שבט הצופים באופקים נסגר כשטל מגרה היה בן 16. כבר אז הבין שהוא צריך להיות אחראי לגורלו ולגורל חבריו, והחל להיות מעורב חברתית. "הבנתי שיש הרבה דברים שלא מבינים 'שם למעלה' במועצה", הוא נזכר. "הרגשתי שלא מספיק אכפת להם".

18 שנים אחרי, בגיל 34, מגרה הוא פעיל חברתי ופוליטי, ממקימי קהילת הצעירים 'תפדאל' בעיר, מומחה לשלטון מקומי ומתמודד לראשות עיריית אופקים. בחמש השנים האחרונות הוא חבר מועצת העיר, אבל הקילומטראז' שלו בתחום כבר מכובד: אחרי שירות קבע בתור קצין, הצטרף לתוכנית צוערים לשלטון המקומי. הוא התמחה בלשכת ראש העיר דימונה, המשיך לתואר שני בתכנון ערים, עבד כמנהל קהילה של שלושה מושבים במועצה האזורית בני שמעון, ובשנתיים האחרונות הוא יועץ לרשויות.

טל מגרה. "בשלטון המקומי, אם תושב פונה, הנציג שלו הרבה פעמים יכול להתניע את האוטו ולהיפגש איתו בבית או ברחוב. זה אומר שאתה יכול לראות שינוי כבר מחר בבוקר" (צילום: אילן בשור)

במהלך חברותו במועצת העיר, מגרה החליט לשתף את הציבור בידע שצבר, ויצר את הפודקאסט 'לו הייתי ראש העיר', בו הוא מראיין מומחים על היבטים שונים של פעילות הרשות המקומית, ודן בשאלה איך ניתן לשפר אותם.

הרבה אנשים חושבים שכדי להשפיע, צריך להגיע לכנסת. למה שלטון מקומי?
"בגלל הקרבה לתושבים. אם תושב פונה, הנציג שלו הרבה פעמים יכול להתניע את האוטו ולהיפגש איתו בבית או ברחוב. זה אומר שאתה יכול לראות שינוי כבר מחר בבוקר. יש שוני גדול בין הרשויות: אופקים שונה מבני שמעון, מדימונה ומתל אביב, ומה שעושים צריך להיות מותאם לצרכים המקומיים".

כמו מה למשל?
"הרשות המקומית היא המקום המשפיע ביותר על חייו של האדם במדינת ישראל. היא נוגעת כמעט בכל תחום ישירות או בעקיפין: חינוך, רווחה, תשתיות, איכות סביבה, חוגים, ואפילו בתחבורה, בתעסוקה ובבריאות יש לרשות המקומית המון השפעה. ראש העיר או מנכ"ל העירייה נוגעים גם כמעט בכל תחום, וחלק מהתחומים מורכבים מאוד. זה דורש יכולת ניהול, לדעת שאתה לא יודע הכול ולהיעזר באנשי מקצוע ומומחים. זה דורש גם מקצועיות – לדעת לשאול את השאלות הנכונות כדי לקבוע מדיניות".

יש קשר בין הנטייה הפוליטית של מצביע בבחירות הארציות ובין הצבעתו בבחירות המקומיות?
"אני מניח שבכל יישוב זה שונה. לרוב הבחירות ברשות המקומית הרבה יותר אישיות. אני יכול להיות מזוהה עם מפלגה, אבל להזדהות פחות עם המועמד שלה. או להכיר אישית, מבית הספר או מהשכונה, מועמד מסיעה אחרת, מה שנפוץ פחות בפוליטיקה הארצית. אני יכול להעיד גם על עצמי שקיבלתי בבחירות למועצת העיר יותר קולות ממה שקיבלה המפלגה שאני מייצג בעיר בבחירות הארציות. זה גם מובן. באופקים לא נחלק את ירושלים, ולא נחליט אם תקציב המדינה יהיה סוציאלי יותר או פחות. אבל אני מניח שיש אנשים שהשיקולים המפלגתיים משפיעים עליהם, או כאלה שכן מזהים את המפלגות כ'תו תקן' שאפשר לסמוך על המועמד שרץ מטעמן".

מועצת העיר: "גם מהאופוזיציה יש לא מעט דברים שהצלחתי לשנות"

עד כמה התפקיד של חבר מועצה מצליח להשפיע באמת על המדיניות העירונית?
"אחד הדברים המורגשים ביותר הוא השאלה אם אתה בקואליציה או באופוזיציה. בקואליציה זה תלוי ביציבות הקואליציה ובגודל הרשימה שאתה חלק ממנה. לחבר מועצה אחד מרשימה קטנה בקואליציה רחבה יש פחות השפעה מחבר מועצה מרשימה גדולה בקואליציה צרה.

ומה אם אתה חבר מועצה מהאופוזיציה?
"גם באופוזיציה יש לך כמה כלים להשפיע: בין היתר בקשות מידע, הגשת שאילתות והנחת הצעות לדיונים לסדר היום. אם כי לדעתי, הכלים הללו בישראל דלים מדי. למשל, אם אני בתור חבר מועצה מהאופוזיציה מבקש לקבל מסמכים ומידע מאגף כלשהו, החוק אומר שאני צריך לקבל אותם תוך שלושה ימי עבודה. אם אני לא מקבל אותם, אני פונה ליועמ"שית, ואם גם זה לא עוזר – אני פונה למחוז של משרד הפנים. אלא שאני רואה בקבוצות של חברי מועצות שאני חבר בהן, שהרבה פעמים גם המפקחים במחוזות אינם נותנים מענה, ואז מה שנשאר לעשות זה להגיש עתירה מנהלית. זה לוקח זמן ועולה כסף, וחברי המועצה הם מתנדבים.

"ולמרות זאת, גם מהאופוזיציה יש לא מעט דברים שהצלחתי לשנות, ועזרתי למאות תושבים שפנו אליי. לפעמים העזרה היא פשוט לחבר לגורמים המתאימים בעירייה, שאני משתדל מאוד לשמור איתם על קשרים טובים וענייניים למרות שאני מהאופוזיציה.

"חלק מהתפקיד זה להציג ולהנגיש מידע לתושבים, כי רובם לא יושבים לקרוא את דו"חות ישיבות המועצה. אתה יכול לתרגם ולתווך את מה שקורה במועצת העיר, לשקף את המשמעויות של החלטות שנוגעות למאות אלפי ומיליוני שקלים, לעבוד עם התקשורת הארצית והמקומית, ולגרום למועצה להגיב ולפעמים גם לשנות החלטות. בעבודה נכונה עם התקשורת ועם תושבים אפשר לייצר שינוי, ולצערי הרבה חברי מועצה לא עושים את זה עד הסוף או מתייאשים בדרך."

ומה הביא אותך לא להסתפק בחברות במועצה, ולהתמודד על ראשות העיר?
"החלטתי ללכת על זה כי אני באמת מאמין שאנחנו יכולים להעניק שירותים ותשתיות הרבה יותר טובים לתושבים."

הון שלטון: "חבר מועצה משקיע הרבה זמן בהתנדבות, ולוקח סיכון כלכלי. זה חסם כניסה של אוכלוסיות מסוימות"

איך העובדה שתפקיד חבר המועצה הוא תפקיד התנדבותי, משפיעה על העבודה שלו?
"בסוף כחבר מועצה אתה משקיע הרבה מאוד זמן בהתנדבות בענייני העיר – בישיבות המועצה, בוועדות וגם בהתכוננות לוועדות. לצערי זה מהווה חסם מפני כניסה של אוכלוסיות מסוימות לפוליטיקה ולהשפעה המקומית.

"צריך לזכור שמערכת הבחירות עצמה עולה לא מעט כסף, וזה כסף שאתה נדרש להשקיע כדי להיבחר לתפקיד התנדבותי, שכשלעצמו דורש השקעה של הרבה זמן.

"גם במועצה קטנה, העלות של קמפיין בחירות נעה בין כמה עשרות למאות אלפי שקלים. אפשר לנסות ולהתמודד דרך מפלגה קיימת כמו הליכוד או יש עתיד, ואז המפלגה יכולה לממן את הקמפיין ונוטלת את הסיכון. אפשר גם לגייס תרומות, אבל במדינת ישראל זה לא פשוט. אפשר לקחת הלוואה מהמדינה או מבנק, מתוך נקודת הנחה שתחזיר את הכסף כי תביא מנדטים. שיטת המימון היא שכל מנדט שווה כסף, וזה משתנה בהתאם לגודל היישוב. באופקים למשל מנדט שווה כ-106 אלף שקלים, שמקבלים בדיעבד אם הצלחת להיבחר."

כלומר בפועל, צריך להיות בעל אמצעים או עם זיקה למפלגה כדי להתמודד.
"נכון. הרבה אנשים לא נכנסים למשחק כי הם חוששים לקחת את הסיכון הגדול הזה של ההלוואה, ויש גם כאלו שמפסידים בפועל הרבה כסף. זה מנגנון שמקל על בעלי הממון שבשבילם להפסיד 100-500 אלף שקלים זה לא סיפור גדול.

"יש כמה דברים שהמדינה עושה כדי לנסות להגביל את היתרון הזה, כמו ההגבלה על התרומות שאדם יכול לקבל ממשק בית ל-2,500 שקלים למפלגה ו-5,000 שקלים למועמד עצמאי, אבל גם את זה אנשים מוצאים איך לעקוף. החוק היום מאפשר למפלגה לקבל חלק משמעותי מהמימון, גם אם היא מקבלת רק 60% מהקולות למנדט.

"נוסף לכך, צריך לזכור שבמהלך הקמפיין או לפחות בסופו, מועמדים הרבה פעמים גם מפסיקים לעבוד. זה בזמן שראש עיר מכהן, וסגניו שמקבלים שכר – ממשיכים לעבוד גם במהלך הקמפיין. הרבה פעמים גם חלק מהעוזרים והעובדים של ראש העיר במערכת עובדים איתו. למרות שזה אסור, זה מייצר יתרון לראש העיר המכהן."

לשנות גישה: "חברות במועצה של רשות מקומית זה מקצוע, וצריך להכשיר אליו"

לו היית שר הפנים, כיצד היית משנה את מערכת השלטון המקומי על מנת לחזק את הדמוקרטיה המקומית?
"הייתי מוריד את אחוז הקולות ממנדט הנדרש כדי לקבל מימון חלקי. זה עשוי היה לאפשר ליותר אנשים, ובייחוד לצעירים, להתמודד. מעבר לזה, הייתי דואג לחברי המועצה לתשלום על ישיבות, כמו שמקובל בדירקטוריונים של חברות, ומספק להם גם הכשרות.

"כיום, חבר מועצה שמגיע לישיבות המועצה, או רוצה לקחת חופש כדי ללכת להכשרה, עושה את הכול על חשבונו. זה מייצר בסוף חברי מועצה פחות מקצועיים, ופחות פנויים, ובשורה התחתונה מחליש את הדמוקרטיה המקומית שלנו. בסוף חברות במועצה של רשות מקומית זה מקצוע, וצריך להכשיר אליו. פגשתי לאורך השנים חברי מועצות ערים ורשויות מרחבי העולם, וזה דבר מאוד מקובל."

ומה היית עושה כדי לשפר את המנהל התקין ברשויות המקומיות?
"הייתי מייצר אכיפה טובה יותר על הרשויות ועל ראשי הערים שלא עומדים בחובותיהם החוקיות, למשל בהקשר של בקשות מידע. היום אם אני מגיש עתירה מנהלית, אני נאלץ לשלם עליה מכיסי. אם השופט אומר שאני צודק, מי שמשלם את עלות המשפט זו העירייה.  צריך לנקוט בחיובים אישיים למשל על ראשי עיר שלא נותנים מענה, כי אם ראש העיר ידע שהוא יצטרך לשלם מכיסו, הוא יקפיד יותר על חובותיו החוקיות.

"צריך לייצר גם היררכיה טובה ונכונה יותר של היועצים המשפטיים והמבקרים. היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה למשל, כפופים ליועץ המשפטי לממשלה ולא לשרים. בעיריות, הכפיפות שלהם היא לוועדת המכרזים שנשלטת על ידי הקואליציה. כלומר בפועל, למרות שהיועצת המשפטית היא לא של ראש העיר, אלא של העירייה וגם שלי כחבר מועצה – ראש העיר הוא הבוס שלה בסוף. הייתי מחזק ומגדיר גם בחוק את המעמד של יו"ר האופוזיציה ברשות המקומית."

הפודקאסט: "חשבתי שאין סיבה שאשאיר את הידע אצלי"

הפודקאסט של מגרה, 'לו הייתי ראש העיר', כולל ראיונות עם דמויות מגוונות, החל מאנשי מפתח העובדים בשלטון המקומי, לצד נבחרי ציבור, עובדי ממשלה ומגזר שלישי, פוליטיקאים ועוד, ועוסק בשאלה מה הופך עיר לטובה. הוא הקליט עד היום מעל 35 פרקים, בסיוע תוכנית הבוגרים של עמותת עתידים. בין הנושאים שהפודקאסט דן בהם: חינוך, כלכלת הרשות המקומית, התפקיד של מועצת העיר, ושורת סוגיות מהעולם המקומי.

איך נולד הפודקאסט?
 "לפני שנתיים בערך שאלתי את עצמי, איך הייתי מתנהל לו הייתי ראש העיר? אם מחר אבחר – מה אעשה? אמרתי לעצמי שהדבר הראשון שאעשה יהיה להיפגש עם בעלי התפקידים הכי טובים בכל תחום וללמוד מהם על ניהול מוניציפלי ועל עבודת הרשות המקומית. ואז חשבתי לעצמי שאין סיבה שאשאיר את הידע הזה אצלי. אני מקווה שיוכל לסייע למועמדים השונים ולחברי המועצות ברשויות שייבחרו כדי להעמיק בתחום הזה, שבעיניי הוא מקצוע, שנקרא שלטון מקומי".

אופקים: עירייה תחת אש

כתושב אופקים, איך המלחמה השפיעה עליך ועל העיר?
"אופקים הייתה באירוע קיצוני מאוד ונהרגו בה 52 מתושבי העיר. באותו הבוקר אני עצמי לא הייתי בעיר, אלא אצל ההורים של אשתי בזכרון יעקוב. ב-6:40 תושבים התקשרו אלי שאסייע לעזור לפתוח מקלטים ציבוריים וכעבור 20 דקות כבר גייסו אותי למילואים בפיקוד העורף. יום אחרי זה יצאתי מהמילואים לעיר וראיתי זירת קרב עם מכוניות שרופות.

"הייתי עושה משמרות במילואים בצבא במהלך היום, ואז חוזר לעיר ועושה עוד 'מילואים' בעיר בערבים ובלילות. המון הלוויות, הליכה משבעה לשבעה של הרבה אנשים שאני מכיר – חברים טובים שנפלו, משפחה. זה אירוע קשה שעדיין מאוד משפיע על התושבים בעיר."

"סיימתי את המילואים אחרי 41 יום, ואחרי זה עבדנו פה בעיר וסייענו לתושבים בהמון היבטים – סלי מזון, תרומות וגיוס תרומות מהעולם. הרבה התארגנויות אזרחיות שהיו צריכות סיוע. בהתחלה הבאנו את המקלות לדלתות הממ"ד שכולם רצו בשביל תחושת הביטחון, והיו גם המון ביקורים אצל משפחות, פשוט ללכת לאנשים ולדבר איתם, כי זה מה שהם היו צריכים."

איך מנהלים מערכת בחירות במצב כזה?
"חידשתי את הקמפיין רק בסוף ינואר, וגם זה ברגישות ההכרחית. זו סיטואציה מורכבת לנהל שיח פוליטי בימים הללו שמשפיע גם על הביטחון והקהילתיות של העיר, ולהמשיך לדבר גם על חינוך ועל סוגיות מוניציפליות שעמדו בליבת הקמפיין שלנו. יש כמובן פחות 'חגיגיות' סביב הבחירות, אבל אני חושב שהתושבים כן רוצים לצאת ולהצביע. העיר חוותה אירוע קיצוני שדורש יכולות ניהול ותפעול גבוהים מאוד, וכיוון שלדעתי זה לא קורה מספיק בשגרה, אני חושב שזה לא קרה מספיק גם בחירום, ואני חושב שהתושבים הרגישו את זה."

הבחירות: "גם אם אין מועמד אידאלי, חשוב להצביע למי שהכי קרוב אליך"

מה ההמלצה שלך לציבור הבוחרים בשלישי הקרוב, ובמיוחד למי שמתלבט האם להצביע או למי להצביע?
"אנשים צריכים ללכת להצביע, כי הרשות המקומית היא גוף שמאוד משפיע על חייהם. הבחירות ברשויות המקומיות יכולות אולי לעבור על ידינו, אבל בסוף ראש העיר הוא אולי האדם הכי משפיע על הילדים שלנו, אחרינו. מי שלא יוצא להצביע – בהכרח מחזק את מי שהוא הכי מתנגד לו. לכן, גם אם אין מועמד אידאלי, חשוב להצביע למי שהכי קרוב אליך."

איך יודעים?
"אני ממליץ להסתכל קצת בפייסבוק ובמקומונים, להכיר את המועמדים ואת מה שהם אומרים על עצמם. לנסות להבין מה עשו בחמש השנים האחרונות. בעיקר כדאי ללכת גם לכמה חוגי בית ולשאול בהם את המועמדים את השאלות הרלוונטיות בנושאים שחשובים לכם. זו ההזדמנות לעשות זאת, ופעם בחמש שנים, שווה להשקיע את מעט הזמן הזה כדי לשפר את העיר או היישוב בו אתם מתגוררים".