ההקשר הכלכלי של שגשוג הפשיעה והאלימות ברחוב הערבי, מקבל תשומת לב כבר במסמך המנכ"לים – מסמך המדיניות הבסיסי של המדינה לנוכח הפשיעה הגואה בחברה הערבית. מאז כתיבת המסמך, נוקטות הרשויות בכלי מאבק כלכליים נגד "הכלכלה השחורה" וארגוני הפשיעה. 

חוקר הכלכלה ד"ר לביב שאמי מ"מרכז טאוב", חבר סגל במכללה האקדמית גליל מערבי ומרצה באוניברסיטת חיפה, מוצא קשר בין שירותים פיננסיים שאינם מפותחים מספיק, להפחתה בשימוש בכסף מזומן, ולקיצוץ בתקציב החברה הערבית, ואומר: "כשמצמצמים שירותים ציבוריים לאוכלוסייה, דוחפים אוכלוסייה חלשה לחפש מקורות הכנסה. מי שהכי נפגע מהקיצוץ אלה העניים, במיוחד מקיצוץ במשרדים החברתיים. העניים נדרשים לשלם יותר עבור השירותים. הדבר יוביל חלק מהאוכלוסייה, במיוחד העניים, לחפש מקורות הכנסה אחרים. חלקם יעבדו בעבודה נוספת, וחלק יפנה לכלכלה הלא פורמלית על מנת לעבוד ללא תלוש שכר. זאת כדי לשמור על זכויות אחרות שלהם. כך הם מזינים את הכלכלה הלא פורמלית".

ד"ר לביב שאמי. "אם הסביבה הפיננסית לא מפותחת, מניעת השימוש במזומן היא לא אכיפה, היא פגיעה כלכלית" (צילום: פרטי)

ד"ר שאמי מדגיש, כי כלכלה שחורה אינה תחומה רק לפשיעה קלאסית, כמו סחר בנשק או בסמים. הכלכלה השחורה, לדבריו, היא גם העלמת מס וקבלת תשלום או שכר ללא דיווח. "הממשק הראשון של הכלכלה השחורה עם הכלכלה הפורמלית הוא הכסף המזומן", הוא אומר. "אלה שני שווקים שהקשר ביניהם הוא מזומן. אדם יכול להשתמש במזומן שיקבל מהעבודה בכלכלה השחורה או בכלכלה הרגילה".  

"האנונימיות של המזומן מאפשרת אי-דיווח"

כלי מרכזי במאבק בכלכלה השחורה הוא עצירת הזרם של הכסף המזומן, באמצעות הגבלת תשלום במזומן.  

חוק המזומן שנחקק ב-2018, הגביל את השימוש בכסף מזומן בתשלום לבעלי מקצוע עד 11 אלף שקלים, ועד 50 אלף שקלים לעסקאות. החוק לצמצום השימוש במזומן נועד לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית, לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור. לאחר חקיקת החוק גדל השימוש בכרטיסי אשראי ב-12%.  

הסכומים עודכנו באוקטובר 2022, ביוזמת שר האוצר דאז, אביגדור ליברמן, ל-6,000 שקלים בתשלום לבעלי מקצוע ו-15 אלף שקלים בביצוע עסקאות. 

"אנו ברפורמה שמגבילה תשלום במזומן על מוצרים", אומר ד"ר שאמי. "יש קושי במקום בו השוק הפיננסי לא מפותח. אנשים משתמשים יותר בכסף מזומן כאשר השירותים הבנקאיים לא נפוצים. מידת הפיתוח הפיננסי קובעת את מידת השימוש בכסף מזומן".

ד"ר שאמי מדגיש, כי אדם שמשלם בכסף מזומן בחנות ומבקש קבלה, אינו חלק מהכלכלה השחורה. "בעל העסק יכול לדווח או לא לדווח אם קיבל תשלום בכסף מזומן. האנונימיות של המזומן מאפשרת אי-דיווח.  

"עם הגדלת הנגישות של האוכלוסייה לשירותים פיננסיים מתקדמים, ניתן למנוע את האפשרות לשימוש במזומן והעלמת מס. אם הסביבה הפיננסית לא מפותחת, מניעת השימוש במזומן היא לא אכיפה, היא פגיעה כלכלית. צריך לשלב בין הנגשת השירותים הפיננסיים לצמצום השימוש בכסף מזומן". 

לא רק הפחתת מזומן, גם טיפול בגורמי הפשיעה

ד"ר שאמי, שחקר את החסמים למעבר לכלכלה ללא מזומנים, מצביע על הבעייתיות במהלך, למרות שהוא תומך בו. "אני מסתכן ביצירת שתי כלכלות, אם לא טיפלתי בגורמים ורק חסמתי את הכסף המזומן. אם אני פוגע בחלוקה האופטימלית של המשאבים במשק, אני מכריח את האוכלוסייה להקים מנגנונים פנימיים לסיפוק הצרכים".  

ד"ר שאמי ממחיש את הדינמיקה של התרחבות הכלכלה שחורה: אדם הצורך שוקולד וסמים יכול לממן את השוקולד ממשכורתו הנורמטיבית דרך תשלום באשראי, אך צריכת סמים מחייבת מזומן. אם תהיה לו נגישות למזומן, הוא ייאלץ לעבוד ב"כלכלה השחורה" ולהשתכר במזומן כדי לממן את הצורך שלו. "זה מזין את מעגלי הפשע ודוחף אנשים לכלכלה השחורה ולפשע", אומר ד"ר שאמי. "אם אני לא מטפל בגורמים ורק מונע את הכסף, לא העלמתי את הכלכלה השחורה, רק נעלתי אותה מחוץ לדלת. היא תמשיך להתקיים". 

"צריך שילוב של כלים כדי להגיע למצב שלא שווה לעסוק בכלכלה שחורה", הוא ממשיך. "מבחינה כלכלית אנו מדינה חזקה מאוד. צריך שיהיה פחות כדאי להיות שחקן בכלכלה השחורה. דברים כמו יציבות פוליטית, שירותים שמסופקים לאזרח וחלוקה הכנסות שיוויונית יותר במשק, יסייעו לכך. אם אני מאפשר לחיות טוב, אנשים לא יפנו לכלכלה השחורה. הכסף המזומן הוא חלק חשוב מזה, הוא הדלק שמזין את הכלכלה השחורה. אך לבד זה לא יעבוד. כמובן שחינוך הוא חשוב מאוד, וגם אכיפה". 

"קשר בין גודל הכלכלה השחורה לאחוז הגדל של מקרי הרצח"

ד"ר שאמי, לדבריו, לא בדק אמפירית את הקשר בין המדיניות הפיסקאלית של הממשלה לכלכלה השחורה, אך הוא מניח כי "אם תמנע מאוכלוסייה מסוימת שירותים ציבוריים, אתה דוחף אותה לספק את צרכיה בדרכים לא פורמליות". 

"אחד הפתרונות הפשוטים לגאות במקרי הרצח הוא נוכחות שוטרים, אבל לשם כך צריך תקציבים. לא פשוט לגייס שוטרים, זה קשור למשכורות".  

"קיים קשר חיובי בין גודל הכלכלה השחורה כאחוז מהתוצר לאחוז הגדל של מקרי הרצח", קובע ד"ר שאמי ומסביר: "אם יש לי סכסוך כספי בכלכלה הפורמלית, יש בית משפט. יש איך לפתור את הסכסוך ללא עימות פיזי, בדרך יעילה, הוגנת וצודקת. בכלכלה השחורה, מראש אתה מנסה להעלים את העסקה מעיני הרשויות. אם מישהו לא מחזיר את הכסף, המלווה לא יכול לפנות למשטרה. אחת הדרכים הפשוטות היא לערב את העולם העברייני. מכאן מגיעים לפגיעה פיזית ולרצח.

"המנגנון שיביא לרצח בכלכלה שחורה תלוי בדרך לפתרון הבעיות בכלכלה. ארגון הפשע מחליף את בתי המשפט והמשטרה. כשעסק שלא מצליח להשיג הלוואה לצורך קיומו, הוא פונה לגורמים בכלכלה לא פורמלית. אם הוא לא מצליח לעמוד בהחזרים חודשיים, כנראה שהכסף ייגבה בדרך שתטיל פחד עליו ועל אחרים".  

האם קיצוץ של 15% בתוכניות החומש יוביל לעלייה בפשיעה?
"לא בדקתי זאת. הקשר הוא לוגי. כשאתה מצמצם שירותים ציבוריים לאוכלוסייה, אתה דוחף אוכלוסייה חלשה לחפש מקורות הכנסה. העני מקבל את השירות ללא תשלום מלא, זה מצוין, זו התמיכה ההדדית. מי שנפגע מהקיצוץ הכי הרבה אלה העניים, במיוחד מקיצוץ במשרדים החברתיים. העניים נדרשים לשלם יותר עבור השירותים. הדבר יוביל חלק מהאוכלוסייה, במיוחד העניים, לחפש מקורות הכנסה אחרים. חלקם יעבדו בעבודה נוספת, וחלק יפנה לכלכלה הלא פורמלית על מנת לעבוד ללא תלוש שכר. זאת כדי לשמור על זכויות אחרות שלהם. כך הם מזינים את הכלכלה הלא פורמלית. האדם עצמו אינו חבר בארגון פשיעה, אבל מביא הכנסה לכלכלה השחורה ומגדיל את הנפח שלה.   

"חלק גדול מהמשתתפים בכלכלה הלא פורמלית הם צרכנים, לא פושעים. חיתוך חד יגרום לזעזוע שעשוי לסחוף אזרח נורמטיבי לצעדים פליליים ופשע. זה פשע שנובע מצורך בכסף כדי לחיות. אם לא נטפל בכך לפני הקיטוע של הכסף המזומן, נדחוף את האנשים לפעולות שעשויות לסבך אותם".