, אתה צריך טכנולוגיה שאין לך, ולדעתי זה אומר לחכות לפיתוח שלה. גייסו מהנדסים בצו 8 ואמרו להם לעבוד קשה ומהר, אבל תהליכים של מחקר ופיתוח אי אפשר להוציא בן לילה. צריך ניסויים ובחינה של התוצאות ולהתארגן על זה. בתור מהנדס, לפעמים יש קבלן שמנסה לחרטט אותי. אני אומר שעליי אולי תצליח לעבוד, אבל לחומרים עצמם אין תודעה, זה פיזיקה. לא תצליח לשכנע אותם לחרוג מהתכונות שלהם. צריך לבחון את המציאות כמו שהיא".