הקיצוץ בתקציב הרשויות הערביות: במסגרת התוכנית הכלכלית של הממשלה, הוחלט לקצץ 15% בהחלטות הממשלה. עיקר הקיצוץ (88%) יהיה בתוכניות החומש לחברה הערבית. נוסף על כך, הוחלט על קיצוץ רוחבי של 5% בכל משרדי הממשלה.

ב-20 בפברואר נדונו בוועדת הכספים השלכות הקיצוץ על החברה הערבית. במהלך הדיון אמרה ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-תע"ל) כי הקיצוץ יביא לקריסת הרשויות המקומיות הערביות. 

"הרשות המקומית הערבית מקוצצת שלוש פעמים", אומר גזבר עיריית אום אל-פחם, ג'מעה אגבאריה. "ביטול מענקי האיזון, הקיצוץ הרוחבי והקיצוץ בהחלטת ממשלה 550".

ג'מעה אגבאריה. "ניכנס לגירעון אחרי חמש שנים שהיינו באיזון תקציבי" (צילום: אלבום פרטי)

לדברי אגבאריה, ביטול התוספת למענק האיזון יגיע באום אל פחם לקיצוץ של 6.3 מיליון שקלים מדי שנה למשך שלוש שנים. הוא אומד את הסכום המקוצץ בהחלטה 550, ב-140 מיליון שקלים.

בנוסף, הממשלה מחזיקה את תקציבי הפיתוח של הרשויות הערביות על מנת לממש אותם דרך מנגנון שיעקוף את הרשויות המקומיות, בתואנה כי הדבר ימנע הגעת כספים לידי ארגוני הפשע. המנגנון טרם הוקם. לפיכך לעיריית אום אל פחם יש 17.5 מיליון שקלים בתקציבי פיתוח שלא מומשו. אף אלה יימחקו בשל תוכנית הקיצוצים.  

"התקציבים האלה ניתנו כמענה לצרכים הבסיסיים ביותר של התושבים", אומר אגבאריה. "הפגיעה היא קשה מאוד מבחינה חברתית וכספית. אנו ניכנס לגירעון אחרי חמש שנים שהיינו באיזון תקציבי".

אום אל-פחם היא אחת הערים הערביות הגדולות, אך גם היא מתקשה לגשר על הקיצוץ. "ההכנסות העצמיות (מארנונה – י"ש) גדלו מ-40 מיליון שקלים ל-70 מיליון שקלים", אומר אגבאריה. "מיציתי את הגבייה. אין לי עוד אזורי תעשייה לגבות מהם ארנונה. הארנונה אינה מספיקה לממן מחצית מהצרכים". 

במסגרת החלטה 550 נדרשות הרשויות להוציא כסף מתקציבן על מנת לממש את תקציבי הממשלה ("מצ'ינג"). "אני צריך להעמיד מצ'ינג בחינוך וברווחה, אלה שירותים ממלכתיים", ממשיך אגבאריה. "לפני החלטה 550 השקעתי 2 מיליון שקלים בהכנת בתי הספר לשנת הלימודים. בזכות ההחלטה הסכום עלה ל-4 מיליון שקלים,  וזה לא הספיק. עכשיו אין לי את הסכום הזה. יש חמש אגודות ספורט בעיר ועלות התמיכה בהן הוא רק מיליון שקלים. עכשיו לא אוכל לתמוך. זו פגיעה באוהדים וזה ישפיע על רמת האלימות". 

מעבר לקיצוץ, עליית המחירים במשק מעיקה על הרשויות המקומיות. "אני משלם 23 מיליון שקלים לפינוי אשפה, עכשיו הסכום יעלה", אומר אגבאריה. "שילמתי לביטוח לפני שנתיים 900 אלף שקלים כפרמיה. היום הם דרשו 5.5 מיליון שקלים. בסוף הגענו ל-3.1 מיליון שקלים פרמיה. 

"תמיד יש התלבטות. אנו בין הפטיש לסדן. אנו רוצים לשמור על איזון תקציבי, זה החוק, אבל צריך לתת שירותים מינימליים. גם זה נמצא בחוק. כולנו (גזברי הרשויות הערביות – י"ש) נגיש תקציב גירעוני למשרד הפנים. נראה איך יתמודדו עם זה. זו בעיה של משרד הפנים והאוצר. אם אגיש למשרד הפנים תקציב גירעוני, אידרש לקצץ. אני לא יודע מאיפה לקצץ". 

במשרד הפנים קיים מנגנון חיוב אישי, כלומר ראש רשות מקומית עלול לשלם מכיסו אם הוא מוציא כסף שלא כחוק ולא בהתאם לתקציב. התקציב הגירעוני חושף את ראשי הרשויות והגזברים לקנסות אישיים. זהו אינו הקנס היחיד. על-פי חוק, המשרד לאיכות הסביבה רשאי לקנוס רשות מקומית שאינה עומדת בתקני פינוי האשפה ושמירה על תקני הסביבה.

"זה מותיר את הקיצוץ לתחומי הרווחה והחינוך", אומר אגבאריה. "אני לא ידוע מה לעשות. זה מטורף. אי אפשר לחשוב על זה. אני מקווה שהשכל הישר יגבר. אנחנו חלק מהחברה הישראלית. אם טוב לחברה הערבית, זה מחזק את החברה הישראלית בכלל". 

רהט: "מי שייפגע אלה עובדי הכפיים"

"מדובר בגזירה כלכלית למגזר הציבורי ולרשויות המקומיות", אומר מנכ"ל עיריית רהט, יוסף אבו זאיד. "הממשלה חותכת את גורלן של הרשויות. אצלי יקוצצו אוטומטית 47 מיליון שקלים, כלומר 8.3 מיליון שקלים בשנה. אנו מבינים שאנו בזמן מלחמה, ואנחנו רוצים לקחת חלק בנטל. אך לא ייתכן שכל משרדי הממשלה יקוצצו ב-5% ולמגזר המקופח ביותר יקצצו 15%. 

"רהט היא עיר מתפתחת, אבל עדיין נמצאת באשכול 1, כלומר אנו נמצאים במצב שאנו זקוקים לכסף הזה. 90% מ-80 אלף תושבי רהט הם מתחת לגיל 18. יש כ-30 אלף תלמידים במערכת החינוך. יש לעירייה הכנסות עצמיות, אך עדיין איננו עצמאיים.  

"הגזבר לא מסוגל להכין הצעת תקציב, כי הוא לא יכול לאזן תקציב. הפגיעה היא ביומיום, בשירותים הבסיסיים. מי שייפגע אלה עובדי הכפיים. תהיה פגיעה בניקוי רחובות, בהסעות, תלמידים, בגינון ובמוקד עירוני. אני מחויב על פי חוק לתת שירותים לתושבים, אך הממשלה חייבת לעזור לי".  

תושבי רהט ספגו במלחמה ירי רקטות. יש ביניהם נרצחים וחטופים. "אנו בחזית", אומר אבו זאיד. "יש ירידה משמעותית בהכנסות. במקום לחזק ולעודד, הממשלה נותנת מכה נוספת. האם מדינה פוגעת בחלשים ביותר? למה לפגוע בנו, אחרי שעמדנו איתנים וסייענו? עדיין אין מי שיגיד 'עד כאן! האוכלוסיה הבדואית עשתה ומגיע לה".  

יוסף אבו זיאד. "תהיה פגיעה בניקוי רחובות, בהסעות, תלמידים, בגינון ובמוקד עירוני" (צילום: אלבום פרטי)

לדברי אבו זאיד, אם החלטת הקיצוץ תצא לפועל, "הם פותחים פתח לעוני, לפשיעה ולאלימות. קלטנו בשנתיים האחרונות צעירים בעלי מקצוע שמועסקים מכוח החלטת ממשלה. גורלם תלוי בממשלה. אם מפטרים אותם נחזור אחורה. הם בעלי מקצוע ובעלי ידע. אולי אצטרך לסגור את המוקד העירוני, כל מערך המצלמות יילך לאיבוד, ומדברים על משילות בנגב.

"אני רוצה לתת שירות. אי אפשר לפגוע בבסיס, במינימלי, בשירות היומיומי. אחוז האבטלה ירד אצלנו ב-8%, ואחרי המלחמה עלה. אני מניח שהוא ימשיך לעלות. לא אוכל להשקיע בהכשרות לעבודה ולאקדמיה. זו פגיעה בשרשרת של דברים. זו לא פגיעה לשנה, זה יתגלגל לשנים רבות. פגיעה בחינוך, בתעסוקה ובמאבק בפשיעה, זו פגיעה לטווח ארוך. 

"בשבוע הבא יהיו בחירות. אני לא מקנא במי שייבחר, הוא מחכה לגזירות כלכליות. אנו תלויים באישור תקציב המדינה. עוד לא קיבלנו הנחיות, אבל ככל הנראה יהיה תקציב גירעוני".  

מרכז "אינג'אז": "הרשויות יחזרו להיות גירעוניות"

"לכל הרשויות הערביות אין חוסן פיננסי", אומר עימאד ג'ראיסי, מנכ"ל מרכז "אינג'אז". "הכנסות הרשות מחולקות בין תקציבי משרדי הממשלה והארנונה. אפילו בשיעור גביית ארנונה של מאה אחוז הרשות לא יכולה לתפקד. שני שליש מהתקציב הרגיל של הרשות הולך לחינוך, השאר לשירותים סביבתיים.  

"מבחינה עקרונית, השלכות הקיצוץ היום יגברו פי שלושה-ארבעה לאחר שלוש שנים. על-פי מסמך של אינג'אז ו"סיכוי-אופוק", שיעור הרשויות הערביות שיש להן חשב מלווה ירד מ-73% ב-2020 ל-65% ב-2024. "זה אומר שאין גירעון לרשויות מקומיות או שהן צמצמו אותו באופן משמעותי. בשל הקיצוץ, הרשויות יחזרו להיות גירעוניות. יהיה צורך בתוכניות הבראה של משרד הפנים ובחשבים מלווים. זה יעלה הרבה כסף למשרד הפנים. בסוף התפקיד של החשב הוא לצמצם גירעון ולאזן בתקציב, לא לקדם את היישוב. זה לוקח סמכויות מראש הרשות ובעיקר פוגע במתן שירותים לאזרחים".