בעקבות ההחלטה לבטל את פרס ישראל בספורט לשנת 2024, יו"ר הוועד האולימפי יעל ארד פנתה במכתב תקיף לשר החינוך יואב קיש וביקשה ממנו לשנות את ההחלטה. “קראתי בהשתאות אתמול על החלטתך לבטל את קטגוריית פרס ישראל בקטגוריית הספורט לשנת תשפ"ד, לשנות מהותית את אופיו של פרס ישראל ולחלק פרסים אך ורק בקטגוריית תקומה”, כתבה ארד.
“מלחמת 7 באוקטובר, בעקבות השבת השחורה ביישובי עוטף עזה והטבח המתועב של תינוקות, ילדים, מבוגרים, נשים וגברים, האונס האכזרי והחטיפה הלא אנושית של 240 ישראלים, הרעידה את אמות הסיפים בישראל ובעולם והראתה לכולנו – לצד העצב הבלתי נתפס, את גבורת האזרחיות והאזרחים, החיילות והחיילים וטלטלה ועודה מטלטלת את כולנו”.
“המלחמה שפרצה בעקבותיה, ההקרבה האישית והגבורה של חיילי הסדיר והמילואים, החתירה לשחרור החטופות והחטופים , ההרוגים הרבים והפצועות והפצועים הממלאים את בתי החולים לשיקום, ממלאים את חיינו בצער רב ובנחישות להחזיר ביטחון לישראל. כל אלה הבליטו את חשיבות הלכידות הלאומית, את חשיבות ייצוג ישראל בכל זירה עולמית והבלטת היותנו אומה ככל האומות על המצוינות והאנושיות”.
“דווקא בימים חשוכים אלה, נשען עם ישראל על גיבוריו לדורותיהם, על המסורת שנבנתה כאן ב-76 שנותינו, על ההוכחה שגם לצד מלחמות ישראל והקושי של החיים ב'שכונה' המורכבת הזו, השגנו הישגים אדירים בתחומי החיים השונים – במחקר, בכלכלה, בספורט, בטכנולוגיה, בגבורה ובהתנדבות האזרחית".
"דווקא היום כשאנשים רבים במדינה שואלים – איזה עתיד יש כאן לילדינו? הבלטת האיכויות הישראליות, השאיפה להצטיינות, לפריצת דרך, היכולת לראות את הישגינו בתחומים השונים לצד ההגנה על הבית, הם אלה שנותנים תקווה, שמזכירים לנו את מהות צמד הימים – יום הזיכרון ויום העצמאות – מצוינות לצד התמודדות, שכול לצד התפתחות, הקרבה לצד חיים טובים”.
"פרס ישראל נועד לחזק ולקדם הצטיינות ופועל כבר משנת 1953", המשיכה ארד. "הוא הפך למגדלור עבור כולנו והזכייה בו – סמל למופת של הרוח האנושית, ההתמדה והמצוינות – אליה עם ישראל ומדינת ישראל חותרים. דמויות המופת שזכו בפרס זה בתחום הספורט מהוות השראה עבור דורות ושאיפה עבור הבאים".
"אל חתני וכלות פרס ישראל בתחום הספורט ותרבות הגוף – אגנס קלטי, רלף קליין, יהושע רוזין, יעקב חודורוב, איאן פרומן, שמעון מזרחי, אסתר רוט שחמורוב, ברוך חגאי ומכון וינגייט – צריכים וראויים להצטרף השנה חתן או כלת פרס ראויים ונשגבים שיבחרו ע"י ועדה מקצועית נטולת פניות. אנו מבקשים ממך לא לגדוע את ההמשכיות ואת הלפיד הזה שעובר בין הדורות”.
“אתה ואני מר קיש גדלנו על צמד הימים האלה, על טקס המשואות ופרס ישראל, גדלנו בימים של מלחמת יום כיפור, לבנון הראשונה והשנייה ומבצעים בלב שטחי האויב. תודעת המסורת, לצד תקוות העתיד, מגולמת ביכולת להכיל (בקושי רב) את שעובר עלינו בימים אלה ולזכור בגאווה את היסודות עליהם גדלנו ואת גיבורינו האזרחיים והביטחוניים. להחלטתך, שאני בטוחה שנבעה ממקום שנועד לפאר ולרומם את גיבורנו, יש השלכות עצומות בכלל ובהקשר של תחום הספורט בפרט”.
“אם רצית להגדיל את זכותם של גיבורי השעה בימים אלה, אנא עשה זאת בגאווה, אך לא במקום אלה שעשו זאת בשנים עברו. ועל הרקע הזה אני פונה אליך לשנות החלטתך ולחבק את הטובים שבאזרחינו בעבר ובהווה, המשך את המסורת, כבד את העם הזה ואפשר לכולנו אחיזה בחיים, בנורמליות. עם ישראל חי, בברכת מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר – ביחד”, חתמה ארד את מכתבה.
