בבית המשפט העליון התכנסו הבוקר (שני) לדיון בעתירות בנושא חוק הגיוס שהגישו למעלה מ-260 עותרים, ובראשם התנועה לאיכות השלטון וארגון אחים לנשק. העתירות דורשות לחוקק חוק גיוס שוויוני, המחייב גם בוגרי מסגרות חרדיות להתגייס לצה"ל. מאות מפגינים התכנסו מחוץ לבית המשפט במחאה על הפטור מגיוס.
"ההוראה בחוק לא מסמיכה את שר הביטחון לפטור מגיוס, לכן אין לפנינו שום מקור סמכות להחלטת הממשלה או להארכה שלה", אמר בדיון טומי נאור, נציג תנועת 'אחים לנשק'.
מרכז הדיון הוא בהחלטת הממשלה 682 שכותרתה "השירות בצבא הגנה לישראל והוקרת המשרתים". ההחלטה נועדה להסדיר את התקופה שבין פקיעת פרק ג1 לחוק שירות הביטחון שהסדיר את הפטור מגיוס לחרדים עד יוני 2023 ועד לחקיקת הסדר חדש. ההחלטה קובעת כי "לא יינקטו הליכים לגיוסם של תלמידי ישיבות ככל שיוצגו אישורים בדבר לימודיהם בישיבות, וזאת עד ליום 31 במרץ 2024". בתקופה זו התכוונה הממשלה להעביר את 'פסקת ההתגברות' שתאפשר לה לעקוף את פסיקת בג"ץ בנושא הגיוס, ולעגן בחקיקה את הפטור מגיוס לבני הישיבות.
העותרים טוענים שהחלטת הממשלה הנוכחית, הפוטרת משירות ביטחון את כלל התלמידים הלומדים בישיבות חרדיות, מנוגדת לחוק שירות הביטחון, המבטיח שוויון בגיוס אזרחי ישראל, ולמעשה יוצרת הסדר פטור ללא סמכות. בנוסף טוענים העותרים כי ההחלטה הקיימת מנוגדת לפסיקת בג"ץ מ-2017, הקובעת כי יש לבטל את החוק שנותן פטור מגיוס תלמידי ישיבות. למרות זאת ביקשה המדינה הארכה לתיקון החוק 15 פעמים בשנים 2019–2023, עד לדיון שנערך עליו כעת.
המדינה: יש להאריך את ההחלטה על הפטור עד מרץ, הדרג המדיני הצהיר שיחוקק
נציג הממשלה עו"ד אבי מיליקובסקי אמר כי יש לדחות את הדיון בעתירה בחודש נוסף – עד מרץ, מכיוון שנעשים מאמצים מצד המדינה להגיע להחלטת ממשלה או לחקיקה. "הגיוס פקע, אין מחלוקת על כך או על הצורך בהסדר", אמר מיליקובסקי, "הדרג המדיני נערך לשאלה איך להנחות את רשויות הגיוס, שעה שלא עלה בידי הכנסת לחוקק הסדר חדש".
ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן הקשה על נציג המדינה, בטענה שעמדת המדינה אינה מגובשת לחלוטין. בתגובה לשאלותיו של פוגלמן הוסיף מיליקובסקי: "הדרג המדיני הצהיר שיחוקק חוק וקבע לוח זמנים לפני המלחמה. נכון יהיה שבתקופת הביניים בת מספר חודשים לא יגויסו תלמידי הישיבות. היועמ"שית, על אף שציינה קשיים משפטיים בהיבטי אי שוויון, מצאה כי ניתן לתת הנחיה לרשויות הגיוס לתקופה". השופט פוגלמן אמר בתגובה: "איזה אינטרס ציבורי מייצגת העמדה של אדוני? אני פשוט לא מבין".
"דיברו על צבא קטן וחכם, אבל המציאות הוכיחה מצב אחר"
"כשהתחלנו את הדיונים היינו במצב משפטי שונה, הממשלה ניסתה להעביר את פסקת ההתגברות בנושא", אמרה דפנה הולץ-ליכנר מארגון 'אימהות בחזית', "באותה עת הם סברו שעד מרץ הם יצליחו להעביר חקיקה, אבל כעת המציאות היא שונה, ובית המשפט צריך להגיד מה ההיתכנות של הדברים. דיברו על צבא קטן וחכם, אבל המציאות הנוכחית הוכיחה מצב אחר. כרגע יש כ-1,400 דחויי שירות שהתבקשו להתגייס, אז בואו נתחיל בלגייס אפילו 1,000 מלש"בים חרדים", דבריה התקבלו במחיאות כפיים רמות מצד חלק מהקהל. מ"מ הנשיא פוגלמן אמר כי הוא מבין את ההתרגשות, אך מבקש לנהוג בהתאם לנהוג בבית משפט.
"בהחלטת הממשלה הזו אין כלום, לכן המצב הזה של הדחיות החוזרות ונשנות, 'הלוואות הגישור', אין בו טעם ושוב נדחה את ההחלטה", אמר אליעד שרגא מ'התנועה לאיכות השלטון', "ברור שאם המדינה באמת הייתה רוצה לגייס, מחר היו מגייסים אלפי אברכים, הבעיה היא במנהלים שלהם ובפוליטיקאים שלהם. אני מבקש שיצא צו על תנאי, ושלא תתנו למדינה מעבר לשבועיים להשיב, כי הם יבקשו עוד דחייה ועוד 'הלוואת גישור', וזה שוב יידחה".
הולץ-לכנר הוסיפה: "בא כוח המדינה הציע שתהיה דחיית שירות לשנתיים, אבל האם מישהו שאמור להיכנס לעזה ולהילחם, יכול לבקש דחייה של שנתיים? זו בדיוק האפליה בין דם לדם. בדיון בנושא יוחאייב, עלה השוני הזה. לכן ספק האם מישהו יעתור נגד החלטת הפוקד, כי הסמכות ניתנת מתוך פרשת יוחאייב. למה כלפי עריקים הפוקד יכול להפעיל שיקול דעת לפני גריעה של עריקים אבל לא לפני גריעה של חרדים? האם יש למדינה אינטרס שהאנשים האלה לא יגוייסו כמו כל אחד אחר?"
"יש טענות שצה"ל לא ערוך לגיוס, ייקח לו הרבה זמן וכו'", אמר נאור, "אני מבקש להפנות למסיבת עיתונאים שערך הרמטכ"ל, שאמר 'אנחנו מוכנים לגייס את כולם, את כל מי שמוכן להתגייס למטרה נעלה זו'".
עו"ד גלעד ברנע התייחס לנושא התמיכות בתלמידי הישיבות. לדבריו, "מבחן התמיכה קובע בצורה ברורה מי מקבל תמיכות, אך התמיכות מתקבלות על ידי הישיבות, והן מחלקות אותן לתלמידים. 'כתב החידה' שהמדינה הגישה, שהוא כתב ההגנה שלה, מציין שאין את מלוא הנתונים של כל התלמידים ואין את הסטטוס שלהם, אבל הם עדיין מקבלים תמיכות.
"לא נעים לומר אבל מדובר בשיקול פוליטי: לא רוצים לפרק את הממשלה אז עושים דברים לא חוקיים. ברגע שלא עומדים במבחני התמיכה, היא צריכה להיפסק באחת. לכל הפחות היה צריך להתריע בנושא ברגע שדחיות השירות פקעו, היה צריך להודיע לישיבות שאין אפשרות לתמוך בהן יותר. אנחנו לא באים להתעלל באף אחד, בתוך האנשים האלו יש מי שרוצים להתגייס וזה לא סוד שמופעלים עליהם לחצים, התקצוב הזה נותן להם תמריץ שלא להתגייס".
"בזמן שיש 33 אלף דחויי שירות, צה"ל ממשיך לגייס"
"המדינה לא יכולה גם לא לגייס וגם לממן את מי שלא מתגייס", אמר עו"ד משה שפירא מ'פורום איילון לזכויות אדם'. "כולם נסמכים על החלטת ממשלה 682. מדובר בפגיעה חמורה באמון הציבור, זה לא רק עניין משפטי. החוק אומר שהמדינה צריכה לגייס והאזרח סומך עליה, אבל יש סכנה עצומה בלקבל את החלטה 682, כי אם בית המשפט יקבל את החלטת הממשלה הזו, אפשר גם להתייחס לחקיקות אחרות. שר הפנים קיבל החלטה בנושא אימוץ, אבל הממשלה תחליט לדחות את ההחלטה, זה הרי לא אפשרי".
שפירא הוסיף: "המצב כרגע בשל לעשות את השינוי, לא לתקצב את תלמידי הישיבות ומכך גם לגייס אותם. בזמן שיש 33 אלף דחויי שירות, צה"ל ממשיך לגייס, גם בינואר פברואר, גם במרץ, גם לתפקידי לוחמה, מעברים, הדרכה, מודיעין ועוד.
"אם המדינה הייתה רוצה היא הייתה מגייסת, אבל מדובר בהתנהגות שהיא כולה זלזול. החלטה 682 נלקחה מתוך מחשבה שלבית המשפט ייקח זמן לעבוד, והכסף יזרום ולא יוחזר. עו"ד מילקובסקי מדבר על סוף מרץ, ואני מבין שבעצם המטרה היא לדחות לסוף יוני, והכסף ממשיך לזרום. אנחנו מבקשים לעצור את ההעברות הללו. בנוסף לכסף שהלך, יש גם עוד ועוד מלש"בים שלא מגויסים, וגם לא יגויסו למילואים, כך שאנחנו מפסידים פה עוד ועוד חיילים".
במצב הנוכחי יש כ-66 אלף מלש"בים חרדים בשנתון הגיוס הנוכחי, הפטורים מגיוס עד גיל 26 בשל העובדה שהם רשומים במוסד לימוד חרדי. בהסתכלות קדימה, למעלה מ-30% מתלמידי בתי הספר היסודיים במגזר היהודי הם חרדים (נכון לשנת 2014). החשש ממצב שכשליש מהמלש"בים לא יתגייסו מטעמי פטור מעורר דאגה בקרב הגופים העותרים לבג"ץ, הדורשים גיוס שוויוני לכלל המגזרים.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה בשבוע שעבר את עמדת משרדה לבג"ץ, ובה היא הבהירה כי הוראת השעה שקבעה הממשלה תפוג במרץ, ולכן אם לא תתקבל החלטה על חקיקה שתושלם עד סוף חודש יוני, המסדירה את מעמד בני הישיבות, החל מחודש אפריל הקרוב הצבא יידרש לגייס את תלמידי הישיבות החרדיות.
אפשרות נוספת שקיימת עבור הממשלה היא להאריך שוב את הוראת השעה, אך בג"ץ כבר הבהיר בעבר לממשלה כי עליה לקבל החלטה ההולמת את עיקרון השוויון, וכי לא תוכל להמשיך לקיים את המצב שבו הוראת השעה מוארכת בכל פעם שפג תוקפה, וגוררת דיון ציבורי ומשפטי המעורר מחלוקות בציבור.
"שאלת ההסדר הנורמטיבי שיחול לאחר סיום תוקפה של החלטת הממשלה, מצויה בימים אלה ממש בשיח בדרג המדיני, לרבות הבכיר ביותר, ובשדה הפוליטי", כתבה בהרב-מיארה, "נעשים מאמצים גדולים לשם קבלת החלטות בהקדם על-ידי הגורמים".
היועמ"שית הבהירה כי "ממשרד ראש הממשלה וממשרד הביטחון נמסר כי הגם שלא התגבש עד כה הסדר חקיקתי בנוגע לתלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים, הרי שמתקיים בעת הזו שיח אינטנסיבי בין כל הצדדים הרלוונטיים, בניסיון להגיע למתווה אפשרי שיכלול התייחסות להארכת תוקפה של החלטת הממשלה, הן להשלמת חקיקה בכנסת של הסדר חדש".
"המלחמה שנכפתה על ישראל החל מיום 7.10.2023 יצרה צרכים ביטחוניים עדכניים", כתבה בהרב-מיארה, והתייחסה גם לעמדת הצבא שפורסמה בתחילת החודש. "על כן, על-מנת להימנע מפגיעה בכשירות המבצעית וביכולת הלחימה של צה"ל, ובשים לב לנתוני האוכלוסייה המשרתת כיום, נמצא צורך להאריך את תקופת השירות בה חייב יוצא צבא גבר ל-36 חודשים".
